חיסול המדען האיראני: זאת לא הייתה המכה היחידה שהאיראנים ספגו, אבל זאת הייתה המכה הקשה ביותר. אם אכן ישראל עומדת מאחורי חיסולו של מוחסן פחריזאדה כפי שנטען, כולל על ידי גורמי מודיעין לניו יורק טיימס, הוא שקול לחיסולו של קאסם סולימאני על ידי הכוחות האמריקניים.

ייתכן שזה אפילו עולה על חיסולו של סולימאני בכך שבעוד חיסולו של סולימאני נעשה באמצעות תקיפה בנמל התעופה בבגדד – חיסולו של מהנדס הגרעין הבכיר היה מתחת לאף של האיראנים, באמצעות ירי מקרוב. לחיסול שכזה יש יוקרה עצומה ומסר מהדהד.

לחיסול יש גם השפעה מיידית. קצינים במשמרות המהפיכה כבר ירדו למחתרת, והאיראנים מבינים שישראל קוראת אותם כמו ספר פתוח. נטען רבות שלכל איש יש תחליף, אולם כבר עכשיו ברור ש איסמעיל קאאני, מפקד משמרות המהפיכה אינו שווה ערך לחיסול סולימאני, סביר להניח שגם מחליפו של פחריזאדה לא ישתווה לו.

[img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1606500249/Capture-64_comrjb.jpg" name="הרכב שבו נסע מוחסן פחריזאדה" desc="הרכב שבו נסע מוחסן פחריזאדה. מסר מהדהד" credit="רויטרס" ratio="1.78"]

ההיסטוריה מלמדת שחיסולים כאלה עם הרבה יוקרה ועוצמה מביאים לאפקט משמעותי. החיסול בטהראן ביום שישי הוא מבוכה גדולה לאיראן, והם כעת מאיימים בנקמה. אלא שהם בבעיה, כיוון שהם צריכים לנקום באופן שיהלום את גודל האירוע, וסל היכולות שלהם עם זאת מצומצם.

האירנים נמצאים בעמדת נחיתות בכמה מובנים בהקשר הזה: ראשית, הם מבינים שישראל עוקבת אחרי כל תנועה שלהם באופן שיקשה עליהם להוציא פיגוע נקמה איכותי; שנית, הם לא יכולים להסתפק בתגובה חלשה יחסית שלא תציל את כבודם.

בכל זאת יש לאיראנים מספר אפשרויות תגובה, בהן למשל המוכרת יותר, פיגוע במטרה ישראלית בחו"ל. ההיסטוריה מלמדת שאחרי שבכירים איראניים חוסלו הובטחו נקמות שבסוף לא יצאו אל הפועל. האיראנים נמצאים ללא ספק במלכוד.