,

מה מתכוונים חברי הכנסת לעשות למען קורבנות הפשע?

בני משפחותיהם של קורבנות הפשע בישראל - כמו בעלה של מרגריטה לאוטין ואביה של שקד שלחוב - מתלוננים שהמדינה לא עשתה מספיק כדי לסייע להם. nana10 ומרכז נגה לנפגעי עבירה, הקריה האקדמית אונו, יוצאים בקמפיין משותף לקראת הבחירות, ובמסגרתו החלטנו לבדוק: מה מתכוונים חברי הכנסת הבאה לעשות כדי לקדם את זכויותיהם של נפגעי עבירות וקורבנות פשע?

בני משפחה ואנשי מרכז נגה מסבירים: מדוע הקורבנות צריכים הגנה?

חמישה ימים לבחירות, נציגי המפלגות השונות מספקים ראיונות לכל דורש בניסיון לגרוף עוד קולות צפים. מדי יום אנחנו שומעים את משנתם בנוגע לנושאים ה"פופולרים" כמו ביטחון הדרום או הורדת מיסים, אבל כשזה נוגע לטיפול בקורבנות הפשע – רובם בוחרים להתעלם.

בניסיון להבין האם הממשלה העתידית תטפל בזכויותיהם של אותם נפגעים, nana10 ומרכז נגה לנפגעי עבירה, הקריה האקדמית אונו, החליטו לצאת בקמפיין משותף. בין המתגייסים למשימה – בני משפחותיהם של קורבנות פשיעה כמו בעלה של מרגריטה לאוטין ז"ל, שחוסלה בחוף בת ים, ואביה של הנערה שקד שלחוב ז"ל שנרצחה בשנת 2003 באשקלון. ה"חטא" היחיד של לאוטין ושלחוב היה שנקלעו במקרה לסכסוך עבריינים, סכסוך שגבה את חייהן.

במסגרת הקמפיין פנינו למועמדים בולטים, שעשויים לכהן בעמדות מפתח בממשלה הבאה, והצגנו לפניהם שאלה אחת: מעבר לדיבורים, מה אתה מתכוון לעשות בפועל כדי לקדם את זכויותיהם של נפגעי עבירות וקורבנות פשע?

"החלונות השבורים" של קדימה

יושבת ראש קדימה ושרת החוץ, ציפי לבני, טוענת שנושא הטיפול בנפגעי עבירות וקורבנות פשע מוכר לה היטב. כשרת המשפטים היא דאגה להגדרת התקנות שאפשרו ליישם את החוק לזכויות נפגעי עבירה, ארבע שנים לאחר שחוקק. כראש ממשלה, מצהירה לבני, בכוונתה להמשיך ולפעול ברוח עשייתה זו ולדאוג ליישום החוק ולהבטחת הזכויות המובטחות בו לנפגעי עבירה.

החוק לזכויות נפגעי עבירה כולל את רשימת הזכויות הקשורות בהליך הפלילי, להן זכאים הנפגעים. החוק מפרט את זכויותיהם, כולל הזכות לקבלת מידע על שלבי ההליך השונים, ואת זכות הנפגע להביע את עמדתו בעניינים שונים הקשורים בהליכים הננקטים- כגון הסדר טיעון, בקשת חנינה ועוד. החוק חוקק בשנת 2001 אולם מאז הוכנסו בו מספר תיקונים אשר מטרתם לאפשר את יישומו בפועל. הוראות החוק נכנסו לתוקף באפריל 2005.

בסביבתה של לבני מסבירים כי בכוונתה לטפל בעבירה קלה כחמורה, כדוגמת מדיניות "החלונות השבורים" אשר אומצה על ידי ראש עיריית ניו יורק לשעבר, רודולף ג'וליאני, והביאה למיגור הפשיעה בעיר. לצורך כך, הממשלה בראשות קדימה תכין ותיישם תכנית אסטרטגית למלחמה בפשיעה אשר עיקריה יהיו שדרוג והתמקצעות כוח האדם, הכלים והאמצעים שעומדים לרשות המשטרה, כך שיתאימו להתמודדות עם תופעות האלימות והפשיעה של המאה ה-21.

בקדימה מתגאים בתוספת של 1,000 שוטרים למערך השטח של המשטרה בשנים האחרונות, ומבטיחים להמשיך ולפעול להגדלת כוח האדם ביתר הגופים המרכיבים את שרשרת אכיפת החוק, ולהגדלת האמצעים העומדים לרשות גורמי האכיפה כגון הגדלת מקומות הכליאה.

השר לביטחון הפנים, אבי דיכטר, גם הוא מקדימה, טוען כי השנה האחרונה כללה לא מעט עשייה על פי חוק נפגעי עבירה. "משטרת ישראל מאפשרת כבר היום שקיפות ונגישות למידע לגבי ההליכים המשפטיים מול העבריינים באופן שלא היה קיים בעבר ובהיקפים גדולים מאוד", מסביר דיכטר ומבטיח להשלים את החסר בשנה הקרובה.

העבודה: להגביר את מערכת האכיפה והענישה

יושב ראש מפלגת העבודה ושר הביטחון, אהוד ברק, אומר כי מפלגת העבודה רואה בדאגה רבה את האלימות הגוברת בחברה הישראלית, שבאה לביטוי בקרבות רחוב של ראשי הפשע בארץ, אלימות במועדוני לילה, אלימות נגד נשים וילדים רכים. לדבריו, מפלגת העבודה תגביר את מערכת האכיפה והענישה נגד כל גורם שמפר את הסדר הציבורי ובמיוחד כנגד ארגוני הפשע. "חובתו של משטר דמוקרטי להגן על אזרחי המדינה מכל פעולת טרור חיצונית ופנימית", מסבירים במפלגת העבודה.

לטענת ברק, על החברה הישראלית להיאבק לא רק באלימות הגוברת, להוקיע את משפחות הפשע, אלא גם לדאוג לאנשים שאיתרע מזלם ושנפגעו מהאלימות הזאת. "ממשלה בראשות העבודה תמצא פתרונות הולמים לבעיה באמצעות חקיקה הולמת, מערכת הרווחה, הבריאות ואכיפת החוק".

גם שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג (עבודה), טוען כי הוא מכיר בחשיבות הנושא. "מדובר בסוגיה כואבת ומורכבת, הדורשת התייחסות רצינית", הוא מציין. לדבריו, הוא כינס לפני מספר חודשים דיון מיוחד לבחינת היקף התופעה ומשמעותה, אליו הוזמנו נציגי משפחות קורבנות הפשע. על בסיס הדיון, הוא הנחה להקים צוות בין משרדי בראשות המשנה למנכ"ל המשרד, שתפקידו לבחון את הנושא לעומק ולהציע אפיקי פעולה אפשריים ברמת הסיוע והפיצוי לנפגעי עבירה.

הרצוג טוען כי ועדת הבדיקה מבצעת את עבודתה בימים אלה, ובקרוב יונח על שולחנו דוח ביניים שיגדיר את ההתמודדות עם הנושא. "בנוסף, אבהיר כי משרד הרווחה מסייע באופן שוטף ובסיסי למשפחות נפגעי עבירה בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות לשכות הרווחה ברשויות המקומיות", הוא מסכם.

ישראל ביתנו: מדיניות של אפס סובלנות

עוזי לנדאו, שהצטרף למפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן, טוען כי הם רואים בהשבת הביטחון האישי לאזרחי ישראל והמאבק בטרור הפלילי והלאומני יעד ראשון במעלה. "נפעל בכנסת ובממשלה כאיש אחד ובמלוא כובד משקלנו כדי לקדמו", הוא אומר. "המלחמה בפשע מחייבת מדיניות של אפס סובלנות כלפי הפושעים והענקת העדפה מרכזית למאבק בפשיעה לסוגיה, העדפה משמעה תקציב".

לנדאו מסביר כי כדי שתוכל לעמוד ביעדיה, משטרת ישראל זקוקה להקצאת מיליארד שקלים נוספים לשנה בחומש הקרוב. "הסכום הזה יאפשר הוספת 2,000 שוטרים וסוהרים לשנה, חיזוק מערכת האכיפה ובמרכזה משטרת ישראל, תגבור מערכת התביעה, הרחבת מערך השופטים, קפיצת מדרגה ביכולותיה המודיעיניות והטכנולוגיות של משטרת ישראל, תוספת חיונית של בית סוהר אחד לשנה, ובנייה הדרגתית של תחנות משטרה חדשות".

חבר הכנסת דוד רותם, גם הוא ממפלגתו של ליברמן,טוען כי גם בכנסת הנוכחית הוא עסק בנושא הזה באופן שוטף. "יש צורך להחמיר את הענישה מצד אחד ומצד שני לאפשר לקורבנות העבירה להשתקם. לכן, קידמתי בועדת החוקה נושאים הקשורים בזה כמו חובת הדיווח, התייעצויות קורבנות, הגדלת הפיצוי שבית המשפט יכול לפסוק, חוות דעת מהקורבנות לגבי שחרורים מוקדמים". רותם מפרט כי הציע פיצוי מקופת המדינה לקורבנות פשע, אולם הממשלה התנגדה לכך.

גלאון: ההצעות לא קודמו בכנסת הנוכחית

חברת הכנסת, זהבה גלאון, ממרצ מאשרת כי החקיקה הישראלית אינה נותנת לנפגעי העבירה ולבני משפחותיהם סיוע והכרה מספקים. כמו רותם, גם היא מצהירה כי פעלה בכנסת הקודמת למען ציבור הנפגעים, ואף הניחה שני תיקונים לחוק נפגעי עבירה הנוגעים בשני תחומים.

"בתחום הרווחה הצעתי קבלת מענק לבן זוג או לילדיו של נפגע עבירה, שנפטר כתוצאה מהעבירה", היא מפרטת. "בעיני, מתן מענק על ידי המדינה יבטא את הכרתה של המדינה לשלומם של אזרחיה. זאת ועוד, רצח על רקע פלילי כרוך בהוצאות עצומות ופתאומיות, ועל כן דרוש סיוע, ולו סמלי, של המדינה בדמות מענק פטירה לאותן משפחות המוצאות עצמן חסרות אונים עם מות יקיריהן ונתקלות בקשיים כספיים ונפשיים קשים מנשוא".

בתחום המשפטי, מוסיפה גלאון, היא הציעה לאפשר לקורבן של עבירת אלימות או מין להתנגד להסדר טיעון כדי למנוע מהם "לשלם את מחיר הכניעה של מערכת התביעה לפוגעים ולשדר שדר שלא ניתן לבצע עבירות אלו, ולצאת בענישה מקלה או לעיתים כלל ללא עונש".

למרות ההצהרות, ההצעות של גלאון לא קודמו בכנסת הנוכחית. גלאון מסבירה כי "הממשלה בחרה להתנגד אליהן והן לא זכו להצבעת הרוב בכנסת". היא מבטיחה כי תמשיך להלחם על מנת להגן על זכותן וזכותם של נפגעות ונפגעי העבירה ומשפחותיהם.

ניסינו לפנות גם ליושב ראש הליכוד, בנימין נתניהו, וליושב ראש ש"ס, אלי ישי, אבל בלשכותיהם הסבירו לנו כי אין באפשרותם לענות על השאלה מפאת לוח זמנים צפוף.

אז מה היה לנו? באופן טבעי, כל חברי הכנסת ששאלנו מביעים מחויבות לטיפול בנפגעי העבריינות. כולם גם טוענים שהם פעלו, או ניסו לפעול, בעבר כדי לקדם את הנושא הזה. בינתיים, בני משפחותיהן של מרגריטה לאוטין ושקד שלחוב, כמו גם משפחות של קורבנות נוספים, מרגישים זנוחים. לקראת הבחירות הם מייחלים שהפעם, בניגוד לממשלות קודמות, המצוקה שלהם ושל דומיהם תחלחל לראש סדר העדיפויות.

מהו מרכז נגה?

מרכז נגה למען נפגעי עבירה, שנמצא בקריה האקדמית אונו, הוא היחיד מסוגו בארץ, ובארבע שנות פעולתו הוא מעניק ייצוג וסיוע משפטי ללא תמורה לקורבנות עבירות מין ואלימות חמורות. במסגרת זו מוצאים מענה משפטי משפחות נרצחים והרוגים, קורבנות אונס וילדים נפגעי התעללות. במרכז מנסים לקדם חוקים למען הנפגעים ועוסקים בהכשרת אנשי מקצוע כמו שוטרים, עובדים סוציאליים ורופאים.

לאתר של מרכז נגה »

ניסינו לפנות גם ליושב ראש הליכוד, בנימין נתניהו, וליושב ראש ש"ס, אלי ישי, אבל בלשכותיהם הסבירו לנו כי אין באפשרותם לענות על השאלה מפאת לוח זמנים צפוף