בווידאו: זירת הפיגוע בברצלונה בחודש שעבר; הטרור והאיסלאם - חלק אינטגרלי בדרישה לעצמאות

השבוע, כבכל שנה, ציינו בקטלוניה את יום החג הלאומי, ה"דיאדה". מאז ומתמיד היום הזה טעון, אך השנה יותר מכל - שכן הקטלונים מתכוננים למשאל העם על עצמאות החבל, שצפוי להיערך ב-1 באוקטובר, בעוד כשבועיים.

ההחלטה ללכת למשאל התקבלה בשבוע שעבר, ברוב גדול של 72 חברי פרלמנט שתמכו, מול 52 שהתנגדו. הקמפיין היה ארוך וסוער, כאשר בראש מחנה התומכים עומדים נשיאת הפרלמנט כרמה פורסדל ונשיא קטלוניה קרלס פוג'דמון, תומך נלהב של הבדלנות הקטלונית.

>> זווית עולמית - כתבות נוספות:

רצח, אונס ושריפת כפרים: רצח העם השקט של הרוהינגיה במיאנמר

מרקל תנהיג, דריסת רגל ראשונה לימין הקיצוני: הבחירות בגרמניה

טראמפ הרים ידיים מול המציאות, ארה"ב תוסיף לדמם באפגניסטן

מדריד, כצפוי, קיבלה את החלטת הקטלונים בזעם. בית המשפט העליון קבע כי המשאל אינו חוקתי, וכי רק הממשלה הספרדית היא זו שתקבע את עתיד החבל. התביעה הכללית אף הודיעה כי תגיש כתבי אישום נגד המחוקקים הקטלונים שתמכו בהחלטה, בטענה כי הפרו את החוק.

על מנת לרדת לשורשי מאבק הזהויות הזה שמשסע את ספרד, יש להביט לעומק על הקונטקסט ההיסטורי. עד למאה הרביעית לספירה שלטה באזור, כמו בחלקים גדולים אחרים בעולם, האימפריה הרומית האדירה. במאה הרביעית הרומאים נחלשו, והחלה "נדידת העמים" - כתוצאה מפלישת ההונים שהגיעו לאירופה מיבשת אסיה.

אירופה, שהתחלקה באותם הימים באופן שבטי, שינתה לחלוטין את פניה מבחינה דמוגרפית בעקבות נדידת העמים. לספרד הגיעו שבטים שונים, בהם הוונדלים, הפרנקים והגותים, וחבלי הארץ השונים בהם התיישבו נקראו על שמם. כך, לדוגמה, נקרא חבל האנדלוסיה על שמם של הוונדלים, ואילו בני השבט הגותי קראו לאזור שבו התיישבו גותולוניה, היום קטלוניה.

במאה השמינית לספירה פלשו לספרד המוסלמים, בהנהגת המצביא טארק איבן זיאד. הכיבוש המוסלמי בספרד נחשב לאבן דרך בימיה של האומה המוסלמית, אך תושביה המקוריים לא ויתרו, ובמשך כמעט 700 שנה נלחמו על עצמאותם, תקופה שנקראה "הרקונקיסטה" (כיבוש מחדש), עד שב-1492 השתחררו מעול האסלאם.

ללא דגל ספרד, עם פרלמנט נפרד: הקטלונים שומרים על בדלנות

טרם הפכה למדינת הלאום המוכרת לנו כיום, הייתה ספרד מחולקת לארבע ממלכות עיקריות. הראשונה, ממלכת ליאון הרומאית, שממנה התפצלה ממלכה נוספת - קסטיליה. ממלכה שלישית נקראה אראגון, ואילו הרביעית קטלוניה, "ממלכת הנוצרים". בעוד שאראגון וקסטיליה התאחדו והפכו לאומה הספרדית מבחינת זהות, הרי שקטלוניה, שלמורת רוחה נאלצה להפוך גם כן לחלק מהישות המדינתית, שמרה, כמו חבלי ארץ אחרים, כדוגמת הבסקים, על אוטונומיה מקסימלית.

קטלוניה מונה כ-7.5 מיליון אזרחים, וגודלה יותר מ-30 אלף קמ"ר. לקטלונים דגל משלהם, ובירתם ברצלונה, על מועדון הכדורגל המפואר שלה "ברסה" ופנינות התיירות שבה, היא גאוותם. אתרים רבים ברחבי קטלוניה מניפים את הדגל הקטלוני לצד דגל האיחוד האירופי, אך ללא דגל ספרד, על מנת להדגיש את הבידול.

[img_figure src='https://media.reshet.tv/image/upload/t_image_article,f_auto,q_auto/v1569157212/ntr_44860.jpg' name='שחקני ברצלונה מחבקים את ליאו מסי' desc='שחקני ברצלונה מחבקים את ליאו מסי' credit='רויטרס' ratio='0.97']

לקטלוניה גוף שלטוני עצמאי המכונה ז'נרליטט, הכולל את הפרלמנט, הנשיא והמועצה המנהלת. הפרלמנט נבחר על ידי תושבי החבל, והוא מונה 135 חברים. לשלטון המקומי הקטלוני חופש החלטה נרחב יחסית בנושאים רבים, כמו בריאות, חינוך ומשפט. לצדדים עבר עשיר של יריבות, ובעשור הקודם אמנים קטלונים אף החרימו תוצרת ספרדית, ואילו הספרדים גמלו להם בהחרמת המשקה המזוהה יותר מכל עם חבל הארץ, הקאווה.

זהות אתנית, כלכלה ואסלאם: הסיבות והנסיבות

הבדלנות הקטלונית יונקת משני מקורות עיקריים. הראשונה, המהותית יותר, היא האתנית-זהותית. בדומה לתהליכים פוליטיים בקרב מדינות אחרות ביבשת, כמו הסקוטים בבריטניה והפלמים בבלגיה, וגם בעולם כולו, דוגמת המיעוט הכורדי במזרח התיכון, גם תושבי חבל קטלוניה אינם מזדהים עם הספרדים.

אלא שלטיעון האתני נוסף טיעון אחר חשוב לא פחות, טיעון כלכלי. עד לאחרונה הייתה ספרד, מדינה שנחשבה לאחת מהיציבות ואף העשירות באירופה, במשבר כלכלי קשה. קטלוניה נחשבת חבל ארץ משגשג, מהעשירים ביותר בספרד, והתושבים חשים כי תשלום המיסים לקופה הכללית הוא בגדר ניצול. רבים מהם טוענים כי מערכת המיסוי צריכה גם היא להיות פנימית על מנת שתהיה הוגנת, וזה יתאפשר רק בעצמאות מוחלטת.

[img_figure src='https://media.reshet.tv/image/upload/t_image_article,f_auto,q_auto/v1569157221/ntr_293169.jpg' name='גרירת הרכב איתו בוצע פיגוע הדריסה בברצלונה שבספרד' desc='גרירת הרכב איתו בוצע פיגוע הדריסה בברצלונה שבספרד' credit='רויטרס' ratio='1.58']

אלא שלאחרונה התייצבה כלכלת ספרד, שיעור האבטלה ירד אל מתחת ל-20%, וחלק מהקטלונים חושש כי היפרדות ועצמאות כלכלית יביאו בסופו של דבר דווקא לקריסה. הקריאות הללו נהדפות על ידי חברי הפרלמנט הנשלט על ידי המפלגות הבדלניות. הנשיא פוג'דמון, תומך נלהב של ההיפרדות, טען כי לספרד אין את היכולת המוסרית לשלוט באזרחי החבל, וכי רק הם יחליטו לאן מועדות פניהם.

ובצל משאל העם, נחגג השבוע ה"דיאדה", במהלכה יצאו כמיליון איש לרחובות עם דגלי קטלוניה ודרשו עצמאות. זוהי אינה הפעם הראשונה שבה נערך משאל עם בקטלוניה על היפרדות. בנובמבר 2014 הצביעו מעל ל-80% בעד עצמאות קטלונית, אך זו לא יצאה לבסוף לפועל בשל לחץ ספרדי.

משאל העם יתקיים גם בצל תמונות הזוועה מפיגועי הטרור בברצלונה בחודש שעבר, שבהם נרצחו 16 בני אדם. האירועים הוסיפו שמן למדורת הבדלנות, שכן הקטלונים מאז ומעולם טענו כי שירותי הביטחון הספרדים אינם יעילים, וכי כוחות הביטחון שלהם יעילים יותר.

בריאיון לכלי תקשורת מקומיים אף טען הנשיא פוג'דמון כי לשירותי הביון הקטלונים יש קשר ישיר ל-CIA האמריקני, בעוד שבמדריד מתקשים לקבל את שיתוף הפעולה הגלובלי נגד הטרור. סוגיות כמו טרור אסלאמי וקליטת מהגרים נמצאות בשנים האחרונות במוקד הוויכוח בין הצדדים. בעוד הממשל המרכזי במדריד ידוע כבעל גישת ימין שמרנית המעודדת הגבלת הגירה, הקטלונים, והבולטת שבהם ראש עיריית ברצלונה, אדה קולאו, מתווים קו ברור של עידוד הגירה ומאבק כנגד ה"איסלמופוביה", זאת תוך דחיית הדרישה מצד מדריד להדק יותר את המאבק בטרור האסלאמי.

האם יילכו הקטלונים לעצמאות? סביר להניח כי גם אם אכן יצביעו אזרחי החבל בעד היפרדות, ועל פי החלטת הפרלמט המהלך יתבצע בתוך 48 שעות, לחץ ספרדי יגרום להם לדחות את ההחלטה - כפי שהיה בעבר. אולם מלבד משאל העם הנקודתי הזה, מאבק הזהויות הספרדי הזה מוכיח כי למרות הטענות שהגלובליזציה והמסגרות העל-לאומיות סופן לשלוט בכיפה, הרי שהתהליכים בשטח מורים להיפך. קהילות אתניות בעולם מבקשות להתאחד סביב הדגל, הזהות והתרבות האחידה, ואילו החלום על "כפר גלובלי" הולך ומתרחק.