מה הם היו בוחרים?, shutterstock

איך מתווכים לילדים את תקופת הבחירות?

האם ילדים בגילאי הגן קטנים מדי כדי להבין את הבחירות הקרבות? התשובה היא – לא, ורצוי שיבינו מכם מה קורה ולא ממה שהם ניזונים מסביב

"את חושבת שאפשר לדבר עם ילדים על בחירות?", אני שומעת שאלה זו לא פעם מהורים שחושבים שילדים בגילאי גן לא יכולים לקחת חלק בדיונים על נושאים מורכבים כמו שלום, פוליטיקה ואקטואליה. אני מאמינה שדווקא חייבים לדבר עם ילדים על סוגיות בוערות שעולות בשיח הציבורי והמשפחתי, משום שילדים מושפעים מהסביבה בה הם חיים, הם קולטים חלקי דברים מתוך האזנה לרדיו, לטלוויזיה, שיחות סלון בבית ההורים ולפעמים אפילו מורים ואנשי חינוך שמביעים עמדות בנושאים אלה. אבל, אף אחד לא ממש יושב ומסביר להם מה מתרחש, הם מעבדים חומרים בראשם, משלימים עובדות מהדימיון הצעיר שלהם וממלאים את ראשם באינפורמציה שרובה אינה נכונה ובוודאי שאינה מדוייקת. בדרך כלל הם לא מקבלים במה להסביר מה הם חושבים, או להתבטא סביב הנושא.

אז, לקראת הבחירות, כמה עצות לעידוד השיח הפוליטי עם ילדים:

שיח הורה- ילד/ה על הבחירות הוא קודם כל הזדמנות פז להסביר לעצמנו מדוע אנחנו מצביעים ומצביעות עבור מפלגה זו או אחרת. הרי לא נגיד לבתנו בת ה-5 שאנחנו מצביעים עבור מנהיג X  כי אנחנו מתעבים את מנהיג Y (על אף שרבים מאיתנו מצביעים הצבעה רגשית ואפילו אימפולסיבית). עלינו להסביר לקטנה בתבונה חינוכית ובאחריות את בחירתנו הפוליטית וזה כלל לא קל.

אפשר לייצר שיח ולהציג בשפה מותאמת ובתיווך נכון מצעים של מספר מפלגות מרכזיות. עלינו לזכור שילדינו נמצאים בשלב ההתפתחותי האגוצנטרי, לכן עלינו להסביר מה הילד ו/או המשפחה "ירוויחו" מהמפלגה שבה יבחרו. מועמד X ידאג שיגיעו לגן יותר הצגות ונצא ליותר טיולים, הוא ישקיע במערכת הבריאות ויעזור לנו להיות יותר בריאים או יאפשר לנו לעבור לבית גדול יותר. כדאי להשתמש בכמה שיותר דוגמאות הנוגעות לעולמו של הילד.

בהמשך ניתן לשחק משחק הפוך ובו שואלים את הילד באיזה נושאים היה רוצה שראשי המפלגות יתעסקו בהם? מה נראה לו הכי חשוב – בטחון, שלום, תרבות וכדומה ולבקש ממנו לסדר את הנושאים לפי סדר החשיבות בעיניו. מעניין לראות שהסדר ישתנה לפי גיל הילד.

אפשר להסביר על מורכבות הרכבת הקואליציה על ידי משחק בו מחלקים עוגה מקרטון לחלקים לא שווים ולהגיד שמי שמצליח לאסוף הכי הרבה חלקים יכול להיות השולט

הילדים, שלעיתים חוששים להשתייך למיעוט ולא לרוב יכולים להביע חשש למקרה בו המפלגה בה הם תומכים תפסיד. זוהי הזדמנות מצוינת להסביר את עקרונות הדמוקרטיה. מפלגה צריכה לנצל את כוחה כדי להטיב עם האזרח. עלינו לבחור במי שיעזור לנו לממש את זכויותינו האזרחיות וגם אם המפלגה שבה בחרנו לא תגיע לשלטון איננו צריכות לחשוש, שכן השלטון הראוי, במשטר דמוקרטי מיטיב עם כל האזרחים והאזרחיות. לכך ניתן להוסיף דוגמא הקשורה לחיי הגן, אם רוב הילדות והילדים החליטו שבמסיבה יאכלו פיצות אבל לא כולם אוהבים פיצות, הגננת תדאג שבמסיבה יהיה גם פַלאפֵל.

אפשר לנצל את מערכת הבחירות כדי להסביר על שיטת הבחירות ועל המועמד/ת הנמצאים בראש המפלגה. לאחר מכן, ניתן ליצור משחק קלפים בו מדביקים תמונה של הדמויות המובילות ועל החלק השני את שם המפלגה והילדים צריכים לחבר ביניהם.

בשלב מתקדם יותר אפשר להסביר על מורכבות הרכבת הקואליציה על ידי משחק בו מחלקים עוגה מקרטון לחלקים לא שווים ולהגיד שמי שמצליח לאסוף הכי הרבה חלקים יכול להיות השולט. דוגמא נוספת היא להציע לילד להרכיב נבחרת כדורגל ולחשוב איך משכנעים עוד שחקנים להצטרף.

מניסיוני, כשאנו משוחחים שיח פוליטי אמיתי עם ילדינו הסקרנים והנבונים, אנחנובודקים שוב את  עמדותינו, אלו שדבקו בנו כמו מסטיק עיקש ולעיתים אפילו מעיזים לשנות אותן.                                                                                             

 הכותבת הינה ד"ר תמר ורטה זהבי, מרצה במכללת דוד ילין,  השתתפה לאחרונה בכנס "לחיות ביחד בשלום – זה מתחיל בגיל הרך", שהתקיים במכון מופ"ת