"הפצע לא הגליד": ברחבי ארה"ב ציינו את יום שחרור העבדים

עשרות אלפי אמריקנים חגגו אתמול (שישי) את ה-19 ביוני, המציין את היום שבו שוחררו העבדים בארצות הברית ב-1865. צעדות, עצרות ומסיבות התקיימו בכמה מוקדים ברחבי המדינה. ה-19 ביוני אינו חג רשמי, אך וושינגטון הבירה ו-47 מדינות מציינות אותו מדי שנה.

החגיגות התקיימו השנה ברקע גל המחאה חסר התקדים שהחל בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד, גבר שחור ממיניאפוליס שנהרג על ידי שוטר לבן שהצמיד את ברכו לצווארו של פלויד, עד שנחנק למוות.

בעיר מיניאפוליס שבמינסוטה, השתתפו במהלך הבוקר רצים, הולכי רגל ורוכבי אופניים במסלול של כעשרה ק"מ, שהסתיים במקום שבו פלויד נהרג. בהמשך היום התקיימה עצרת בה דרשו המפגינים שמותו של פלויד יוכר כרצח שנבע מבעיה גזעית, כמו גם כלכלית.

בוושינגטון הפילו המפגינים פסל של אלברט פייק, גנרל בצבא הקונפדרציה במלחמת האזרחים, שנלחם נגד הצפון כדי לשמר את העבדות.

באטלנטה שבמדינת ג'ורג'יה, התכנסו המפגינים וצעדו בדרישה לצדק עבור אחמד ארברי, בן ה-25 שיצא לריצה ונורה למוות על ידי אב ובן לבנים, בזמן שאדם לבן שלישי עזר לבלום אותו ותיעד את האירוע. כזכור, האב והבן החשודים ברצח טענו שסברו כי מדובר במי שאחראי למספר מקרי פריצה באזור. עוד באטלנטה, סטודנטים ערכו צעדה, שבסופה התקיים מופע.

אנטוניו ג'רמאיה פארק בן ה-27, צעיר שחור שצעד באלטנטה, אמר: "המאבק למען זכויות אזרח לא תם. אנו עדיין מרגישים את כאב העבדות. הפצע לא הגליד, ולא יגליד עד שנקבל יחס שווה".

עשרות אירועים התקיימו בניו יורק, וראש העיר ביל דה בלאזיו, שספג לאחרונה ביקורת בשל האלימות המשטרתית כלפי מפגינים בשבועות האחרונים, הכריז כי מהשנה הבאה ה-19 ביוני יהיה חג רשמי בעיר ובבתי הספר.

בהארלם, מאות בני אדם חגגו את התרבות האפריקנית עם מוזיקה, אוכל ואומנות אפריקניים. במקביל, התקיימה התכנסות של גברים שקראו "להגן על המלכות שלנו", ותבעו צדק עבור בריאונה טיילור, אישה שחורה שנורתה למוות על ידי שוטר שנכנס לביתה בקנטאקי ללא אזהרה מוקדמת.

"ההסיטוריה האפרו-אמריקנית היא ההיסטוריה האמריקנית", אמר מקסוואל אווסניה, שחילק אוכל ומים להמוני המפגינים בניו יורק. "קולנו צריך להישמע, אנו צריכים שאנשים יראו אותנו, צריכים שיבינו אותנו. אנו צריכים להיראות כשווים".

מספר חברות, ביניהן הרשת החברתית טוויטר ורשת הקמעונאות טארגט, העניקו לעובדים יום חופש. זאת, ברקע הביקורת על כך שלמגזר הפרטי תפקיד מכריע בשימור חוסר השוויון הגזעי.