השמנת ילדים היא מגיפה ההולכת וגדלה , shutterstock

לאכול בריא זה לא עונש

החלטתם להוציא מהבית את הממתקים ולסגל אורח חיים בריא לילדים. אבל, מה עושים בימי הולדת? האם מותר "להכריח" גם את הילדים להיות טבעוניים? ככה תעשו את זה נכון

השמנת ילדים היא מגיפה ההולכת וגדלה ובמדינת ישראל והסטטיסטיקה מראה, שאחד מכל 3-4 ילדים סובל מסיכון לעודף משקל ו/או עודף משקל. עודף משקל שכזה גורר בעקבותיו פגיעה פיזית בדמות מחלות רבות בהווה ובעתיד. בנוסף, עודף משקל גורם גם לירידה בביטחון העצמי, פגיעה בדימוי העצמי ובמקרים רבים אף הצקות מצד הסביבה, דבר שעלול לגרום לצלקת שקשה לטיפול אף יותר מהנזק הפיזיולוגי.

לאחרונה ניתן לראות כי הורים רבים בחרו בעבור ילדיהם בתזונה בריאה וזאת ממניעים בריאותיים, אסטטיים, ואולי אף אידיאולוגיים (תזונה צמחונית וטבעונית). כאשר מחנכים ומגדלים ילדים בדגש על תזונה בריאה ונבונה נתקלים ההורים בקשיים רבים.

ביקורת מצד הסובבים: "מה? הילד בחיים לא יאכל ממתקים?? איך יוכל ליהנות?"


א. הילד בהחלט יכול ורשאי לאכול ממתקים, אך במידה. אין שום סיבה בעולם שהילד יקבל מידי יום ממתק וכן אין סיבה שהילד יאכל ממתקים בזמנו הפנוי בבית. באירועים חברתיים זה דבר אחר: שם בהחלט אין סיבה להבדיל את הילד מחבריו ואם יש ממתקים מותר גם לילד לצרוך מהם. כמובן שננסה לחנכו וללמדו כי צריכה מוגזמת של אלו איננה טובה לבריאותו ועל כן עדיף להמעיט בצריכתם.

ב. האם באמת לא ניתן ליהנות בלי ממתקים? אמירה זאת איננה הגיונית כלל ועיקר, האם בכל דבר מהנה שאנו עושים מעורבים ממתקים?

הורים רבים נתקלים לעיתים בנקיפות מצפון, "איזה הורים רעים אנחנו שלא נותנים לילדינו ממתקים"?

אתם ההורים הטובים שדואגים לבריאות ולרווחת ילדיהם, אתם ממש לא צריכים לסבול מנקיפות מצפון אלא רק מהרגשה טובה ומסיפוק על חינוך נפלא לבריאות שאתם מעניקים לילדיכם.

אם לא ניתן לילד לאכול ממתקים בבית הוא יתנפל על הכל אצל חברים?

לא מדויק. אינני מתנגד בכלל לממתקים, אלא טוען שהכל במידה. אין סיבה שילד לא ייחשף לדברים ובהתאם לכך יקבל גם מידי פעם. אין להגזים ואין לתת יותר מידי. ילד שמקבל מידי פעם (ולא מידי שעה או מידי יום) לא יחוש במחסור של ממתקים, ולכן גם אין כל סיבה שיתנפל על כל הממתקים אצל חבריו.

אם לא ממתקים אז מה כן ניתן לתת לילדינו לאכול?

ילדינו אינם חייבם ממתקים ואולי אף להפך: חייבים לאכול לא ממתקים. אם נפנק את ילדינו עם ירקות ופירות (בדגש על ירקות) החתוכים בצורות מעניינות (שיפודים, צורות של חיות, כלי רכב, פרצופים שונים וכו') ואם אף נשלבם בהכנת אותן צורות נחמדות הדבר יהפוך לאטרקטיבי עבורם. הם יאכלו מפרי יצירתם והרווח שלנו הוא כפול: פעילות עם הילדים ואכילה בריאה אשר מלמדת את הילד לאהוב יותר את טעמם של הירקות.

"ומה קורה ביום ההולדת של ילדי? גם לחברים אנחנו ניתן כיבוד בריא? הם לא יאכלו כלום ואף עלולים לצחוק על ילדי"

בהחלט כן, השינוי מתחיל בנו. גם ביום הולדת ניתן לתת כיבוד בריא המתבסס על ירקות ופירות המוגשים בצורה אטרקטיבית. מניסיון, כאשר הילדים רואים את הצבעוניות של הירקות וצורת ההגשה היפה והמיוחדת הם "מתנפלים" על אותם המאכלים ושוכחים שאין את כל החטיפים והממתקים שהם מקבלים בדרך כלל. בילדיכם זה לא יפגע ואולי אף להפך: הוא יהנה מיום הולדת מיוחדת, צבעונית ומקורית. כמובן, שאין צורך ללכת לקיצוניות ואני בהחלט ממליץ שלא  לוותר על העוגה, שמהווה עבור ילדים רבים את השיא של חגיגת יום הולדתם.

ומה עם ימי הולדת בגן/בבית הספר או אצל חברים? נאסור על ילדינו לאכול בהם?


ממש לא! ילדינו איננו בעונש ואסור שיהיה בבידוד חברתי! אסור שיחוש שהוא שונה מהאחרים. ניתן לילד את אפשרות הבחירה וננסה ללמדו בבית ממה עדיף לאכול וממה עדיף לאכול פחות. אבל בשום אופן לא נאסור על הילד לאכול מאכל כזה או אחר.

המנטרה שכדאי לחזור עליה עם הילד בבית: "אני אוכל מה שבריא לגופי" בהחלט תעזור לילד ללמוד לבחור ולאכול במידה גם מהדברים אשר אינם אידיאלים לתזונתו.

אני טבעוני, איך אתמודד עם ילדי בנושא?

טבעונות היא דרך חיים נפלאה ויכולה להיות בריאה מאוד ובתנאי שנעשית בצורה נכונה. יחד עם זאת חשוב לזכור כי טבעונות היא גם, במקרים רבים, אידיאולוגיה. אז מה עושים? ברור שכשהילד עם הוריו אין בעיה, ההורים דואגים לכל צרכיו והילד אוכל כמוהם, מה שלא אמור ליצור אצלו שום הרגשה של בידול. אבל, מה עושים כשהילד במסגרות חברתיות? האם הגיוני הדבר שכל חבריו אוכלים עוגה והילד לא יכול לאכול אותה? האם ילד זה הוא בעונש בגלל שהוריו בחרו בדרך חיים מסוימת? לטעמי, התשובה החד משמעית היא: "לא"! יש לנהוג באחת משתי האופציות: לתת לילד את האפשרות לאכול עם חבריו גם אוכל לא טבעוני ולהמתין לזמן שיגדל ואז יוכל לבחור בדרך חייו. בנוסף, להכין ולשלוח עם הילד מהבית את האוכל הספציפי שלו, אומנם אופציה זו נותנת מענה פיזיולוגי לרעב, אולם היא עלולה ליצור אצל הילד תחושה של קיפוח ושונות. בעיני, תחושה שלא פייר לתת לילד, אולם שאלה זאת היא שאלה שאת התשובה אליה כל הורה ייתן לעצמו וברור כי אין תשובה אחת נכונה.

ידוע לכל כי סוכרים ומלח "מתחבאים" בכל מזון שאותו אנו אוכלים ושותים: החל במזונות ה"מובהקים" – חטיפים מלוחים וממתקים שונים והמשך במזונות שונים הנחשבים "בריאים" יותר: "חטיפי אנרגיה/חטיפי בריאות", דגני בוקר, מעדני ומשקאות חלב, בשרים מעובדים ועוד. עבודתנו העיקרית, "כהורים" היא לחנך את ילדינו לצריכת מזון מושכלת: החל מהסברת חשיבות הבריאות והשלכת המזון על בריאותינו ובגיל מבוגר יותר אפילו ללמד את הילדים למצוא את ה"אויבים" הנמצאים במזון וזאת על ידי למידת קריאת תכולת הרכיבים שבמזונות השונים.

סוגיות רבות ניתן להעלות כאשר מדברים על שינוי התזונה בבית לתזונה נבונה ובריאה. אין ספק כי קל יותר "ללכת עם הזרם" ולהיות כמו כולם ולפטם את ילדינו בממתקים, חטיפים, עוגיות ועוגות. אבל, חשוב לזכור כי לכל הללו עלולה להיות השפעה רבה הן על נפשו ולא פחות על בריאותו של הילד לכשיגדל. תהליך שינוי הוא תהליך מורכב, לא פשוט ולעיתים אף מעורר התנגדויות אך חשוב תמיד לזכור אנו עושים זאת בסך הכל למען ילדינו. שינוי גם לא יכול להתבצע ביום אחד ולכן חשוב לנסות להסתגל בצעדים קטנים: לא עושים שינוי של 180 מעלות ביום אחד, כל פעם מכניסים עוד שינוי קטן, וכך הופכים את התזונה הבריאה לדרך חיים.

הכותב הינו איתי אהרונסון הינו דיאטן קליני וספורט, איש חינוך גופני ומאמן כושר בעל תואר ראשון ושני בחינוך גופני ותואר ראשון במדעי התזונה