רכבים, Envato Elements

8 ישראליות שמנפצות את הדימוי הגברי של עולם המוביליטי

לרגל יום האישה ניסינו לבדוק עם שמונה נשות מקצוע בולטות בענף המבויליטי, אחד התחומים הכי צומחים בהיי טק הישראלי, האם התחום מציג חסמים שונים מאשר אלו הקיימים בשוק

ברוח יום האישה בחרנו בחרנו להתמקד בענף טכנולוגי מרתק למדי - תחום המובילטי. בעוד שכתבות אחרות שלנו שעסקו ביום האישה התמקדו באזורים טכנולוגיים כללים יותר, הרי שתחום המוביליטי דורש הצצה נפרדת. מדוע? אתם ודאי שואלים, ובכן, אם נשים בתחום ההייטק נאלצות להתמודד עם סביבה גברית למדי, הרי שתחום התחבורה מצטייר (לפחות מבחוץ) כתחום אף יותר גברי.

מרכבים אוטונומיים, דרך כלי תחבורה אישיים ועד אמצעי אבטחה, ניתוח נתונים וחיישני תצפית - אין ספק שתחום המוביליטי הוא אחד הענפים הצומחים ביותר בהייטק הישראלי. בעידן ובו מערכת תחבורה יעילה הוא תנאי הכרחי עבור כל מטרופוליטין משגשג, הרי שכמות המשאבים המופנית לטובת העניין היא אדירה. על פי נתונים רישמיים של קהילת EcoMotion , הרי שבשנת 2013 היו 87 סטרטאפים ישראליים בתחום התחבורה החכמה. לשם השוואה בתחילת 2019 המספר הזה זינק לכדי 644 סטרטאפים והם מתחלקים לקטגוריות שונות: תחבורה עירונית, רכבים מקושרים ואוטונומיים, תחבורה שיתופית, חשמל ואנרגיה ורחפנים ותעופה.

אז האם תחום המוביליטי מציג חסמים שונים לנשים מאשר תחומים אחרים בהייטק? בחרנו 8 נשים שונות ומרתקות העוסקות בתחומים מגוונים בעולם המוביליטי בנסיון לקבל תמונות מצב עדכנית של הנעשה בתחום ואולי גם לנפץ כמה סיטגמות על הדרך:

  אורלי דהן, מנכ"לית קהילת EcoMotion
(צילום: ענבר לוי)

יש המון נשים שמובילות בתפקידי מפתח, אבל בסטרטאפים אנו רואים שאחוז הנשים הוא מועט - וזה משהו שהיינו רוצות לשנות ולשפר

אורלי בעלת ניסיון של 13 שנים בתחום התחבורה, היא החלה את דרכה בענף התעופה, לאחר מכן הייתה בין המקימים של חברת בליץ מוטורס, יצרנית קטנועים חשמליים ישראליים וייצגה גם את ענף התחבורה הישראלי בנציבות האירופית בתפקידה כראש ענף התחבורה ב-ISERD. בשנתיים האחרונות אורלי מכהנת כמנכ"לית קהילת EcoMotion לתחבורה חכמה. בדצמבר האחרון, איגדה אורלי את קבוצת Women in Mobility מתוך ההבנה והמאמץ המשותף להגדיל את הנוכחות הנשית בתחום התחבורה החכמה בישראל ובעולם. בקבוצה זו משתתפות מעל 60 נשים מתחום התחבורה החכמה ובהן מובילות בתחום, משקיעות, יזמיות, נציגות של חברות בינלאומיות בתחום ועד נשות ממשל.
 
עד כמה השתנה ענף המוביליטי בעשור האחרון? אלו תמורות בולטות חלו בו?


אני חושבת שהשינוי הוא גלובלי בשנים האחרונות. עולם המוביליטי השתנה וממשיך להשתנות מאוד מהר, אנחנו עוברים ממכונה על גלגלים למחשב על גלגלים מבחינת הרכב ומכשיר ההתניידות שלנו נהיה הפלאפון הנייד שלנו.
כל התחום עובר מהפכת דיגיצטיה משוגעת שמהווה יתרון תחרותי מאוד גדול לישראל.

מה מצב הייצוג הנשי בתחום? האם ראית שינוי מסוים לאורך השנים?


בדצמבר האחרון קיימנו יריד תעסוקה לתחבורה חכמה בגלל שהתחום גדל ופורח. כפי שיודעים, היו לא מעט גיוסים בשנה האחרונה והסטרטאפים בקהילה צריכים לפתח מהר את מה שהבטיחו בסבב האחרון. לכן יצרנו פלטפורמה כדי להנגיש את הסקטור ההולך ומתפתח לכלל קהילת המפתחים ומחפשי העבודה בישראל.  במסגרת היריד גילינו שכיום אחוז הנשים בקהילת הסטארטאפים עומד על 19 אחוז, וזו הייתה אחת הסיבות שהובילה לפתוח את קבוצת הנשים Women in Mobility. בגלל שיש המון נשים שמובילות בתפקידי מפתח, אבל בסטרטאפים אנו רואים שאחוז הנשים הוא מועט וזה משהו שהיינו רוצות לשנות ולשפר. בגידול שהתחום הזה הולך לעבור בשנים הקרובות, אנו רוצים לוודא שאחוז הנשים והגברים יתאזן, גם בחברות טכנולוגיות וגם בממשלה, בתעשייה, בעולם ההשקעות וכו'.

האם תחום המוביליטי מציג חסמים שונים לנשים מאשר תחומים אחרים בהייטק?


בעולם הרכב הישן, יכול להיות. אבל בעולם החדש של תחבורה חכמה זה לא צריך להיות המקרה. דווקא מוחות נשיים אשר מהוות 50 אחוז מכלל משתמשי התחבורה, יעזרו להתאים ולדייק את הפתרונות שמוצעים בעתיד הקרוב.

האם יש תחומים ספציפיים בהם נשים מתבלטות בעולם המוביליטי ולחילופין תחום שדורש ייצוג רב יותר מזה הקיים?


אנחנו רואות יותר נשים היום בייצוג תעשייה בינלאומית בישראל, כמו מיכל ורקט – מנכ"לית LEAR ישראל וסטפני ווקס – מנכ"לית Konnect הקמפוס של קונצרן VW בישראל.  בתפקידי מפתח בממשלה, כמו ענת בונשטיין – ראש מנהלת תחליפי הדלקים ותחבורה חכמה במשרד רה"מ, קרן טרנר-אייל – מנכ"לית משרד התחבורה ומיטל להבי – סגנית ראש העיר ת"א לתחבורה, תנועה ובטיחות. כמובן שיש גם יזמיות כמו הדר צייטלין מ-Hailo  וגל אהרון מ-Engie שנמצאות גם בקהילת EcoMotion.

ד"ר ענת בונשטיין ראש מנהלת תחליפי הדלקים ותחבורה חכמה

( צילום: ניר שמול)

בהתחלה קצת חששתי לשלב את כל הגורמים של קריירה אמביציונית, הורות וזוגיות עם רצון להצליח בכל אחד מהם. בסופו של דבר התשוקה למקצוע והאמביציה גרמו לי להבין שאני לא מוותרת ואני אצליח

ד"ר ענת בונשטיין,  בעלת תואר שני ודוקטורט בביוכימיה מאוניברסיטת תל-אביב. ד"ר בונשטיין היא עמיתה לשעבר ב"ממשק", תכנית להכשרת מנהיגות צעירה של מדענים לפעול כיועצים מדעיים במשרדי הממשלה ולסייע בתהליכי קבלת החלטות בסוגיות סביבתיות. כיום ענת היא ראש התכנית הלאומית לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד רה"מ, הפועלת לחיזוק מעמדה של מדינת ישראל כמרכז ידע עולמי בתחום התחבורה החכמה ותחליפי הדלקים. כחלק מתפקידה, ד"ר בונשטיין מרכזת 11 משרדי ממשלה המעורבים תחת התכנית.
 
רק 17% מעובדי ההייטק הן נשים, מדוע לדעתך זהו המצב? מהם הגורמים שמונעים מנשים להתקדם?


אני יכולה להסתכל על המקרה האישי שלי, שאולי בהתחלה קצת חששתי לשלב את כל הגורמים של קריירה אמביציונית, הורות וזוגיות עם רצון להצליח בכל אחד מהם. בסופו של דבר התשוקה למקצוע והאמביציה גרמו לי להבין שאני לא מוותרת ואני אצליח. אני קוראת לנשים להצטרף לתחומי ההייטק על כל מנעד המשרות ובכל מנעד הדרגים. חשוב לי להגיד שזה מאוד אפשרי וכדאי להתמודד ולהתמיד. ראיתי את זה אצל אמא שלי ואצל חברות טובות וקולגות שתמיד היו קרייריסטיות מצליחות וידעו לאזן בין כל הגורמים וזה מה שגרם לי לדחות את הפחד ולשאוף גבוה.

מדוע חשוב שיהיו נשים בתפקידים בכירים בהייטק?


נשים מביאות איתן ראייה אחרת, יותר רחבה. יש להן את היכולות של ניהול צוות, ניהול זמן, רגישות לצרכים. אני חושבת שהגורמים האלה חיוניים לכל תפקיד בכיר ויכולים להביא נשים לתפקידים בכירים ולהצלחה גדולה יותר.

האם את מאמינה שהמונח "תקרת הזכוכית" רלוונטי גם היום? ואם כן, במה הוא מתבטא?


בעבר אין ספק שהייתה קיימת תקרת זכוכית, אך כיום אני חושבת שעם מאמץ ורצון זה הופך פחות רלוונטי.
אני מאמינה שכשרוצים, השמיים הם הגבול ואנחנו רואים יותר ויותר נשים בעמדות מפתח במגוון תחומים.

מה לדעתך המיתוס הכי שיקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים שנתקלת בו?


שעולם הרכב הוא עולם של גברים. אני חושבת שאנחנו כבר רואים שיש הרבה נשים במקצועות ההנדסה, הן בתעשייה ובאקדמיה ובכלל בכל תחומים השייכים לעולם הרכב. אומרים שאין הרבה יזמיות אלא יותר יזמים, אולי זה היה נכון פעם, היום אנחנו רואים הרבה נשים שמקימות סטרטאפים ולא חוששות לצאת לדרך הרפתקנית. נשים מאמינות בעצמן!

מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך?


קיבלתי שתי עצות משמעותיות, הראשונה היא להיות מי שאני. השנייה היא שלא משנה מי בצד השני, הוא כל קודם בן אדם ויש לנהוג בו בשוויון. אני חושבת שזה מה שציון יום האישה מנסה ליצור ואני משתדלת ליישם זאת גם ביום יום.

 ד"ר רונית פוקס, ראש צוות אלגוריתמים ב-Arbe

( צילום: ארקדי ברונשטיין)

אישה צריכה לחשוב על עצמה כאדם בכל מה שקשור לעבודה ולא כאישה

ד"ר רונית פוקס אחראית על הגשת שתי בקשת רישום של שני פטנטים מטעם חברת Arbe, המפתחת רדאר ברזולוציה גבוהה עבור תעשיית הרכבים האוטונומיים. הפטנט הראשון קשור לטכנולוגיה שעוזרת לבטל התראות שווא, והשני הוא אלגוריתם מיקום ומיפוי(SLAM)  עבור רדאר, בשונה מהקיים שנוצר עבור מצלמה. רונית היא מראשוני העובדים בארבה, היא אחראית על הטכנולוגיה שמנתחת את נתוני הרדאר ומנגישה מידע מפורט על המטרות והאובייקטים שבסביבת הרכב. עם צמיחת החברה, רונית החלה להוביל צוות שחבריו הם מבכירי האלגוריתמאיים בתחום הרדאר בעולם.

 
רק 17% מעובדי ההייטק הן נשים, מדוע לדעתך זהו המצב?


התשובה הברורה מאליה היא שלא מספיק נשים פונות למקצועות הייטק. כשאני למדתי לתואר ראשון לפני כ20 שנה היו לפחות 40% נשים בתואר למדעי המחשב. היום שמעתי שהמספרים הרבה יותר נמוכים. מה השתנה ב20 שנה? הנשים אותן נשים, אין בעיה של בגרות או פסיכומטרי שתמנע קבלה, עד כמה שידוע לי. המקצוע לא השתנה בהרבה. ההבדל העיקרי שלפני 20 שנה רוב האנשים לא ידעו מה זה תכנות והיום ברור לכולם שזה מקצוע שמבטיח הכנסה טובה. לדעתי יש בעיה בתפיסה של חלק מהנשים את עצמן. הבעיה מתחילה בבית ובבית הספר. צריך להפסיק לטפטף לנשים שיש הבדל בין נשים לגברים. לדעתי אישה צריכה לחשוב על עצמה כאדם בכל מה שקשור לעבודה ולא כאישה. אני לא חושבת שיש מחסום מהותי שנובע מגברים בתחום, ואם כן, זה בהחלט בשוליים. אם נאמין בעצמנו יאמינו בנו.

מהם הגורמים שמונעים מנשים להתקדם?

אני לא מרגישה שהייתה לי בעיה מיוחדת שמנעה ממני להתקדם. לא יותר מכל אדם אחר. יש לי חברות שבחרו לעצור את הקריירה שלהן כדי להשקיע יותר בילדים, זו בחירה לגיטימית. לכל אדם זכות לבחור את סדרי העדיפויות שלו.

מדוע חשוב שיהיו נשים בתפקידים בכירים בהייטק?

חשוב שיהיו נשים בכל התפקידים בהייטק, כיוון שהייטק זה מנוע הצמיחה העיקרי בחברה והמחסום הגדול ביותר שלנו היום הוא מחסור בכוח אדם איכותי. אם 30% מהאוכלוסייה כלל לא לוקחים בחשבון את האופציה של עבודה בהנדסה, מחשבים, מתמטיקה, פיזיקה וכו', זו בעיה קשה למשק. ייתכן וחלק מהנשים נמנעות מהתחום כיוון שהם מרגישות שזהו תחום "גברי". אין ספק שעבור נשים אלו נוכחותן של נשים בתפקידים בכירים יהווה סוג של וולידציה למקצוע.

האם את מאמינה שהמונח "תקרת הזכוכית" רלוונטי גם היום? ואם כן, במה הוא מתבטא?


ככלל, אני מאמינה שאם קיימת תקרת זכוכית, אנחנו יוצרות אותן לעצמנו בכך שאנחנו לא מנסות. כמובן שתמיד קיימים יוצאי דופן וכבר שמעתי סיפורים על גברים ש"לא מאמנים שנשים יכולות להיות אנליטיות". אבל זה לא הכלל.

מה לדעתך המיתוס הכי שיקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים שנתקלת בו?

"נשים לא יכולות לנהל נשים". קיימת שמועה שלנשים קשה להסתדר יחד ואני כמובן מכירה דוגמאות לכאן ולכאן כי אנשים הם אנשים, אבל יש הרבה מקרים של שיתוף פעולה מדהים וקריאטיביות בין נשים. אצלנו בארבה תמיד שמחים לצרף נשים לצוות שלנו, איזון מגדרי הוא אחד מהיעדים שלנו.


מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך?


להאמין בעצמי ולא לתת לספקות עצמיים שאינם קשורים במציאות לעצור בעצמי לנסות דברים.

 סמדר דר

(צילום: יח"צ)

 למרות הדימוי הגברי של עולם המוביליטי והתחבורה אני לא רואה כל חסם לנשים להצטרף לתחום

ד"ר סמדר איצקוביץ' היא המייסדת של ה - Israel Living Lab - מיזם שיחבר ערים, משרדי ממשלה ובעלי עניין נוספים לטכנולוגיות פורצות דרך שישפרו את הסביבה העירונית ואת תנאי המחיה בסביבה העירונית. המעבדה תסייע לערים בהרצת פיילוטים למציאת פתרונות שונים בתחומים: תחבורה חכמה, רכבים אוטונומיים, סייבר ועוד. בנוסף, המעבדה תכשיר ותפתח מקצועות הרלבנטיים לפיתוח של ערים חכמות.  דר' איצקוביץ הגיעה לרשות המקומית באשדוד לפני יותר מ-10 שנים מתחום ההיי טק, שם קידמה מספר מיזמים בתחום החינוך, התעשייה והחדשנות.  כראש האגף לפיתוח תעשייה וחדשנות בעיריית אשדוד ייסדה שם אתשל Ashdod Smart Mobility Living Lab בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת MIT. בזכות המיזמים שהובילה זכתה איצקוביץ' בפרס דן דוד. 
 
רק 17% מעובדי ההייטק הן נשים, מדוע לדעתך זהו המצב? 


שילוב של מיעוט בוגרות הנדסה ומקצועות טכנולוגיים ותנאי עבודה של שעות מרובות לאימהות צעירות. 


מהם הגורמים שמונעים מנשים להתקדם?


 תפקיד מסורתי של אימהות תובע עדיין את מירב השעות בטיפול בילדים . לגיטימי שהגברים יסיימו בשעות מאוחרות יותר את יום העבודה.


​מה את ממליצה לנשים שרוצות להגיע לעמדות בכירות בהייטק? 


 תמונת עתיד לתפקיד נחשק , לאמץ מודל נשי לחיקוי (מהארץ ומהעולם)  ולהשתתף בקבוצת העצמה של נשים עם אמביציה דומה 


אלו הזדמנויות מציע תחום המוביליטי עבור נשים?


ההבנה שתחום המוביליטי אינו מחייב לעסוק רק בנישת תעשיית הרכב אלא מתפרס לתחומים רבים נוספים. יישום ״כישורים נשיים ״ במובן של ....לאפשר חיבור טכנולוגי ודיגיטלי בין קהילות וחברות (מחזיקות המידע והטכנולוגיה) בתחום המוביליטי פותח הזדמנויות לשיפור איכות חיים  בקרב תושבי  הערים החכמות בהיבט של : בטיחות , נגישות , הפחתת עומסי  תנועה, איכות סביבה ושיוויון הזדמניות תעסוקתיות. 


האם תחום המובילטי מציג חסמים שונים לנשים מאשר תחומים אחרים בהייטק?


 למרות הדימוי הגברי של עולם המוביליטי והתחבורה אני לא רואה כל חסם לנשים להצטרף לתחום


כמי שהקימה מיזם תחבורה באשדוד, האם יש הבדלי בכמות נשות המקצוע בתחום? האם יש קושי לגייס נשים לתפקידים טכנולוגים רלוונטים?


קיים הבדל משמעותי ...הרוב המובהק הוא גברי. קיים קושי לגייס נשים לתחום בשל המיצוב הגברי של הנושא ובשל חוסר המודעות לממשקים חשובים ומשפיעים שתחום כזה יכול להוביל : IOT, AI, סייבר, סביבה , בטיחות , אנרגיה....
האם יש תחומים ספיצים בהם נשים מתבלטות בעולם המובילטי ולחילופין תחום שדורש ייצוג רב יותר מזה הקיים?
 
בפן אישי יותר - מה עזר לך במהלך הקריירה להגיע לתפקידך? באילו קשיים נתקלת, אם בכלל?


 תמיכה של בנזוגי ומשפחתי , סביבת עבודה שעודדה יזמות , חדשנות וטכנולוגיה ואמביציה אישית נתמכת להשפיע ולעשות פרויקט רב משמעות לחברה ולמדינה.


מדוע חשוב שיהיו נשים בתפקידים בכירים בהייטק?


לא רק בהייטק. אלא בכלל בתפקידים בכירים . היכולת לערב נשים בכירות בתהליך קבלת החלטות מקדם החלטות שלמות , נכונות ואפקטיביות יותר המרחיבות את זוית הראיה המגדרית הספציפיית של גברים.  

 נורית פרס
 

(צילום: יח"צ)

בחלק מהחברות יש גרעין שהתחיל לעבוד בתחום לפני שנים, כשהתחום היה בהגדרה גברי, ולא קל לצאת מזה. אצלינו וגם בחברות אחרות יש רצון אמיתי לגוון ולהוסיף נשים

נורית אחראית על ניהול מוצר ביחידה העסקית של פתרונות הגנת סייבר לרכבים בחברת HARMAN, מתכננת, מפתחת ומייצרת מוצרים מקושרים ופתרונות תוכנה עבור יצרני מכוניות, צרכנים וארגונים ברחבי העולם. עם מעל לעשרים שנות ניסיון בניהול מוצרים טכנולוגיים בשווקים בינ"ל.  במהלך הקריירה שלה התמחתה נורית במוצרים מתחומים שונים, מיפוי וניהול קרקעות בתלת מימד,  אפליקציה לניהול בטיחות מטענים בטיסות, ומערכות לניהול IT. כיום נורית עובדת באופן שוטף מול מנהלי מוצר ומנהלי תוכניות רכבים מחוברים של יצרניות הרכב, לאפיין מערכות שליטה ובקרה לאיסוף, ניתוח ותגובה של אירועים, כחלק מתפיסה כוללת של מרכז לניהול יכולות הסייבר והאופרציה Automotive Operations Center ש- HARMAN מובילה בתעשייה. פתרון הגנת סייבר לרכבים מקושרים של החברה, שחלקו פותח בישראל, כולל זיהוי של פריצות ומניעתן, ניתוח טרנדים של סכנות וניסיונות פריצה ומרכז ניתוח ובקרה. 

בנוסף לתפקידה ב- HARMAN, נורית היא מנטורית בתוכנית Google Launchpad ומייעצת לחברות סטארטאפ בתחומים של ניהול ואיפיון מוצר (UX).  נורית גם חברה בקבוצת הליבה של  WE -  Women Experience פלטפורמה לקידום ותמיכה מקצועית לנשים בתחום ה- user experience.

עד כמה השתנה ענף המוביליטי בעשור האחרון? אלו תמורות בולטות חלו בו?


הענף עובר מהפך ממש, מעולם מכני (רועש, מלכלך...) לעולם ממוחשב (שקט, חשמלי ונקי) ובכך שינוי של כל תפיסת הרכב. נהגות ונהגים כבר לא מסתכלים רק על ביצועים או אמינות, הפוקוס עובר למערכת הבידור, לאפשרויות שילוב הטלפון האישי וכמובן למערכות העזר (ה-ADAS). גם מאחורי ההגה וגם בתכנון המערכות, העיקר הוא לא רק בהבנה המכנית של מכלולי הרכב אלא בתכנון ותפעול מערכות ממוחשבות. זה גם מאפשר מגוון גדול של שירותים לנהג כמו שירותי ניווט מתקדמים, שימוש משותף, נהיגה בשכר עם Uber מגוון שירותים שתעשיה שלמה ממציאה ומפתחת.
 


מה מצב הייצוג הנשי בתחום? האם ראית שינוי מסוים לאורך השנים?


בכל ההייטק הנשים בתת ייצוג, בתחום המוביליטי המצב בטח לא יותר טוב. בחלק מהחברות יש גרעין שהתחיל לעבוד בתחום לפני שנים, כשהתחום היה בהגדרה גברי, ולא קל לצאת מזה. אצלינו וגם בחברות אחרות יש רצון אמיתי לגוון ולהוסיף נשים, ספציפית מנכל HARMAN, דינש פאליוואל, הוא בין הקולות המובילים בתעשייה לקידום גיוון עובדים באופן כללי ונשים באופן ספציפי, זה בהחלט בולט בשיח בשנים האחרונות, בחלק זה מצליח יותר ובחלק פחות.
 


האם תחום המוביליטי מציג חסמים שונים לנשים מאשר תחומים אחרים בהייטק?


באופן כללי החסמים דומים, עם כמה דגשים שאולי מגדילים את הקושי בגיוס נשים. המיצוב המסורתי של התחום כגברי בוודאי משפיע, אבל לא רק. הרבה מהיישומים בתחום דורשים התמחויות של embedded , דאטה, סייבר, כולם תחומי קצה שיש בהם עוד פחות נשים מתחומים אחרים. גם תחום התוכן יכול להשפיע, מפתחות ומפתחים מחפשים מוצרים בתחומים שמדברים אליהם, אפליקציות של משחקים, פיננסים, חינוך ימשכו אנשים שזה קרוב לליבם. הרבה גברים מגיעים למוביליטי מתוך אהבת רכבים, זה מניע פחות בולט אצל נשים (בעיקר בגלל מסרים סמויים המועברים בחברה מגיל צעיר)  ואז יחד עם חבר מביא חבר והחסמים הרגילים, משאירים את הרוב הגברי.
  


האם יש תחומים ספציפיים בהם נשים מתבלטות בעולם המוביליטי ולחילופין תחום שדורש ייצוג רב יותר מזה הקיים?


אני מאמינה שהשילוב והגיוון הם חשובים, זה מה שמאפשר פתרונות יצירתיים ושלמים יותר. בהכללה ניתן לומר שנשים טובות יותר בייצור של שיתופי פעולה ואלה קריטיים בעולם שלנו. יצרני הרכב משמשים כיום בעיקר כאינטגטורים, לכל רכב "תורמים" מאות ספקי משנה חלקים ולכן העבודה המשותפת בהחלט עשויה להיות קריטית על מנת להגיע לפתרון מוצלח, עובד ומוכר. שיתוף הפעולה נדרש בכל השלבים גם בצד העסקי וגם בצד הטכני. נשים גם מביאות את הפרספקטיבה של נשים כצרכניות, זה נכון בהרבה תחומים וגם במוביליטי שבו נשים הן צרכניות שוות ערך לגברים. נוכחות והובלה של נשים מביאה הרבה פעמים לחשיבה משתפת יותר, עניינית ופחות מונעת מאגו, יותר נשים בתחום המוביליטי בוודאי יביאו לפתרונות נוספים, חדשניים בעתיד.


מה המיתוס הכי שיקרי אודות נשים בהייטק שנתקלת בו?


"מי שרוצה מצליחה" ...  נכון כמובן שיש נשים מצליחות. אבל הן מעטות ורובן נאלצו להתגבר על לא מעט חסמים, במקום העבודה ובבית. רצון הוא חיוני, גם לנשים וגם לגברים, אבל במקרה של נשים הוא ממש לא מספיק. סביבת עבודה שמוכנה להכיל הבדלים בצרכים ובסגנון, זוגיות שיתופית, תמיכה בבית מגורמים נוספים (משפחה או בתשלום) אלו רק חלק מהדברים שמאפשרים לנשים להצליח וכמעט ולא נדרשים אצל הגברים. זו דרך לא פשוטה, ורצון לבדו, גדול ככל שיהיה פשוט לא מספיק. אבל יש עוד המון מיתוסים, למשל לגבי היכולת של נשים לעבוד ביחד (המיתוס הוא שלא, אבל בפועל זה בעיקר תלוי בא.נשים הספציפיות, לפעמים זה נהדר ולפעמים זה לא), או שכל אחד יכול להביע את דעתו (כן, אבל היא צריכה להיות ארוזה בצורה אליה היו רגילים עוד קודם) ועוד ועוד...
 

 הלן בוצ׳ומנסקי, מנהלת פרויקטים בחברת קרמבה סקיורטי
 

(צילום: גוני ריסקין)

בעבודה הראשונה שלי, אליה התקבלתי כבוגרת טרייה מהטכניון, אמר לי אחד  הקולגות: לא באמת משנה איך התפקיד שלך נקרא, אלא מה שאת תכניסי לתוכו

הלן בוצ׳ומנסקי, במקצועה מהנדסת תעשייה וניהול, עובדת כיום כמנהלת פרויקטים בחברת הסייבר לעולם הרכב - קרמבה סקיוריטי, ואחראית על עמידת החברה בתקני האיכות והבטיחות המחמירים של עולם האוטומוטיב. בין משימותיה, הלן מנהלת את עבודת צוות המהנדסים של החברה ואת הממשקים הרבים מול יצרני הרכב והטייר-ואן בכל השווקים העולמיים בהן החברה פועלת ביניהם יפן, גרמניה, ארה״ב. הלן, בעלת ניסיון של 15 שנים בתעשיה, החלה לעבוד בעולם הסמיקונדקטור, שם נשים בתפקידי מפתח נדירות במיוחד. בתפקידה הקודם ניהלה את מחלקת האיכות והתפעול בוולנס סמיקונדקטור.

האם תחום המוביליטי מציג חסמים שונים לנשים מאשר תחומים אחרים בהייטק?

זו שאלה קצת מצחיקה, כי אין באמת הבדל בין לפתח טכנולוגיה חדישה לתחום זה ואחר. יש הרבה נשים מוכשרות בהייטק. עולם האוטומוטיב מתפתח בקצב מסחרר וגם בו בקרוב יהיו נשים רבות, כמו שיש אצלנו בקרמבה סקיוריטי.


האם יש תחומים ספציפיים בהם נשים מתבלטות בעולם המוביליטי ולחילופין תחום שדורש ייצוג רב יותר מזה הקיים?


בהייטק היום ישנן בין 10% ל30% נשים. רבות מהן בהנדסת תוכנה. הרבה פחות מזה בתפקידי מפתח וקבלת החלטות. בהנהלות של ארגונים בדרך כלל ובמקרה הטוב, יש רק אישה אחת וגם היא בתפקיד של משאבי אנוש. שיתוף ושילוב של נשים בעמדות בכירות הוכח כבעל קורלציה להצלחה עסקית. כשראש ממשלת קנדה, טרודו נשאל מדוע בממשלתו יש 50% נשים הוא אמר- כי זו 2015. יש לכך הרבה הסברים מדוע לנשים יותר קשה להשתלב בעמדות מפתח בהייטק, אך כל זה ניתן לשינוי והגיע הזמן, כי זו כבר 2019.


מה לדעתך המיתוס הכי שיקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים שנתקלת בו? 

אחד המיתוסים הנפוצים הוא שנשים, במיוחד אמהות עובדות פחות זמן מגברים. נשים עובדות בפועל הרבה יותר שעות, משלימות בלילות ולא מבזבזות זמן יקר על בדיקת חדשות במהלך העבודה. מה גם, בימינו, כיף שיש גברים רבים שיוצאים מוקדם לאסוף את הילדים ולוקחים חלק שווה במשק בית. זה מאפשר לנשותיהן הזדמנות אמיתית לבנות קריירה.


מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך?


בעבודה הראשונה שלי, בחברת וויטנגרה, אליה התקבלתי כבוגרת טרייה מהטכניון, אמר לי אחד  הקולגות: לא באמת משנה איך התפקיד שלך נקרא, אלא מה שאת תכניסי לתוכו. וזה מה שאני עושה.

 מאיה טל, מנהלת מוצר בחברת Galooli

(צילום: יח"צ)

התפנית הטכנולוגית והתפישתית שתחום המוביליטי מקבל בשנים האחרונות משנה את האקו-סיסטם התעסוקתי, ואני אכן מאחלת שנשים רבות נוספות יצטרפו, ימשיכו לקדם, ויעצבו את עולם המוביליטי של ימינו ושל המחר. 

 כילדה אובחנה טל כמחוננת בבית הספר, משם נשלחה ללימודים באוניברסיטה הפתוחה ובגיל 14 כבר החזיקה בתואר ראשון.  בשירותה הצבאי שימשה במשך 5 שנים ככלכלנית ומנהלת כספים ו-3 שנים כאחראית על תחום הרכב מקצה לקצה (ליסינג, רכישות ומוסכים). בגיל 23 הייתה כבר בעלת שני תארים שניים במנהל עסקים ודיפלומטיה וביטחון, מאוניברסיטת תל אביב. כמנהלת מוצר בקבוצת Galooli, המתמקדת במתן פתרונות לחיסכון בהוצאות תפעוליות,   מאיה שואפת לניצול אופטימלי של live data ואופטימיזציית  טכנולוגיותMachine Learning , יצירת חוויה שמביאה לנהגים ולחברות המנהלות ציים באשר הן גם שקט בהיבט הבטיחות וצמצום הסיכון לתאונות וגם שקט ביצירת המלצות פרקטיות לפעולה.
 
 

האם נתקלת בגיל מוקדם יותר בתופעת ה"הסללה" במערכת החינוך? (לדוגמא: בנות שנותנים להן רק לשחק בבובות ברבי ולבנים טרקטורים ומכוניות) .


לא הייתי מגדירה את זה כהחלטה מודעת של מערכת החינוך, אבל כן ברוב המקרים הייתה הפרדה. הבנות שיחקו יותר בגומי והבנים שיחקו כדורגל. מה שכן הרגשתי בזמנו זה שילדות שבחרו באופציה השנייה (במשחק עם הבנים) נתפסו כ"טומבוי" או שונות במובן מסוים. לא הרגשתי שזה בא לידי ביטוי בתחומי הלמידה או ההצלחה בלימודים.

האם תחום המוביליטי מציג חסמים שונים לנשים מאשר תחומים אחרים בהייטק?


בשנים האחרונות אנו בהחלט רואים יותר ויותר נשים מועסקות בתפקידים שונים ובכירים בתעשיות המתקדמות, אך בהשוואה לגברים, מספר הנשים בתעשייה לטעמי עדיין נמוך מן הרצוי ובתחום המוביליטי הייצוג אפילו נמוך יותר.
אני חושבת שזה נובע בעיקר מקונספציות היסטוריות של תעשיה הנתפשת יותר "גברית" (ואולי גם עניין אמיתי לעיסוק בתחום בתצורתו המסורתית של עד לפני עשור או שניים), התפנית הטכנולוגית והתפישתית שתחום המוביליטי מקבל בשנים האחרונות משנה את האקו-סיסטם התעסוקתי, ואני אכן מאחלת שנשים רבות נוספות יצטרפו, ימשיכו לקדם, ויעצבו את עולם המוביליטי של ימינו ושל המחר. 

האם יש תחומים ספציפיים בהם נשים מתבלטות בעולם המוביליטי ולחילופין תחום שדורש ייצוג רב יותר מזה הקיים?

עד לפני כמה שנים אכן נשים כיהנו בתפקידים כמו שיווק, אדמיניסטרציה ותפעול. היום התמונה משתנה לנגד עינינו – בתחום המוביליטי, שעד לא מזמן היו שמורים רק לגברים, ואט אט אנו רואים יותר ייצוג נשי בתפקידי מפתח ואסטרטגיה, ואני חושבת שזה רק מיטיב עם התעשייה.

מה לדעתך המיתוס הכי שיקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים שנתקלת בו? 


החשש המורגש לעיתים שעיסוק בתעשיות אינטנסיביות וחברות הייטק לא מאפשר לנשים לשלב קריירה מקצועית מתקדמת יחד עם חיי משפחה. בעיניי זה כבר פחות רלוונטי להיום, אנחנו מאופיינות הרבה יותר ביכולות Multitasking  בהשוואה לגברים. בנוסף, כיום ישנה מודעות גבוהה יותר במקומות עבודה רבים לחשיבות השילוב בין קריירה וחיי המשפחה וישנן דרכים יצירתיות, שמאפשרות לנשים להשתלב גם במשרות בכירות בענף.

מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך?


לעולם לא לחשוב שאתה האדם הכי חכם בחדר – מכל אינטראקציה ביום יום שלנו אנחנו יכולים ללמוד, להתמקצע ולהשתפר – צריך באמת רק לפתוח את האוזניים. אין רלוונטי ונכון מזה בעיניי.

 נוי פימה, ראש צוות QA ב-UVeye

(צילום: יח"צ)

כחברה, אנו דוהרים בדרך שסוללת סטיגמות חברתיות, מקבצים דעות לעובדות ולא פתוחים מספיק לשוני בנינו


פימה שירתה במשך 7 שנים ביחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין, לאחר מכן הצטרפה ל-UVeye, מספקת פתרונות מתקדמים לבדיקה חיצונית אוטומטית של כלי רכב, לפני כשנה וחצי וכיום היא מנהלת צוות QA  ומנהלת פרויקטים פנימיים. בנוסף, נוי מנהלת גם פרויקטים בתחום ה-Automotive במסגרת עבודתה בפיתוחים נוספים שמטרתם לקחת את עולם הרכב האוטונומי צעד אחד קדימה. בין עיסוקיה הרבים, נוי גם בעלת מדליית זהב בתחרות החתירה הארצית ומדליית כסף בתחרות המכביה.
 

האם נתקלת בגיל מוקדם יותר בתופעת ה"הסללה" במערכת החינוך? (לדוגמא: בנות שנותנים להן רק שחק בבובות ברבי ולבנים טרקטורים ומכוניות).


למזלי ושמחתי, במסגרת לימודי בכיתת מחוננים, שהרכבה הוא עשרות בנים ובנות בודדות - לא הרגשתי באופן קיצוני את ההסללה שבהחלט קיימת היום במסגרות החינוך השונות. עם זאת, ההבדלים היו ברורים בהחלט מעצם הרכב החלוקה הקיצוני בין המינים - בכיתות המחוננים כיום יש רב מוחץ לטובת בנים ובלימודי מדעים מדויקים באוניברסיטה אותו כנ"ל. אני בהחלט מאמינה שקיימת מגמת שינוי חריפה להובלת מהפכות בתחום. ברוב המסגרות בהן נכחתי, בניגוד לצפוי, הרגשתי עידוד ודחף לרתימת נשים לתחום, לעידוד נערות צעירות לתפוס את המקומות הפנויים במסגרות שהיו מוכתרות "לבנים בלבד". יחד עם האמונה הזו והתקווה הזו – עצם הדיון הציבורי והפליאה ממגמת השינוי מוכיחים שהדרך עוד ארוכה.

כמי ששירתה שבע שנים ביחידה טכנולוגית, כיצד לדעתך ניתן לגרום ליותר צעירות להתעניין בתחומים טכנולוגים בגיל מוקדם יותר?


בהמשך לשאלה הקודמת, בעיני קיים קרב בין ההסללה לנורמה. הנורמה מוכוונת למקום מסוים לא רק עבור בנות אלא גם עבור בנים. בעיני הבעיה היא רחבה בהרבה. כחברה, אנו דוהרים בדרך שסוללת סטיגמות חברתיות, מקבצים דעות לעובדות ולא פתוחים מספיק לשוני בנינו. כל אלו נגזרות של בעיה חינוכית, שצריך לעקור מהשורש, והחינוך מתחיל מבפנים. מהבית. ילדינו צריכים להיחשף לכל התחומים ולהיות בעלי היכולת לבחור. ומעבר לזה, בעלי יכולת לשנות את הבחירה. להתנסות, ללמוד ולהכיר את עצמם. חשיפה אמיתית לכל תחומי החיים, בפרט לטכנולוגיה, בגיל צעיר - במקביל לדברים אחרים, תיצור עידוד שווה לבחירה. אני סבורה ורוצה להאמין, שכאשר קיים שוויון אמיתי, ממשי ורגשי, בין מגוון האפשרויות - התפלגות הבחירה בין בנים לבנות תהיה זהה - כיוון שלמרות שיש כאלו שחולקים על כך, כולנו זהים.

האם לדעתך קיימת עדיין אפליה מגדרית בתחום בו את עובדת? האם יצא לך להתקל באירוע שכזה? (נשמח לדוגמא)


בעולם שלי, כאמור וכידוע, לעיתים אישה היא מראה חריג בנוף. לשמחתי, בחברה בה אני עובדת כיום המצב שונה. אני בספק אם נתקלתי במסגרת המעודדת העסקה נשית בעוצמה כזו, וזה מבורך. עם זאת, לצערי, לא תמיד זה היה המצב. כאישה יחידה לרב נתקלתי בציפיות שונות ומשונות ממני - רק בגלל המגדר. בישיבות - באופן טבעי מצפים מהאישה לסכם. כל חיי נלחמתי בכל כוחי בסיטגמה הזו אך מאוד השתדלתי לא למצוא את עצמי בקיצון השני. אני לא מאמינה שהפתרון להפליה הוא להקצין את השלילי. העקרון היחיד ששמתי מול עיני תמיד היה לעשות מה שאני אוהבת. לא לעשות לשם המלחמה, לא לשם ההדגשה ולא לשם העיקרון. מלחמות מנצחים ממקום אמיתי ואותנטי. 

מה לדעתך המיתוס הכי שיקרי אודות נשים במקצועות טכנולוגיים שנתקלת בו?


"נשים מונעות מרגש" ולכן לא יכולות לקחת חלק בניהול בכיר של תהליכים עקב מניעים לא ענייניים. בעיני אחת האמירות הריקות מתוכן. ולא כי נשים לא מונעות מרגש. אלא כי כולנו מונעים מרגש. כולנו כבני אדם נותנים לרגש להשפיע או לא להשפיע עלינו ועל ההחלטות שלנו באותה המידה. יש בנינו כאלו שנקודת התערבות הרגש שלהם הינה חלק מכל תהליך וכאלו שהיא זרה להם. בזו החלוקה מסתכמת. 

מה העצה הכי טובה שקיבלת לאורך הקריירה שלך?


אם יש מקום לשינוי - תבצעו שינוי, לא מהפכה. כל תהליך חדש או מקום חדש מצריך זמן של למידה מהצד. סבלנות, שקט ופסיביות. ספיגה של הסביבה והמוסכמות שלה, בניית בסיס נכון ומקצועי, מתוך הכרות מלאה ניתן לבצע את השיפורים הנכונים והבריאים ביותר.