בשל פסיקת בג"ץ: נתניהו לא יכול לאיים ללכת לבחירות • פרשנות

לבג"ץ לא הייתה סמכות להתערב בשאלת הטלת המנדט על בנימין נתניהו או בהסכם הקואליציוני אליו הגיע עם בני גנץ, חרף תקוותם של רבים שכך יהיה.

שופטי העליון הלכו עד הקצה, ואף ניסו להוציא התחייבויות מהצדדים, אך מיאנו מלהתערב. עם זאת, הפסיקה למעשה סינדלה את נתניהו. לאחר שבג"ץ קבע כי אין מניעה שימשיך לכהן, ושאין סיבה חוקית לבצע שינויים בהסכם הקואליציוני, נתניהו לא יכול עוד לאיים שיילך לבחירות רביעיות.

נתניהו, שניסה בכל כוחו למנוע לא לתת חרך של תקווה למועמד אחר מהליכוד, למעשה ייאלץ בשלב מאוחר יותר לפנות את מקומו. ייתכן שבעוד שלוש שנים, במידה והממשלה אכן תחזיק מעמד, הוא יורשע בבית המשפט וכלל לא יוכל לחזור לכהן.

בג"ץ קבע כי נתניהו יוכל לכהן כראש ממשלה והכשיר ההסכם עם גנץ

בג"ץ קבע אמש (רביעי) פה אחד כי נתניהו יוכל לקבל את המנדט להרכבת הממשלה חרף כתבי האישום נגדו, וכן הכשיר את ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. זאת,כאמור, בהסכמה של 11 שופטי ההרכב.

"המסקנה המשפטית שאליה הגענו אין בה כדי להמעיט מחומרת האישומים התלויים ועומדים נגד נתניהו בעבירות על טוהר המידות, ומהקושי הנגזר מכהונה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים", נכתב בהחלטת בית המשפט. "אולם תוצאה זו היא פועל יוצא של הדין, ומשאמרנו זאת נאמר גם שחזקת החפות עומדת לו. תפקידו של בית המשפט מוגבל לבחינת עילות הביקורת השיפוטית הקבועות בדין. על כן, כאשר נמנע בית המשפט מהתערבות במינוי כזה או אחר, אין ללמוד מכך אלא זאת – שההחלטה על המינוי אינה בניגוד לדין".

בעניין ההסכם הקואליציוני, שאותו הוחלט כאמור להכשיר, נקבע כי "מדובר בהסכם חריג גם בהשוואה להסכמים קואליציוניים מן העבר שנדונו בבית המשפט, ואולם אף שהוא מעורר 'קשיים משפטיים לא מבוטלים', לעת הזו אין מקום להתערב באיזה מסעיפיו, בין היתר, בהינתן התיקונים וההבהרות שמסרו ראש הממשלה וסיעות כחול לבן והליכוד".

בכל הנוגע לסעיפי ההסכם העוסקים בחקיקה עתידית, נפסק כי "בית המשפט אינו מתערב בהליכי חקיקה בטרם הושלמו, בין אם הם בעיצומם או שטרם באו לעולם". לגבי ההוראות העוסקת בהקפאת מינויים והגבלת חקיקה, נקבע כי לאור ההבהרות של הצדדים - לא גלומה בהוראות אלו בהסכם הקואליציוני אי חוקיות או פגיעה בתקנת הציבור המחייבת את ביטולן על ידי בית המשפט. עם זאת, נקבע כי "ככל שתתעורר סוגיה ספציפית הנוגעת ליישומה הקונקרטי של הוראה כלשהי מן ההוראות הנ"ל, ייבחנו הדברים בשעתם ולגופם".

לסיכום, קבע בית המשפט כי מדובר "בהסכם קואליציוני חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים. כך לדוגמה, ההסכמות בעניין החוק הנורווגי המדלג, אם יוחלט להוציאן אל הפועל, הן מוקשות ביותר נוכח היותן שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק ושל הזכות לבחור ולהיבחר. כך גם השחיקה במעמדה של האופוזיציה בישראל. עם זאת, טרם בשלה העת לבחון טענות אלה".