הייטק סטארטאפ, Envato Elements

על אפליה, תקרת הזכוכית ומיתוסים: פרוייקט מיוחד ליום האישה

יום האישה 2019: מדוע כח העבודה בשוק ההייטק הישראלי מורכב רק מ-20 אחוז נשים? מה המיתוס הכי שיקרי שנשים בהייטק נאלצות להתמודד עימו? ומה האתגרים העומדים בפניהן?

מחקר שערכה חברת Booking.com העולמית אודות נשים בהייטק מצליח לספק כמה תובנות מעניינות לגבי מספר נושאים כאובים שכבר הכרנו.  המחקר, שנערך בקרב 6,898 משיבות מסביב לעולם מצא כי כמעט ארבע מכל חמש נשים טוענות שבחירות הקריירה שלהן מושפעות מהיכולות שרכשו בבית הספר ובהשכלה הגבוהה (79%) ועל ידי המקצועות שלמדו (77%). 

תלמידות תיכון (43%) וסטודנטיות לתואר ראשון (40%) מרגישות שקריירה בתחום ההיי-טק תיתן להן את החופש להיות יצירתיות בתפקידן (לעומת הממוצע הכללי של 33%). תלמידות תיכון נמשכות במיוחד לתחום ההיי-טק משום שהוא נותן להן הזדמנות להצליח כבר בגיל צעיר (29% לעומת 22% בקרב בעלות הניסיון בהיי-טק). מעל לכל, תלמידות וסטודנטיות רוצות קריירה מעוררת השראה, כפי שצוין על ידי 88% מתלמידות התיכון ו-85% מהסטודנטיות לתואר ראשון שנסקרו.

נוסף על כך, כמעט אחת מכל שלוש נשים (32%) מרגישה שהמחסור בייצוג נשי בקרב מקבלי ההחלטות מונע מנשים לממש את הפוטנציאל שלהן בהיי-טק, דעה רווחת בעיקר בקרב תלמידות תיכון (40%). כל הגורמים האלה כנראה תורמים לעובדה שיותר משלוש מתוך ארבע נשים ברחבי העולם מרגישות שניצבים בפניהן יותר אתגרים בכניסה לקריירות מסוימות (78%) ובהתפתחות וצמיחה בהן (77%), לעומת גברים.  

עבור רבות, מציאת עבודה בהיי-טק היא שוות ערך להשגה של 'עבודת החלומות' או הקריירה האידיאלית. כשנשים מרחבי העולם נשאלו איך יגדירו את 'עבודת החלומות' שלהן, יותר מארבע מתוך חמש נשים ציינו עבודה מעוררת השראה (84%), לאחר מכן עבודה המתאימה לכשרונות הטבעיים שלהן (83%) ועבודה המאפשרת להן לסלול את הדרך בעצמן (81%). למרות האטרקטיביות של שוק ההיי-טק וההזדמנויות הנראות לעין, המחקר של Booking.com קובע שנשים מרחבי העולם עדיין מסתייגות, ובנקודות מפתח מסוימות בתהליך לבניית קריירה בהיי-טק, רואות את היותן נשים כמכשול. מעל לחצי מהנשים (52%) מאמינות שזהו המצב משום שכוח העבודה בהיי-טק הינו גברי ברובו, וכמעט שליש (32%) מאמינות שהמכשול העיקרי הוא אפליה מגדרית במהלך תהליכי הגיוס

.

"נשים עדיין לא מיוצגות מספיק בתעשיית ההיי-טק. מה שהמחקר שלנו מגלה זה היכן בדיוק נשים חוות את המכשולים הגדולים ביותר, ואיפה נמצאת ההזדמנות לייצר שינוי", אומרת גיליאן טאנס, מנכ"לית Booking.com. "האופטימיות והאמביציה שאנו רואים אצל נשים ברחבי העולם להצליח בתחומי הטכנולוגיה או מערכות המידע מעוררות השראה, במיוחד בקרב נשות הדור הצעיר יותר, שרואות את הפוטנציאל שיש לקריירה בהיי-טק לעמוד בשאיפות הגבוהות שהן מציבות לעצמן".

ומה לגבי המצב כאן בישראל? עד כמה דומיננטית תופעת ההסללה? אותו מנגנון מערכתי שאחראי לניתוב בנים ובנות מגיל צעיר לתחומי עיניין שונים. האם תקרת הזכוכית עדיין קיימת? ומה לגבי אפליה בשוק העבודה? פנינו ל- 13 נשות מקצוע מובילות מעולם ההייטק שישתפו עימנו את העצות הכי טובות שקיבלו, קשיים אישיים שחוו ואת העצות שלהן לעתיד טוב יותר - כזה שבו נשים אינן מהוות פחות מ-20 אחוזים משוק העבודה בהייטק, ילדות קטנות חולמות להיות מדעניות והמילה אמא לא מאיימת על איש. 

 רונית דהן אילוז, דירקטורית בכירה גלובלית לאיכות ורגולציה ב- CT ורפואה גרעינית

ׁ

ׁׁ(צילום: סטודיו שלמה שהם)

אני מאמינה שמי שמוכשרת ומוכנה להשקיע, מי שמכוונת מטרה - תגיע אליה

למה לדעתך יש כל כך מעט נשים במקצועות טכנולוגים?


אין לי ספק שבעבר, בעקבות תכתיבים חברתיים וסטיגמות, נשים בחרו במקצועות שאפשרו להן להיות פנויות לטיפול בבית ובילדים, כל זה הולך ומשתנה בקצה מאוד מהיר. ההכרח ששני בני זוג ישאו בפרנסת המשפחה, החשיפה של ילדים, בנים ובנות כאחד, מגיל מאוד צעיר לטכנולגיות, סלולר, מחשבים ועוד, הטרנדים הגלובלים שמדברים על שיוויון בין המינים, כל זה מאפשר לנשים להיחשף לטכנולוגיה ולמקצועות ריאלים בגיל מאוד צעיר ולא לפתח רתיעה מהם. בישראל במיוחד בנות מקבלות הזדמנויות שיוויניות לתפקידים טכנים וטכנולוגיים בצבא וחלקן מגיעות לקריירה עם נסיון עשיר לא פחות מזה של הבנים. בצוות המנהלים הגלובלי שלי יש 60% נשים

.
האם נתקלת בגיל מוקדם יותר בתופעת ה"הסללה" במערכת החינוך?


אני גדלתי ובגרתי בחיפה ואני מוכרחה להודות שהאוירה הכללית עודדה ילדים ונוער לבחור במקצועות מדעיים וטכנולוגים. זה לא שלא היו חוגים לכלכלת בית ולאומנות בבית הספר, אבל בחוויה האישית שלי, אני, שהצטיינתי במקצועות הריאליים, קבלתי המון עידוד ותמיכה מלאה מהצוות החינוכי וגם מהבית ללכת בכיוון הזה. דווקא בצבא, בזמנו, נתקלתי בנסיון להמעיט ביכולותיהן של נשים, אבל לא נתתי לזה להפריע לי ולהסית אותי ממסלול ההגשמה העצמית שהתוויתי לעצמי. אני חושבת שלחינוך שקבלתי בבית, לתמיכה ולדחיפה היה משקל עצום בכוח שהניע אותי קדימה וסייע לי להגיע ללהישגים.

כיצד לדעתך ניתן לגרום ליותר צעירות להתעניין בתחומים טכנולוגים בגיל מוקדם יותר?


הניסיון האישי שלי הוא מאוד חיובי, כאימא לנערה בת 19, בוגרת מגמה ריאלית של מתמתיקה, פיסיקה וכימיה, אני רואה כמה מערכת החינוך תומכת ומעודדת נערות צעירות לבחור במקצועות ריאליים. יחד עם זה, אני חושבת שלבית יש תפקיד מאוד משמעותי בהדרכה, בעידוד, בתמיכה ובדחיפה.


יש מחקרים שמוכיחים שהפוטנציאל של ילדים וילדות במקצועות הללו בתחילת הדרך הוא זהה, כאשר בגיל ההתבגרות קיימת נשירה משמעותית של בנות מהתחום בעוד שהבנים מתמידים. כאן לדעתי תפקידם  של כל הגורמים המעורבים בחינוך למנוע את הנשירה הזו. אנחנו מפעילים בפיליפס, יחד עם הטכניון ועם עירית חיפה תכנית שנקראת מובילות לטכניון.  מדובר בתכנית להעצמת נערות ועידודן בבחירת מקצועות לימודיים מדעיים וטכנולוגים. התכנית מלווה את הנערות לאורך שנות לימודיהן בחטיבה ובתיכון ובכל שנה מתווספת קבוצה נוספת של תלמידות צעירות יותר. ייחודה של התכנית הוא החוויה שחוות התלמידות ותחושת השייכות שהיא מקנה להן בעולמות האלה. במסגרת התכנית, התלמידות משתלבות בפרוייקטים מעולם התוכן של החברה וגם משתתפות במחנה קיץ טכנולוגי.


האם לדעתך קיימת עדיין אפליה מגדרית בתחום בו את עובדת? 

מזה 7 שנים שאני עובדת בחברות גלובליות ולא יצא לי להתקל באפליה מגדרית, להיפך אני מוצאת שיש קידום ודחיפה של נשים לתפקידים ניהוליים וטכנולוגיים. כאמור, בצבא כן יצא לי להתקל באפליה אבל לא נתתי לזה להפריע לי בהשגת המטרות שלי. 

האם את מאמינה שהמונח "תקרת הזכוכית " רלוונטי גם היום? ואם כן, במה הוא מתבטא ?


בפירוש לא! אני מאמינה שהשמיים הם הגבול , אני מאמינה שמי שמוכשרת ומוכנה להשקיע, מי שמכוונת מטרה, תגיע אליה. בסופו של דבר הכל ענין של יכולת, החלטה וכח רצון.

מה לדעתך המיתוס הכי שיקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים שנתקלת בו?


"ילדים מונעים מנשים להתקדם" אני  לא טוענת שזה קל אבל אני חושבת שאפשר למצוא את הדרך לשלב בין העולמות, זה רק ענין של החלטה וסדרי עדיפויות. האני מאמין שלי הוא שדוגמא אישית וסיפוק מהקרירה הם החינוך הכי טוב שאני יכולה להעניק לילדים שלי.

מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך?


העצה הכי טובה שאני מיישמת היא להמשיך ללמוד ולהתפתח כל הזמן. והעצה הנוספת היא להשקיע באנשים שלי ובצוות אותו אני מנהלת, כי הצלחה שלהם בסופו של דבר תהיה גם ההצלחה שלי. בסופו של דבר השילוב בין הפאן האנושי והפאן הטכנולוגי הוא מה שמניע אותי.

 איילת קוטנר, פורסקוור
(צילום: פלי הנמר)

אין כמו fake it until you make it. התגברי על חוסר הביטחון ההתחלתי על ידי העמדת פנים עד שזה מפסיק להיות העמדת פנים

רק 17% מעובדי ההייטק הן נשים, מדוע לדעתך זהו המצב?


יש לזה הרבה סיבות. סיבה אחת חשובה קשורה למצב לימודי המדעים המדויקים במערכת החינוך שיוצרת סוג של הסללה ומובילה להכוונה של תלמידים לתחומים מסוימים, על בסיס תפיסה סטריאוטיפית, ומכאן להעדפת בנים על בנות. מדברים לא מעט גם על אווירה תחרותית בכיתות ושיטות לימוד שמשפיעות על בנות שלא לבחור במדעים מדויקים או אקלים כיתתי שמקשה על בנות להתבטא. לצערי, גם בספרי הלימוד עדיין אפשר לראות את זה, בעיקר בהתייחסות למקצועות מסוימים כגבריים ונשיים. חסם נוסף הוא תרבותי – שכן עד השנים האחרונות לא עודדו צעירות לבחור במקצועות מחשוב. 

מהם הגורמים שמונעים מנשים להתקדם?


הערכה לא מידתית לנוכחות עד שעות מאוחרות ודגש מוגזם על נוכחות במקום תרומה גורמת לכך שנשים נחשבות פחות מסורות וגם לתפיסה שקידום מחייב שעות עבודה מאוחרות. בארגונים רבים בעיקר בהייטק נהוג לראות במספר שעות עבודה רב כמשהו שמצביע על עובד טוב. התפיסה הזאת מתעלמת מהעובדה שנשים רבות מעדיפות להיות בבית מוקדם יותר כדי להיות עם הילדים וברבים מהמקרים נשים אלו יהיו פרודוקטיביות יותר כדי לעמוד ביעדים, אבל עדיין ייתפסו כפחות מסורות בגלל מספר השעות נטו. בנוסף, בחברות בהן אין מספיק נשים מנהלות, עלולה להתפתח תרבות של אחווה גברית שלא מאפשרת כניסה של נשים ל-boys club. ישנה גם ההטיה התרבותית שגורמת לאנשים לפרש באופן שונה אסרטיביות של גברים ושל נשים. 

מדוע חשוב שיהיו נשים בתפקידים בכירים בהייטק?


באופן כללי, נקודות מבט שונות תורמות לתרבות הארגונית. יש כוח לשוני, לגיוון ולנקודות מבט שונות.  לרוב, נשים וגברים ניגשים לבעיות באופן שונה והשוני הזה יכול לתרום לדיון מנומק ומאוזן יותר.

האם יש הבדל בין ניהול נשי לניהול גברי?


סגנון ניהולי זה משהו ששונה מאדם לאדם. זה אינו בהכרח עניין מגדרי.

בפן אישי יותר - מה עזר לך במהלך הקריירה להגיע לתפקידך? באילו קשיים נתקלת, אם בכלל?


גדלתי עם דחף חזק להצליח בזכות עצמי ומוכנות לעבוד קשה. בן זוגי, ערן, שגם נמצא בתחום, תמיד תמך והעומס של גידול הילדים תמיד התחלק שווה בשווה. לאורך הקריירה שלי יצא לי לא פעם להיתקל בזלזול ישיר בגלל היותי אישה אבל גם בזלזול עקיף במסווה של מחמאות שמקטין את הישגי. כל זה וגם המודעות שלי לשוני ביני לבין עמיתי הגברים גרמו לי להתאמץ יותר ולהצטיין. 

מה את ממליצה לנשים שרוצות להגיע לעמדות בכירות בהייטק? 


אין כמו fake it until you make it. התגברי על חוסר הביטחון ההתחלתי על ידי העמדת פנים עד שזה מפסיק להיות העמדת פנים. באופן כללי, כדי להתקדם לעמדות בכירות, צריך לאהוב לנהל. בעיני, זאת הדרך היחידה להיות טובים בכלל ובניהול בפרט.

 טליה שינדלר
(צילום" יח"צ)

גדלתי בבית שעודד חשיבה עצמאית ולמידה, עם אבא מהנדס ותעשיין שלקח אותי לעבודה מגיל 10

למה לדעתך יש כל כך מעט נשים במקצועות טכנולוגים?

תרבות וחינוך. גם בבתים שלנו, וגם במערכת החינוך הציבורית. החלוקה הג'נדריאלית המסורתית טבועה בשורשי התרבות שלנו. במקומות אחרים בעולם רואים תרבויות שנוהגות אחרת. אי אפשר להתעלם ממאות אם לא אלפי שנים של תרבות.גם למערכות החינוך יש חלק, הרי הן חלק מהתרבות שלנו. התפקיד שלנו, הנשים, כיום הוא להציף את הנושא הזה לסדר היום ולא להרפות.

האם נתקלת בגיל מוקדם יותר בתופעת ה"הסללה" במערכת החינוך?

אין ספק. אני גדלתי בארץ בשנות השבעים, ההסללה היתה מובנית, וגם עם ילדי חוויתי את הסימנים הבסיסיים שלה. ועד היום חווה. אבל, גדלתי בבית שעודד חשיבה עצמאית ולמידה, עם אבא מהנדס ותעשיין שלקח אותי לעבודה מגיל 10, כך נחשפתי לעולם היצור וההנדסה.

כיצד לדעתך ניתן לגרום ליותר צעירות להתעניין בתחומים טכנולוגים בגיל מוקדם יותר?

מודעות של ההורים ומערכות החינוך. בניית תוכניות לימוד מתאימות. הכל מתחיל בהוראת מתמטיקה ומדעים, חייבים להקדיש לנושא זה משאבים גדולים יותר מהקיים. כתיבת קוד למשל, שנחשבת "גברית" היא כמו לימוד שפה – שנחשבת יכולת נשית.

האם לדעתך קיימת עדיין אפליה מגדרית בתחום בו את עובדת? 

אני לא מרגישה אותה ביום יום במסגרת תפקידי בקרסו מוטורס, למרות שתחום הרכב נחשב לתחום "גברי" בנוסף לתחום מערכות המידע. לפני כשנה בערך, בפגישה עם ספק פוטנציאלי הוא אמר שאני "צריכה לגדל ביציות" !!! (בכדי לקחת החלטה לא סטנדרטית) הספק הזה לא יזכה לעבוד איתי.

האם את מאמינה שהמונח "תקרת הזכוכית " רלוונטי גם היום? ואם כן, במה הוא מתבטא ?

אני לא מאמינה בתקרות זכוכית, לכל מקום שתרצי תגיעי, וראו – יש היום נשים שמכהנות בתפקידים בכירים ביותר – COO בפייסבוק, מנכ"לית IBM ועוד. גם בארץ לא חסרות – מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, מנכ"לית פייסבוק ישראל.

במקום שאת מרגישה שהגעת לתקרת זכוכית בגלל היותך אישה את יכולה לעשות 2 דברים – לנסות לשנות (בפרק זמן שתגדירי לעצמך) ולהמשיך הלאה.

מה לדעתך המיתוס הכי שיקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים שנתקלת בו?

נשים ב WORD, גברים ב EXCEL -נשים לא מתלהבות מטכנולוגיות חדשות, נשים מפחדות משינויים וחדשנות...להמשיך?

מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך?

לקחת מקום אקטיבי ליד שולחן ההנהלה, ולהביא לשם את רוח החדשנות. יש לך קול שווה, מעניין וחכם להשמיע בשולחן זה, והיום בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית יותר מתמיד.

 ליאת אבני, סמנכ"ל תפעול טלדור
(צילום: יח"צ)

נשים רואות את התמונה השלמה ויודעות לתווך היטב בין הגורמים השונים

רק 17% מעובדי ההייטק הן נשים, מדוע לדעתך זהו המצב?


הכל מתחיל בחינוך – מלכתחילה מייעדים את הנשים לתפקידים הומניים יותר ואת הגברים לתפקידים ריאליים. אבל כבר היום רואים ניצנים של שינוי, כאשר נקודת המפנה מתחילה במודעות. 

מהם הגורמים שמונעים מנשים להתקדם?


אני לא חושבת שיש גורמים שמונעים מנשים להתקדם, הכל עניין של החלטה וסדרי עדיפויות. פה בטלדור מבינים כמה חשוב שנשים יהיו בתפקידי מפתח, וכאשר מוניתי לתפקיד סמנכ"ל תפעול ורכש, זכיתי לפרגון גדול מכל הסביבה.

מדוע חשוב שיהיו נשים בתפקידים בכירים בהייטק?


כמי שמגיעה מחטיבה בתוך טלדור, אשר בה ריבוי נשים בתפקידי ניהול, נשים מביאות איתן מחויבות אחרת. הן משקיעות, מחויבות, ומניעות את סביבתן להצלחה. 

האם יש הבדל בין ניהול נשי לניהול גברי?


בוודאי. נשים רואות את התמונה השלמה ויודעות לתווך היטב בין הגורמים השונים. נשים יודעות להתמודד עם משברים ועם לחץ ולמקסם זמן ומשאבים. 

בפן אישי יותר - מה עזר לך במהלך הקריירה להגיע לתפקידך? באילו קשיים נתקלת, אם בכלל?


עבודה קשה, אמביציה והתמדה. אני באמת לא חושבת שנתקלתי מעולם בקושי מעצם היותי אישה, ואני באמת מאמינה  שמי שטובה בזכות כישוריה תצליח.

מה את ממליצה לנשים שרוצות להגיע לעמדות בכירות בהייטק?


בעיקר לא לתפוס עמדה מתגוננת . היי את, בטוחה בכישורייך ובמקצועיותך . שמרי על הדברים פשוטים.

 מרינה קידרון
 

(צילום:יח"צ)

יש מעט הנגשה של מקצועות טכנולוגיים לבנות, וסטיגמה חברתית שסייבר ורובוטיקה זה יותר מתאים לבנים.

למה לדעתך יש כל כך מעט נשים במקצועות טכנולוגים?


זה מתחיל בבית הספר היסודי. בנות פחות מתעסקות במתמטיקה/מחשבים/מדע, פחות בוחרות מקצועות ריאליים בתיכון, פחות מגיעות לתפקידים טכנולוגיים ב- 8200, ופחות לומדות מדעי מחשב ודומיהם.באופן כללי יש מעט הנגשה של מקצועות טכנולוגיים לבנות, וסטיגמה חברתית שסייבר/רובוטיקה זה יותר מתאים לבנים. לגבי אלה שכן בוחרות ללמוד מקצועות טכנולוגיים באוניברסיטה, חלקן לא נשארות בהייטק לאורך זמן. בעיקר בגלל דעות מסביב שאומרות שקשה לשלב עבודה בהייטק עם אמהות. זה באמת קשה, אבל למי שאוהבת את זה, זה אפשרי בהחלט ולגמרי שווה את זה.

האם נתקלת בגיל מוקדם יותר בתופעת ה"הסללה" במערכת החינוך? 


בוודאי. אני רואה את הגישה של הסביבה לגבי שניים מילדי. הבן, בן 11 מתוייג על ידי הסביבה בתור "החכם", והבת, בת 8, היא "היפה". כשבעצם שניהם מאוד חכמים, ומאוד יפים, יחד עם עוד הרבה תכונות אחרות. הסביבה מופתעת כשהבת מתלהבת מבעיות מגניבות במתמטיקה, ולומדת תכנות בהתלהבות רבה. כשהבן מתלהב מאותם דברים, זה נתפס כדבר נורמלי לגמרי. איתה, מתעסקים בבגדים ובמראה חיצוני הרבה יותר. 

כיצד לדעתך ניתן לגרום ליותר צעירות להתעניין בתחומים טכנולוגים בגיל מוקדם יותר?


להנגיש משחקים של בנייה והרכבה, פתרון חידות מתמטיות בשולחן האוכל משפחתי, חשיפה למחשבים ותכנות מגיל צעיר.  וכמובן – להראות מודלים של נשים בתפקידים טכנולוגיים (You Can't Be What You Can't See).

האם לדעתך קיימת עדיין אפליה מגדרית בתחום בו את עובדת? 


המקרה הכי משמעותי עבורי היה בראיון עבודה לפני שנים רבות. אחרי שלושה ראיונות מקצועיים, הגעתי לראיון אצל המנכ"ל בחברת יעוץ אסטרטגי של 20 איש. אמרתי למנכ"ל, כבדרך אגב, שיש לי תינוק בבית. מאותו רגע שאר הראיון התרכז בשילוב של עבודה ואמהות, כשהמסקנה שלו הייתה, שזה פשוט לא תפקיד שמתאים לאמהות. פשוט כי סדר העדיפויות שהוא מצפה לו זה עבודה קודם, בכל מצב. מאותו הרגע הוא בכלל לא התעניין בכישורים וביכולות המקצועיות שלי. היום ברור לי שלא הייתי רוצה לעבוד בארגון שזו השקפת המנכ"ל שלו לגבי איזון בין עבודה לבין פנאי, כי זה לא מחזיק מעמד לאורך זמן. זה סוג של עבדות מודרנית. אני בספק אם גבר שהיה אומר שיש לו תינוק בבית בראיון עבודה, היה מקבל תגובה דומה.


האם את מאמינה שהמונח "תקרת הזכוכית " רלוונטי גם היום? ואם כן, במה הוא מתבטא ?


בהחלט, אבל לא בהכרח בגלל אפליה ישירה, אלא כי יש הרבה חשש של נשים מלבקש קידום, או להציג את הדעות שלהן בפורום הרלוונטי.

מה לדעתך המיתוס הכי שיקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים שנתקלת בו?


שנשים יכולות לעשות כמה דברים בו זמנית.  אני לא יכולה. לא יודעת לגבי נשים אחרות.

מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך?


שאני צריכה ליהנות ממה שאני עושה. אם אני לא נהנית, או לא מרגישה סיפוק מרוב הדברים רוב הזמן, סימן שיש פה בעיה.

 
 קרן פנן

(צילום: יח"צ)

אני מאמינה שדווקא בגלל היותי אישה אני יכולה להביא נקודת מבט שונה על המוצר והשירות שאנו מציעים ואף להציע שיפורים בטכנולוגיה שגברים לא בהכרח היו חושבים עליהם


 

למה לדעתך יש כל כך מעט נשים במקצועות טכנולוגים?

אני חושבת שנשים חוששות שמקצועות טכנולגיים יאלצו אותן לבחור בין קריירה למשפחה, שהתחום דורש שעות עבודה ארוכות, שלא יקבלו את הרצון שלהן להרות ולצאת לחופשת לידה בבוא העת. בנוסף, עדיין רוב המשרות מאוישות על ידי גברים ולכן קיים חשש  שלא יתפסו אותן כשוות, ואולי אף יקשו על הקידום שלהן. הבחירה הבטוחה יותר היא לבחור מקצועות הנחשבים גמישים יותר. וזו בדיוק התפיסה שעלינו לשנות.

 

האם נתקלת בגיל מוקדם יותר בתופעת ה"הסללה" במערכת החינוך?

לא שזכור לי.

 

כיצד לדעתך ניתן לגרום ליותר צעירות להתעניין בתחומים טכנולוגים בגיל מוקדם יותר?

יש מספר יוזמות וצעדים שניתן לעשות; ניתן ליזום הרצאות של נשים שסללו את דרכן לצמרת בתחומי הטכנולוגיה. בנוסף, אפשר לתת מענקים לסטודנטיות שיבחרו להירשם למקצועות בתחומי טכנולוגיה שונים. ואולי אפילו קודם לכן, עוד בצבא, ניתן לשייך יותר חיילות ליחידות טכנולוגיות ולעודד נשים לקבל את כל הכישורים הנדרשים כבר בשירות הצבאי, כצעד מקדים לאזרחות.

ככל שתהיה חשיפה רחבה יותר, נשים מגיל צעיר יכירו שהכל אפשרי והמוטיבציה ללכת לכיוונים דומים תשתפר.

האם לדעתך קיימת עדיין אפליה מגדרית בתחום בו את עובדת? האם יצא לך להתקל בארוע ובו? (נשמח לדוגמא)

ב- Gett יש אחוז גבוה של נשים שחברות בהנהלה הבכירה (גבוה מהממוצע בעולם ההיי טק), אולם עדיין לא 50/50. Gett מקדמת נשים וגברים על סמך היכולות, הכישורים והעבודה הקשה באופן שווה. יש לכל אישה את המקום להשמיע את קולה, לבוא לידי ביטוי ולהיות חלק בלתי נפרד מההצלחה של החברה. אני מאמינה שדווקא בגלל היותי אישה אני יכולה להביא נקודת מבט שונה על המוצר והשירות שאנו מציעים ואף להציע שיפורים בטכנולוגיה שגברים לא בהכרח היו חושבים עליהם; כמו למשל החשיבות של ביטחון אישי בתחבורה עבור נשים אל מול גברים.

האם את מאמינה שהמונח "תקרת הזכוכית " רלוונטי גם היום? ואם כן, במה הוא מתבטא ?

למרות שיש שיפור בכמות הנשים שמחזיקות במשרות בכירות, עדיין אפשר לראות שאת רוב התפקידים הבכיריים מאיישים גברים. על אף שיש שיפור מאוד גדול בקידום נשים, יש עוד דרך ארוכה על מנת שהאחוז בין נשים לגברים יהיה שווה. נשים צריכות להאמין בעצמן שהן מסוגלות ויכולות בדיוק כמו העמיתים שלהן. ככל שנראה יותר נשים שוברות את ״תקרת הזכוכית״ הדבר יעודד נשים אחרות לשאוף הכי גבוה שאפשר.

מה לדעתך המיתוס הכי שקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים שנתקלת בו?

ישנה תפיסה שאימהות עובדות פחות שעות בגלל הימים הקצרים, בהם הן יוצאות לאסוף את הילדים מהגן. המציאות היא שאין ימים קצרים, יש ימים "מפוצלים". מעבר ליעילות הקיימת בצורת העבודה של נשים, הן עובדות לא פחות שעות מגברים - גם בימים קצרים. עבור רוב הנשים שמנהלות קריירה ישנם ימים "רציפים" - בהן הן עובדות במשרד כמו שאר העמיתים וימים "מפוצלים", בהם הן יוצאות אחר הצהריים להיות עם הילדים, ומתחברות בערב שוב להשלים עוד עבודה.

מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך?

להאמין בעצמי וביכולות שלי ולא להסתכל על המגדר כמחסום. בסופו של דבר עבודה קשה, מסירות והתמדה אלה הדברים שעזרו לי להתקדם. מגיל קטן ראיתי את שני ההורים שלי עובדים ומצליחים בצורה שווה, כך שהיה לי מודל לחיקוי. חונכתי להאמין שכל עוד אני עושה את הכי טוב שאני יכולה, אני ראויה לכל דבר ויכולה להתקדם בכל תפקיד שאבחר.

 קרן שביט - מנהלת פיתוח עיסקי מלם תים
 

(צילום: יח"צ)

 במקומות שבהם הרגשתי שקיימת הסללה בחרתי פשוט לא להימצא בהם

למה לדעתך יש כל כך מעט נשים במקצועות טכנולוגיים ?


אני רוצה להסתכל על הצד החיובי.... ככל שחולף הזמן, ניתן לראות יותר ויותר נשים במקצועות הטכנולוגים. אין ספק שהצבא וההכשרה שהוא נותן, ללא הבדלי מגדר, הוא גורם משמעותי לעלייה של שילוב נשים במקצועות הטכנולוגיים.


האם נתקלת בעבר בתופעת הסללה?


לא זכורה לי דוגמא ספציפית, אבל במקומות שבהם הרגשתי שקיימת הסללה בחרתי פשוט לא להימצא בהם.


כיצד לדעתך ניתן לגרום ליותר צעירות להתעניין בתחומים טכנולוגים?


אני חושבת שבשנים האחרונות הטכנולוגיה נעשתה יותר מונגשת לקהל הרחב ולצעירים בפרט. ישנם יותר אמצעים טכנולוגיים נגישים (טלפונים, שעונים, מכשירי מדידה, מכשירים לבישים, קורקינטים) ויותר אפליקציות שמייצרות נוחות לכל אדם ובעיקר לדור הצעיר (העברת תשלומי שכר דירה, מידע היכן להשכיר את הקורקינט וכו') כמובן שבהיצע זה, אין מגבלה מגדרית והוא נגיש לגברים ולנשים כאחד, כך שכולם נחשפים אליו.


האם לדעתך קיימת אפליה מגדרית במקצוע בו את עובדת?


לדעתי את שלב ההוכחה כבר עברנו. קיימות מספיק דוגמאות של נשים שנמצאות במרכז העשייה (מנכ"ליות בנקים, מנהלות מערכות מידע באירגוניים המובילים) וניתן לראות זאת באופן בולט בקבוצת מלם תים, אשר נשים רבות מכהנות בה בתפקידים בכירים. עכשיו זה תלוי כבר בנו.....הנשים... אם נעז... נצליח !!!


האם את מאמינה שהמונח " תקרת הזכוכית " עדיין רלוונטי?


אני חושבת שהמונח עדיין "מרחף באוויר", אבל זה מאוד תלוי בתרבות הארגונית של כל חברה וחברה. ככלל, תקרת הזכוכית הולכת ונעשית פחות ופחות משמעותית, אולם יחלוף עוד זמן עד שהיא תעלם לחלוטין או תגיע למקום שבו היא רלוונטית באותה מידה לנשים ולגברים.


מה לדעתך המיתוס השקרי אודות נשים במקצועות הטכנולוגיים?


אין ספק כי המיתוס הנפוץ ביותר הוא כי התחום הטכנולוגי מתאים יותר לגברים מאשר לנשים. זו כמובן טעות. צריך לבחון את התאמת התפקיד לאדם עצמו ולא דרך עיני המגדר. 


העצה הכי טובה שקיבלתי?


הכל מתחיל דרך החינוך בבית וממשיך דרך הבחירות שלי, כולל האנשים שאיתם עבדתי במהלך השנים. לא לפחד להעז, להיכנס לתפקידים שאני מעצבת אותם דרך ה"אני מאמין שלי".

 דר יעל בינשתי
(צילום: יוסי ויינר)

בכל הזדמנות יש שלושה כ': כסף, כבוד, כיף. אם שניים מתקיימים את במקום טוב. אם לא, זה הזמן לחפש משהו אחר


למה לדעתך יש כל כך מעט נשים במקצועות טכנולוגים?


"לצערי נשים שבויות בתפיסה שקשה לחדור לעולם היזמות בגלל שאת אישה - ואנו נכנסות למצב של נבואה המגשימה את עצמה . אני מאמינה בעוצמה וחיזוק נשי אבל מאמינה יותר ביכולת של כל אישה למצוא את הכוחות הפנימיים שלה להתמודד עם כל סיטואציה, ולפעמים להיות האישה היחידה בחדר זה בהחלט יתרון".

האם נתקלת בגיל מוקדם יותר בתופעת ה"הסללה" במערכת החינוך?


"ההסללה המגדרית עדיין קיימת. מגיל צעיר מחנכים את הבנות לפעול בחישוב, יזמות דורשת פריצת גבולות וחינוך ליזמות צריך להתחיל בגיל מוקדם . הייתי רוצה לראות יותר ספרי ילדים בהם הגיבורה שפותרת את הבעיות היא אישה וכך ליצור מודלים נשיים לחיקוי מגיל צעיר".


כיצד לדעתך ניתן לגרום ליותר צעירות להתעניין בתחומים טכנולוגים בגיל מוקדם יותר?


"באמצעות תכניות התמחות , לתת לבנות עבודות בתחומי הטכנולוגיה בהתמחות בחופשות וכך, לתת להן ל"טעום" את היזמות"


 האם לדעתך קיימת עדיין אפליה מגדרית בתחום בו את עובדת? 


"בשנים האחרונות לא חוויתי אפליה, אך לצערי כן חוויתי אפליה בשנים הראשונות שלי בתפקיד ניהולי. התחלתי לחפש עובדים, וכאשר מצאתי עובד מתאים, הוא ביקש שכר שווה ערך לשכר שלי. באופן אוטומטי, ההנהלה הסכימה, אז שאלתי איך זה יכול להיות שמנהלת ועובד יקבלו שכר שווה. התשובה הייתה שאין מה לעשות כי הוא גבר והוא צריך לפרנס. הייתי בשוק, אבל כמנהלת צעירה חשתי שזאת מלחמה "בתחנות רוח", היום כבר לא הייתי עוברת על זה בשתיקה".


 האם את מאמינה שהמונח "תקרת הזכוכית " רלוונטי גם היום? ואם כן, במה הוא מתבטא ?


"עדיין קיימת תקרת זכוכית בתעשייה, אך אנחנו רואים הרבה יותר נשים בתפקידים בכירים ונשים שעוסקות במקצועות שלפני עשור נחשבו לגבריים. אני חושבת שהתקדמנו רבות לאורך השנים ואם פעם לא היו מעסיקים אישה או מקדמים אותה, היום התופעה פחתה, אך עדיין היא מורגשת בשיח, בניואנסים הקטנים שלצערי עוד לפעמים מקבלים ביטוי, כך לדוגמא, הרבה פעמים נותנים לאישה לתת חוות דעת, אך ההחלטה הסופית עוד תישאר בידי הגברים. מצופה מאיתנו להיות טובות בהכל - אמא טובה , אשה טובה , מלומדת , מצליחה בעבודה - צריך ללמוד להתפשר - אי אפשר להיות טובות בהכל ולהיות שלמה עם הפשרה".

 מה לדעתך המיתוס הכי שיקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים שנתקלת בו?


" המיתוס הכי שקרי שיש הוא שנשים לא מפרגנות לנשים אחרות. אני מרגישה שנשים מחפשות אחר מודלים נשיים לחיקוי וכאלו שיכולות להפיח בהן השראה, כמו כן, מחפשות אחר שותפות לדרך, בייחוד מאותם עולמות מקצועיים"

 מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך?


" בכל הזדמנות יש שלושה כ' - כסף , כבוד , כיף. אם שניים מתקיימים את במקום טוב . אם לא זה הזמן לחפש משהו אחר".
 

 תמר פאבפסלוס
 

(צילום:יח"צ)

המילים- רופאה, אסטרונאוטית, מדענית, צריכות להתגלגל על לשוננו לא פחות משאנחנו משגרים מילים כמו- רופא, אסטרונאוט, מדען, לאוויר העולם

למה לדעתך יש כל כך מעט נשים במקצועות טכנולוגים?

אני חושבת ששוק העבודה הותאם במשך שנים לאוכלוסיה העיקרית שלקחה בו חלק- גברים. כך גם מערכת החינוך וכל סביבת הלימוד ושיטת הלימוד של מקצועות טכנולוגיים, שהותאמה גם היא, לרוב שהיה בה- גברים.  שני הגורמים הללו יחד גרמו למעין מעגל קסמים שכמעט בלתי אפשרי לשבור אותו, בדיוק כמו פרדוקס הביצה והתרנגולות, מה קדם למה? שהיו מעט נשים שעבדו במקצועות טכנולוגיים או שהתעשייה הזו הותאמה לגברים?  אני חושבת שבמקרה הזה שתי התשובות נכונות. צריך לחנך מחדש, לארגן ולבנות מחדש, בראשונה את התרבות שלנו ואת מערכת החינוך שבה אנו מגדלים ילדות וילדים כדי שאלה בתורן/ם יעצבו מחדש את התעשיות הטכנולוגיות בדמותן.

האם נתקלת בגיל מוקדם יותר בתופעת ה"הסללה" במערכת החינוך?


אני נתקלת בה כל הזמן. ונתקלתי בה גם בילדות, היום אני מודעת יותר ויכולה להצביע על כך בברור. הדוגמא הכי פשוטה תהיה שמות התואר שבהן אנו משתמשים כדי לתאר בנות- יפה, חמודה, מתוקה. לעומת בנים- אמיץ, גיבור, חזק, חכם. כמה ספרי ילדים אנחנו זוכרים עם נשים שמצילות את המצב? נשים גיבורות? ברוב סיפורי האגדות הנסיכה היא תמיד אבודה, זו שמחכה לנסיך שיבוא לגאול אותה מיסוריה. בבגרות שלי לספורט נבחנתי על ריקוד. זה מה שקבע את הציון הסופי שלי. את מסלול הריצה והמכשולים שעשיתי יחד עם הבנים- החשיבו כרשות. 

כיצד לדעתך ניתן לגרום ליותר צעירות להתעניין בתחומים טכנולוגים בגיל מוקדם יותר?


חשיפה. כדי למצות את הפוטנציאל של כל הבנות שיש להן את החוש הלוגי, היכולת האנליטית והטכנית הגבוהה- צריך לחשוף אותן לזה. בדיוק כשם שהכריחו את כולנו- בנים ובנות כאחד ללמוד גאוגרפיה. אף אחד לא שאל אותי אם אני אוהבת גאוגרפיה, או אם אני טובה בזה. אנחנו צריכים לגדל בנות להאמין, לדעת, להיות בטוחות- שהן יכולות לעשות הכל. ולחשוף, לכל מקצוע, לכל תחום, לכל תעשייה. המילים- רופאה, אסטרונאוטית, מדענית, צריכות להתגלגל על לשוננו לא פחות משאנחנו משגרים- רופא, אסטרונאוט, מדען, לאוויר העולם. 

האם לדעתך קיימת עדיין אפליה מגדרית בתחום בו את עובדת?


לצערי היא עדיין חיה ובועטת.המקום הראשון והבולט ביותר הוא שלב ראיון העבודה. עבדתי בחברות גדולות ומדהימות, שתרמו לי המון לקריירה ולצמיחה האישית שלי. אבל לאורך הדרך זכורה לי חברה אחת, גדולה לא פחות שבה התראיינתי, שבבדיחות הדעת, קצת אחרי שהקרח נשבר ועברנו לדבר לכאורה באופן ״לא פורמלי״, לפתע צצה השאלה ״ומה? מה עם ילדים? מה אין תכנונים?״. עניתי בצורה כנה, שתאמה את התפיסה והאמונה שלי לשלב הזה בחיי. אבל בראש כבר הבנתי- פה אני לא רוצה לעבוד.  זכור לי הפחד הזה, ההנחיות מנשים אחרות, מוצלחות ובכירות בתעשייה שהיו מנחות אותי- אף פעם אל תגידי שאת אמא, אחרי שילדתי את ביתי.ואז, מצאתי את עצמי, בראיון עבודה הראשון לקראת החזרה מחופשת הלידה, מציגה את עצמי- ״אני תמר, ואני אמא״). חברות מסוימות עדיין מסתכלות על נשים- כאל רחם שבכל רגע ישבש להן את התוכניות, יכניס אותן ללופ של חופשות לידה, ולא כאל ישויות מקצועיות שמחפשות להצליח ולהתקדם בקריירה יחד עם החברה שאליה הן מגיעות.

האם את מאמינה שהמונח "תקרת הזכוכית " רלוונטי גם היום? ואם כן, במה הוא מתבטא ?

אני מאמינה שהוא קיים, אם כי הזכוכית נעשית דקה יותר משנה לשנה. אחוז הנשים הבכירות בתעשייה, בעמדות ניהוליות גבוהות, הוא נמוך בצורה שלא משקפת אפילו את אחוז הנשים (הנמוך גם הוא) בתעשייה כולה, בכל תפקיד. אין לכך שום הצדקה. נשים יכולות לנהל במידה שווה, אם לא טובה, יותר מגברים. 

מה לדעתך המיתוס הכי שיקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים שנתקלת בו?

בעיקר שהצד הטכני/מתמטי הוא לא הצד החזק של נשים. לשמחתי פגשתי ועבדתי עם נשים חריפות וחדות מחשבה, לפעמים אפילו יותר מהגברים שעבדו לצידן. בעיניי זאת עוד אחת מהתפיסות וההבניות החברתיות השגויות שלתוכן גדלנו (כולנו, גם הנשים).

מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך?

בשנים האחרונות עסקתי לא מעט בתהליכי פיתוח, ייעול ושיפור שלהם. ברוב המקרים התחלתי מלהכיר את המערכת/מוצר ממש מהיסודות כדי לעלות מעלה משם ולהציב רף או מטרה שהיא משגת ולא לתסכל את אנשי הפיתוח. אבל לא מעט פעמים, את נכנעת ללחצים שמופעלים על מפתחים, מזדהה עם הקשיים יותר מידי ומורידה את הרף הזה בכדי להימנע מתסכול או קושי.העצה הכי טובה שקבלתי הייתה- להציב את הרף שלי בדיוק איפה שאני מאמינה שהוא צריך להיות, גם אם זה רחוק שנות אור מאיפה שאנחנו נמצאים כרגע- להציב אותו גבוה ולעשות הכל ביחד כדי להגיע אליו. לא לפחד מסטנדרטים גבוהים.

 ספיר דרור
 

(צילום:יח"צ)

בתקופה שאני הייתי בבית הספר היה משהו הרבה פחות נוצץ בלהיות חכמה...לא היה איזשהו דרבון מצד המערכת לקדם נשים ולעודד אותן ללמוד במגמה שנתפסה כ"חנונית"

למה לדעתך יש כל כך מעט נשים במקצועות טכנולוגים?

אני חושבת שהסיבה העיקרית היא השילוב בין המצפון הנשי לבין תכתיבי חברה ישנים. התפיסה המיושנת שנשים כל תפקידן לדאוג לבית ולמשפחה יצרה אצל הנשים מצפון שמתלווה לאישה באופן תמידי ומוביל ישירות לפחד מחוסר היכולת לאיזון בית עבודה. מקצועות טכנולוגים קיבלו את הסטיגמה של לא מאפשרים יכולת שילוב בין חיי המשפחה לקריירה, למרות שהיום המודעות לזה כל כך גבוהה- וחברות אפילו חורטות את העיקרון הזה על דגלן.

האם נתקלת בגיל מוקדם יותר בתופעת ה"הסללה" במערכת החינוך?

בתקופה שאני הייתי בבית הספר היה משהו הרבה פחות נוצץ בלהיות חכמה. כמישהי שלמדה בכיתה מדעית, שכללה חמש בנות ועוד עשרים וחמישה בנים, יכולה להגיד שללא ספק למערכת היה חלק נכבד בזה. לא הייתה שום שאיפה לאזן את יחסי הכוחות המגדריים בכיתה, לא היה איזשהו דרבון מצד המערכת לקדם נשים ולעודד אותן ללמוד במגמה שנתפסה כ"חנונית". לעומת זאת, אחוז הבנות שלמדו במגמת תאטרון היה משמעותית גבוהה יותר, הן גם נתפסו כהרבה יותר אטרקטיביות (ולא מבחינה ויזואלית), וזה לא שאני חושבת שהן חלילה פחות חכמות, ההפך, הכרתי לא מעט בנות מבריקות משם, אני פשוט מאמינה שהיה להן יותר קל ללכת למקצוע שנתפס כנשי יותר.

כיצד לדעתך ניתן לגרום ליותר צעירות להתעניין בתחומים טכנולוגים בגיל מוקדם יותר?

דרושה פה עבודה קשה גם במערכת החינוך שחייבת לשלב בתכנית הלימודים יותר נשים מעוררות השראה בתחומים שונים כמו תרבות, טכנולוגיה ומדע. יותר מכך, הייתי שמחה אם מערכת החינוך הייתה מציעה תכנית הסבה אטרקטיבית מספיק עבור נשים ממקצועות הטכנולוגיה, כך בנות בגיל צעיר יוכלו לשמוע ממקור ראשון, איך עיסוק בתחום שכביכול נתפס גברי הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לאישה.

האם לדעתך קיימת עדיין אפליה מגדרית בתחום בו את עובדת? 

למזלי במקום העבודה שלי ב Sayollo  זה משהו ששמים עליו דגש. כלומר זה שיח ער שמוצף כל הזמן. גם מבחינת גמישות בתנאי העבודה וגם באופן כללי-נשים זוכות להערכה משמעותית אצלנו תוך שאיפה למצב כמה שיותר נשים בתפקידי מפתח בחברה. 

האם את מאמינה שהמונח "תקרת הזכוכית " רלוונטי גם היום? ואם כן, במה הוא מתבטא ?

תקרה הזכוכית קיימת היום, אבל היא קיימת בינינו לבין עצמנו. משהו במנגנון הנשי שלנו תמיד דואג "להנמיך" את כל מה שקשור ליכולות וכישורים, ובטוח שגבר יבצע את אותו התפקיד בצורה הטובה ביותר. כשבפועל המצב הוא שונה, אפשר לקחת לדוגמא את העניין שיזמות מקבלות הרבה יותר פוקוס ממשקיעים ששואפים לפתח תחומים טכנולוגים שנשים מובילות אותן. מטבע הדברים, גם לנושא הזה לא תזיק התייחסות בעין ביקורתית- צריך תמיד לוודא שהתפקידים הבכירים, ההשקעות וכו'- ינתנו לנשים על בסיס הכישורים שלהן, ולא על בסיס דאגה לאיזון מגדרי.

מה לדעתך המיתוס הכי שיקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים שנתקלת בו?

שיש תקרת זכוכית. ברגע שנפסיק לחשוב שהיא שם, יהיה לנו הרבה יותר קל כנשים להתנהל.ברגע שאת תתייחסי לעצמך ביחס שאת שואפת לקבל מהסביבה- הוא יגיע אוטומטית. בסופו של דבר מאחורי כל אישה מצליחה – עומדת היא עצמה.

מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך?

להפסיק להתנצל. על מי שאני , על הדעות שלי, על אופן ההתנהגות שלי, ועל הסיבה למעשים שלי. זה שאני רוצה לדבר על משהו שמפריע לי לא הופך אותי אוטומטית למתלוננת. זה שיש לה דעה ששונה ממה שאחרים חושבים- לא הופכת אותי למורדת. זה שאני אישה לא הופך אותי לטובה פחות מגברים.
 

 ולין צור
 

(צילום: יח"צ)

אני אמא צעירה ואני רואה ביום יום את המעגלים השונים בחיי הילדים שלי, והיחס שלהם לתפיסת המגדר. מערכת חינוך איכותית צריכה להשכיל להתייחס לכל הנכנס אליה כשווה

למה לדעתך יש כל כך מעט נשים במקצועות טכנולוגים?

אני חושבת שזו מגמה שהולכת ומשתנה אבל הסיבה להערכתי תלויה ביותר מגורם אחד כיוון שיש מעגלים רבים המקיפים אותנו ומשפיעים על חיינו. הגורם שלדעתי יכול לגרום לשינוי הגדול ביותר, הוא מערכת החינוך, מתן כלים איכותיים ופיתוח החשיבה במגוון תחומים- חינוך שצריך להיות שווה וזהה לכל תלמידה ותלמיד בכל מקום בארץ. 

האם נתקלת בגיל מוקדם יותר בתופעת ה"הסללה" במערכת החינוך?

אני לא זוכרת את החינוך שלי בגילאים בהם שיחקתי בברביות, אבל לא צריך ללכת רחוק, אני אמא צעירה ואני רואה ביום יום את המעגלים השונים בחיי הילדים שלי והיחס שלהם לתפיסת המגדר. מערכת חינוך איכותית צריכה להשכיל להתייחס לכל הנכנס אליה כשווה. 

כיצד לדעתך ניתן לגרום ליותר צעירות להתעניין בתחומים טכנולוגים בגיל מוקדם יותר?

 אני אמנם עובדת ב-SLEEPRATE, חברת טכנולוגיה המתמחה בפתרונות דיגטליים לבעיות שינה אך בהשכלתי אני בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים. כלומר, העיסוק בטכנולוגיה בחיי המקצועיים הגיע בשלב מאוחר יחסית (ואין ספק שהתאהבתי בתחום הבריאות הדיגיטלית בעקבות עבודתי). אני חושבת שהטכנולוגיה מרתקת ופשוט צריך לתת הזדמנויות שוות ולעורר סקרנות. היום הגישה לטכנולוגיה קיימת בגילאים ממש צעירים רק צריך לתעל אותה למקום של למידה. 

האם לדעתך קיימת עדיין אפליה מגדרית בתחום בו את עובדת? 

אני לא חושבת שקיימת אפליה מגדרית כיוון שיש מלכתחילה פחות נשים בתחום, הבעיה מתחילה בעצם חוסר הפניה של נשים לתחום. למזלי, ואני גאה בכך מאוד, ב- SLEEPRATE יש יחס שווה בין מספר הגברים המועסקים למספר הנשים המועסקות, החברה הוקמה ומנוהלת על ידי אישה ויש רוב נשי בהנהלת החברה.

האם את מאמינה שהמונח "תקרת הזכוכית " רלוונטי גם היום? ואם כן, במה הוא מתבטא ?

אותי חינכו מבית שאישה צריכה להיות מסוגלת, תמיד, לעמוד בזכות עצמה אבל עצם הצורך במסר כזה מצביע על הצורך בתיקון בעידן שלי. אני חושבת שעדין קיימת תקרת זכוכית, כיוון ששוק העבודה שלנו לא בנוי לעודד נשים. בנורבגיה (דוגמא קצת משומשת אבל אין ספק שרלוונטית) חלק מחופשת הלידה (3 מותך 12 חודשים) ניתנת למימוש רק על ידי האב וזאת במטרה כפולה: חווית ההורות אך גם יצירת איזון בשוק העבודה ומתן אפשרות לנשים להתקדם בזמן שהגברים עוצרים גם הם לצרכי טיפול בילודים. 

מה לדעתך המיתוס הכי שיקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים שנתקלת בו?

לא מכירה יותר מידי מיתוסים כאלו למען האמת.

מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך? 

וואו, אני כל הזמן מקבלת עצות, משתדלת להפנים את הטובות שבהן וליישם אבל העצה הכי טובה היא לעשות משהו שיגרום לי להתרגש ולהתלהב ממנו.

 יעל פריימן
 

(צילום: יח"צ)

יש לחשוף נערות לדמויות משמעותית של נשים מצליחות מהעולם הטכנולוגי על מנת שיהוו מודל לחיקוי

למה לדעתך יש כל כך מעט נשים במקצועות טכנולוגים?

"לדעתי הסיבה לכך נטועה במערכת החינוך והחינוך מבית. עדיין בתפיסה הרווחת מקצועות טכנולוגיים נתפסים כמקצועות גבריים ולכן נשים נרתעות מהם. גם כאשר נשים בוחרות במקצועות אלו, הן חוות קשיים בהתמודדות

שלהן למול גברים מקבילים. לדוגמא, בתור מראיינת אני מרגישה שבנות שמות דגש רב יותר להדגיש את החולשות שלהן לעומת גברים באותו מעמד".

האם נתקלת בגיל מוקדם יותר בתופעת ה"הסללה" במערכת החינוך?

"ברמה האישית לא נתקלתי בכך,  מכיוון שגדלתי בבית שבו היה שיווין מגדרי מובהק.  עדיין, אני כן מאמינה שאנחנו צריכים לדרוש ממערכת החינוך לעשות יותר מאמץ אקטיבי לשלב בנות בתחומים שנחשבים גבריים ולהתגבר על

בעיות שמוטמעות בחברה שלנו הרבה זמן".

כיצד לדעתך ניתן לגרום ליותר צעירות להתעניין בתחומים טכנולוגים בגיל מוקדם יותר?

ראשית, תכניות העשרה לנערות בתחומים טכנולוגיים. שנית, חשיפה של נערות לדמויות משמעותית של נשים מצליחות מהעולם הטכנולוגי על מנת שיהוו מודל לחיקוי. שלישית, לשלב בנים בתחומים שמזוהים עם נשים,  על מנת למנוע הפרדה מגיל צעיר".

האם לדעתך קיימת עדיין אפליה מגדרית בתחום בו את עובדת? האם יצא לך להיתקל באירוע

"עצם המיעוט הנשי בתחום זה מראה שקיימת אפליה כלשהי, אבל ברוב החברות הייטק שאני מכירה משקיעים משאבים על מנת לגייס נשים".

האם את מאמינה שהמונח "תקרת הזכוכית " רלוונטי גם היום? ואם כן, במה הוא מתבטא ?

"אני מאמינה שהמונח רלוונטי מכיוון שהתפיסה כיום לגבי הורות עדיין מעמידה את האישה במקום של האחראית על גידול הילד, וכך זה משפיע על הבחירות בקריירה והקידום המקצועי".

מה לדעתך המיתוס הכי שיקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים שנתקלת בו?

"המיתוס השקרי שאני נתקלת בו רבות הוא שגברים טובים יותר בניתוח בעיות ראליות".

מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך?

"תמיד ההורים שלי דאגו להזכיר לי שאני צריכה להמשיך להאמין בעצמי ולשאוף הכי גבוה שאפשר"

 עמית רון וקראט
 

(צילום:יח"צ)

כשהתגייסתי לצבא שרתתי בתפקיד בשם "בנות דיווח" שהתייחס לבנות כמעין עוזרות של בנים שתיפקדו כבקרי הטיסה. כשבהמשך גויסו גברים לתפקיד - שמו שונה ל׳מש׳׳ק תמונה אוירית׳.

למה לדעתך יש כל כך מעט נשים במקצועות טכנולוגיים?

אני חושבת שהמקור לתופעה הזאת מתחילה בגילאים קטנים יותר. זה בא לידי ביטוי באופן שהסביבה החברתית והתקשורתית עדיין מבליטה סטריאוטיפיים מגדריים. זה מחלחל כבר בתיכון, בכך שבמגמות ריאליות עדיין יש רוב של בנים, ומתגלגל ככדור שלג לבחירת מסלול לימודים וקריירה. בנוסף, התפיסה החברתית הרווחת כיום הינה כי הגבר הוא הקרייריסט ואילו האישה זו שצריכה לוותר על קריירה למען המשפחה וגידול הילדים. הבעיה היא שעדיין גברים מרוויחים יותר מנשים ולכן, גברים באופן טבעי מקבלים עדיפות להגשים את עצמם ולעשות קריירה. בעיה נוספת, הינה כי נשים קרייריסטיות נתפסות לעיתים ככאלו שמזניחות את המשפחה וגידול הילדים. לדעתי, ההיפך הוא הנכון - אישה קרייריסטית לא מזניחה את המשפחה, אלא מהווה דוגמא אישית, לילדים ולסביבה הקרובה שלה, ומעבירה מסר של אמונה עצמית, ושניתן לממש ולהגשים את עצמך ועדיין לקיים חיי משפחה פוריים ומעצימים.

האם נתקלת בגיל מוקדם יותר בתופעת ההסללה במערכת החינוך?

גדלתי במקום שבו ההבדל בין בנים לבנות היה מאוד מובהק. בשיעור ספורט הבנים שיחקו כדורגל והבנות שיחקו מחניים ובאותה תקופה זה לא העלה שאלות או תהיות. בגיל מאוחר יותר כשהתגייסתי לצבא שרתתי בתפקיד בשם "בנות דיווח", שהתייחס לבנות כמעין עוזרות של בנים שתיפקדו כבקרי הטיסה. כשבהמשך גויסו גברים לתפקיד - שמו שונה ל׳מש׳׳ק תמונה אוירית׳.

כיצד לדעתך ניתן לגרום ליותר צעירות להתעניין בתחומים טכנולוגיים בגיל מוקדם יותר?

אני חושבת שזה צריך לבוא לידי ביטוי בשינוי הסטראוטיפים בתקשורת, ולהציג יותר נשים חזקות בפרונט. בנוסף, אני חושבת שהתפקיד של משרד החינוך, בבתי הספר והגנים, להעביר תכנים טכנולוגיים ומסרים של העצמה נשית ומסוגלות שיוטעמו כבר בשלב גיבוש הזהות והאישיות של הילדה.

האם לדעתך קיימת עדיין אפליה מגדרית בתחום בו את עובדת? האם יצא לך להיתקל באירוע?

לצערי, עדיין קיימת אפליה מגדרית בתחום ה-הייטק אשר באה לידי ביטוי בעיקר בהבדלי שכר בין נשים לגברים, ולנוכחות דלה של מהנדסות ונשים בהנהלה בכירה.עצם העובדה שמראיינים אותי קודם כל בגלל שאני אישה ורק אח״כ בגלל ההצלחות המקצועיות שלי, מעידה על הפער שעדיין קיים, יותר מכל אני עדיין שומעת גברים רבים טוענים שאינם מפלים נשים, ושייבחרו את המועמד/ת הטוב/ה ביותר, יחד עם זאת כשיחס המועמדים נוטה בחוזקה לכיוון הגברי, הסיכוי שמועמדת תיבחר, באופן סטטיסטי קטן - צריך למצוא את המועמדות, ולדאוג שכבר בשלב המועמדים יהיה שוויון - ואז נראה את אותו היחס מתבטא גם בתעשייה.

האם את מאמינה שהמונח ״תקרת זכוכית״ רלוונטי גם היום? ואם כן, במה הוא מתבטא?

נשים מאמינות יותר בעצמן ומצליחות בזכות עצמן. הן נכנסות לתפקידי מפתח בגלל מי שהן והערך המוסף שהן מביאות ולא בשל ניסיון שלהן לחקות גברים - אך המונח עדיין רלוונטי. אך אני חושבת כי תקרת הזכוכית מתחילה להיסדק והפער בין איך שנשים נתפסות ואיך שנשים תופסות את עצמן מצטמצם, ועם הזמן אנחנו נראה הרבה יותר נשים מנהיגות בעמדות ניהול בכירות. 

מה לדעתך המיתוס הכי שקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים, שנתקלת בו?

המיתוס הכי שקרי שנתקלתי בו הוא שאישה לא יכולה לשלב משפחה וקריירה מצליחה במקצועות טכנולוגיים, בגלל שמצופה מהאישה לוותר על הקריירה ועל הגשמה עצמית לטובת המשפחה.

מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך?

להעשיר את עצמי ותמיד להיות בתהליך של למידה. אנו חיים בעולם טכנולוגי שמשתנה כל הזמן. כדי להישאר רלוונטית, חשוב לתחזק התפתחות אישית בלתי פוסקת
 

 דריה אקרמן
 
(צילום: רמי זרנגר)

תקרת הזכוכית קיימת, ומספיקה בדיקה קצרה של אחוז הנשים במשרות ניהול בכירות כדי להשתכנע בזאת


למה לדעתך יש כל כך מעט נשים במקצועות טכנולוגים?

יש הסברים מגוונים למיעוט הנשים בעולמות הטכנולוגיים. עם זאת, יש מכנה משותף לכל הסיבות: כולן חברתיות. ישנה הסללה, לשני המגדרים אגב, שמתחילה בינקות ומתעצמת עם השנים: יש מיעוט של נערות שבוחרות במגמה ריאלית בתיכון, אפילו פחות לומדות תואר אקדמי בתחום המדעים המדויקים, והפער ממשיך לגדול בתעשייה. יתר על כן, לא תמיד פשוט להיות מיעוט נשי בסביבה שעשויה להיות גברית וכוחנית, וכך יוצא שאחוז גדול מדי מהנשים האמיצות שכן בוחרות במקצועות הטכנולוגיים, פורשות בשלב כלשהו.

האם נתקלת בגיל מוקדם יותר בתופעת ה"הסללה" במערכת החינוך?

במסגרת התנדבותי בעמותת QueenB, אשר שמה לעצמה למטרה להעלות את הייצוג הנשי בתחום הטכנולוגי, יוצא לי לפגוש לא מעט תלמידות תיכון. רבות מהן תופסות את מדעי המחשב כמקצוע קשה ומשעמם, שלא נוגע להן. בנוסף לכך, בעקבות המסרים שבנות מקבלות מהחברה בהתבגרותן, הן כנראה יעדיפו "ללכת על בטוח" ולבחור במקצוע מוכר, ולהצליח בו. בגלל זה תראו יותר בנות במגמת ביולוגיה ופחות במגמת מחשבים, לדוגמה. משום מה לבנים יותר קל לבחור במקצוע שידוע שהוא מאתגר, להעז ולקחת סיכון.

כיצד לדעתך ניתן לגרום ליותר צעירות להתעניין בתחומים טכנולוגים בגיל מוקדם יותר?

צריך לתת לנערות תחושה שהן יכולות לעשות הכל. עלינו לעודד אותן לקחת סיכונים, לעשות טעויות, לעבוד קשה ולשאוף גבוה. כדאי שנזמין נערות להתנסות בתחומים מגוונים, גם כאלה שנחשבים "גבריים". שכן, אם מגיל צעיר נשדר שזה נורמלי שלאישה יש חוש טכני, כאשר אותה נערה תגיע לצומת קבלת החלטות, אולי המגדר שלה ישחק תפקיד פחות משמעותי בבחירה.

האם לדעתך קיימת עדיין אפליה מגדרית בתחום בו את עובדת? 


אכן עדיין קיימת אפליה מגדרית, בין אם באופן מודע או לא מודע. תראו כמה מעט נשים מתכנתות יש בחברות השונות. האפליה יכולה להתבטא אפילו בניסוח מודעת הדרושים למשרה, וכמובן באווירה וההתנהלות במשרד. לדוגמה, באחת המשרות הקודמות שלי, המנהל שלי היה מתייחס הרבה לעובדה שאני אישה, בלי שום סיבה, באמצע שיחה מקצועית לחלוטין. זה נתן לי תחושה מאוד לא נוחה. לשמחתי, אצלנו ב-Chorus.ai התחושה היא לגמרי הפוכה, יש גיוון בצוות ומעריכים כל אדם לפי הישיגיו. באופן כללי המודעות לנושא הולכת ועולה, וזה חשוב.

האם את מאמינה שהמונח "תקרת הזכוכית " רלוונטי גם היום? ואם כן, במה הוא מתבטא ?


תקרת הזכוכית קיימת, ומספיקה בדיקה קצרה של אחוז הנשים במשרות ניהול בכירות כדי להשתכנע בזאת. מי שם את התקרה - זאת שאלה טובה. בעייני, זו תוצאה משולבת של קולות פנימיים וחיצוניים שנשים שומעות במהלך הקריירה. מיעוט הנשים בעמדות מפתח צריך להטריד את כולם. שכן, חברה עובדת טוב יותר כשהיא מגוונת, ומכילה אנשים מרקעים שונים. אם בדרג הבכיר אין אף לא אישה אחת, זה עלול לחלחל למטה בחברה, ולייצר קבוצה ששוכחת לחשוב על קידום ההטרוגניות, בכל הרמות.

מה לדעתך המיתוס הכי שיקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים שנתקלת בו?

באופן כללי אני סולדת ממיתוסים, כי הם לרוב מנציחים תבניות שקשה מאוד להתנער מהן. קיים אולי מיתוס שנשים הן אמוציונליות, ומקבלות החלטות מתוך רגש ולא מתוך היגיון. המיתוס הזה בא בהתנגשות חזיתית עם העולם הטכנולוגי, אשר מבוסס על עובדות, הוכחות ולוגיקה. המיתוס הוא כמובן עיוות של המציאות. שכן, כל אדם הוא "פסיפס" של תכונות שמאפיינות אותו, בלי קשר למגדר שלו. כשאני פוגשת נשים מעולם ההייטק, קשה שלא להתפעל מהיכולות האנליטיות, מקור הרוח והחשיבה הרציונאלית שמאפיינת את חלקן. ועל אותו המטבע, כמובן שיש גברים רבים שהם רגישים ועם יכולות בין אישיות יוצאות דופן. זה מצחיק בעייני שעדיין צריך לדבר על דברים שהם כל כך מובנים מאליהם. אם נפסיק לחזור על הקלישאות האלו, ולומר אותן לעצמנו ולאחרים, השינוי יתחיל.

מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך?

אם לא למדת משהו חדש בחודש האחרון, הגיע הזמן להציב לעצמך אתגר נוסף. הלמידה היא מנוע הצמיחה הכי חזק שיש לנו. לא כדאי להתמסר לאיזורי הנוחות שלנו, כי הם מנוונים.