מרד אינטלקטואלי: המחקר המחתרתי של רופאים יהודים בגטו ורשה

קרוב לחצי מיליון יהודים התגוררו בגטו ורשה על פחות משני אחוז משטרה של העיר הכבושה, בצפיפות נוראית, מחלות ורעב שאיש לא הצליח להימלט ממנו. בתוך הגהנום הזה, צמח מרד אינטלקטואלי שלא היה כמוהו בהיסטוריה.

כאשר ההקצה היומית בגטו הייתה 180 קלוריות, ד"ר ישראל מיליקובסקי, ראש מחלקת הבריאות בגטו, הבין שכדי לשרוד את הרעב צריך לחקור אותו. יחד עם מאות רופאים יהודים, ביניהם המובילים בתחומם באירופה, ועוד כמה מאות סטודנטים, הקים מיליקובסקי שתי מערכות – אחת גלויה שתפקידה לטפל בחולים בגטו, והשנייה מערכת רפואית סודית, מחתרתית.

לימור בן חיים, היחידה לתזונה ודיאטה בבית החולים איכילוב, סיפרה: "הדבר הכי משמעותי, שבעצם ביצעו את זה רופאים שאחד, אסור להם היה לבצע את המחקר הזה, מחקר שהיה מסכן את עצמם, והם בחרו להבריח מכשירים, להבריח חומרים, תמורת להבריח לחם לעצמם. זה משהו לא אפשרי".

כשלושים רופאים עבדו במחתרת על מחקר פורץ הדרך, בו ניסו להבין מדוע נפסקות הווסת בקרב נשים צעירות ובאיזה שלב גופן של אמהות מפסיק לייצר חלב. מדדו כיצד איברים פנימיים הולכים ומצטמקים ואת הרגע בו הגוף מפסיק להגן על עצמו ומצמצם ייצור של כדוריות דם לבנות. את בדיוק השתן הם היו מסליקים, כי לו היו תופסים אותם זה היה מוביל למוות בטוח. פרופסור שאול שאשא, לשעבר מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, אמר: "זה גורם לי כל הזמן לדמעות, מה שעשו הקולגות שלנו בתנאים של גיהנום".

בשנת 1942 הגרמנים מתחילים את האקציה בגטו ורשה ואלפים נשלחו מדי שבוע אל מותם בטרבלינקה. למרות הניסיונות, ד"ר מיליקובסקי מבין שהוא חייב לסיים את המחקר. בינואר 43' הוא נעצר על ידי הגרמנים ונשלח לטרבלינקה. חלק מהרופאים שעבדו יחד איתו על המחקר נשלחו קודם לכן ונרצחו, אחרים בחרו להתאבד. מיליקובסקי עצמו מעולם לא הגיע לטרבלינקה – על פי עדויות שונות הוא בחר להתאבד ברכבת שהובילה אותו למחנה ההשמדה.

"אנחנו הרווחנו את אחד המחקרים הטובים ביותר שנעשו על רעב", אמר פרופ' שאשא, "כל מי שעשה מחקר על רעב לקח חיות או אנשים, הרעיב אותם וראה מה קורה להם. זה לא מה שקראה בגטו ורשה. שם עשו את המחקר על אנשים מרגע שנכנסו, לא היו רעבים, עד הסוף, עד שמתו. אין כמעט מחקר כזה בעולם".

המחקר המקורי ומהדורה מחודשת שלו נמצאים בארכיון הג'וינט בירושלים