רוב הזוכים לא קנו דירה: בנק ישראל בביקורת קשה על מחיר למשתכן

הדוח קובע כי מחירי הדירות ירדו לאחר עשור של עליות, אך תוכנית הדגל של כחלון לא עומדת ביעדיה. עוד עולה כי הישראלים עובדים יותר מבמדינות המערב - אך מרוויחים פחות

בנק ישראל פרסם היום (ראשון) את הדוח שלו לשנת 2018 על המצב במשק, והתייחס בין היתר לשיעור הצמיחה במשק, למשבר הדיור, לגירעון בתקציב, לרמת החיים בישראל, לתוצר הלאומי הגולמי, לשילוב האוכלוסייה הערבית והחרדית בכלכלה בישראל, ועוד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון קיבלו מנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון את הדו"ח. נתניהו אמר כי: "המשק במצב טוב כי המדיניות שלנו היא טובה. הגענו להישג ייחודי שהאבטלה בשפל של כל הזמנים והשכר עולה במהירות. זהו שילוב לא שגרתי". לאחר קבלת הדוח, ציין כחלון כי "כלכלת ישראל נמצאת במצבה הטוב ביותר מאז ומעולם".  

לראשונה זה עשור: ירידה במחירי הדיור; כשני שליש מזוכי מחיר למשתכן לא מימשו את זכותם

בשנת 2018 ירדו מחירי הדירות לראשונה, לאחר עשור שבו הם עלו ברציפות. לפי הדוח, הסיבה לכך היא השפעת מאמצי הממשלה שהובילו להגדלת ההיצע בשנים קודמות ותרמו להקטנת הביקוש. יש לציין כי לירידה הכוללת במחירים אחראים מחוזות תל אביב והדרום, שכן בשאר המחוזות הוסיפו המחירים לעלות.

בהתייחסו לפרק הדיור בדוח, אמר כחלון כי "מה שהיה נראה לפני שנים בודדות כחלום רחוק והבטחת בחירות בלתי אפשרית, הוא היום המציאות הרשמית של מדינת ישראל. כל עוד משה כחלון שר האוצר, ימשכו צעדי הממשלה בתחום הדיור כדי להמשיך ולספק דירות לזוגות הצעירים וליצור שוק דיור הוגן במדינת ישראל". 

מחיר למשתכן
 

מחיר למשתכן (החדשות 13)

 

מדד מחירי הדירות לדצמבר 2018 נמוך בכ-0.7% מהמדד לתקופה המקבילה ב-2017. כאמור, מחירי הדירות ירדו במחוזות תל אביב והדרום ב-3.6% וב-0.1% בהתאמה. בשאר המחוזות המחירים עלו: מחוז ירושלים – 1.2%, מחוז חיפה – 1.1% ובמחוזות המרכז והצפון – 0.1%. בדוח נטען כאמור כי הירידה במחירים היא תוצאה של הרחבת ההיצע בשנים קודמות וכן של מדיניות ממשלתית שנועדה לצמצם את רכישות המשקיעים.

לפי הדוח, מאז שתוכנית "מחיר למשתכן" הופעלה בסוף 2015, 18 אלף משקי בית מתוך 59.7 אלף שזכו, מימשו את זכותם לרכוש דירה מוזלת. כלומר, שני שלישים מתוך הזוכים כלל לא מימשו את זכותם במסגרת התוכנית. בסך הכול, 140 אלף משקי בית הנפיקו תעודת זכאות להשתתפות בהגרלות. מהדוחות הכספיים של הממשלה עולה כי מאז תחילת התוכנית ועד סוף מארס 2018, עלויותיה הסתכמו בכ-5.5 מיליארד שקלים. כ-3.9 מיליארד שקלים מעלות התוכנית נבעו מהנחות על ערך הקרקע – ביישובים בהם ערך הקרקע הממוצע ליחידת דיור נמוך מ-150 אלף שקלים ניתנת הנחה בגובה 80% מערך הקרקע, וביישובים שבהם ערך הקרקע ליחידת דיור גבוה יותר ניתנת הנחה בגובה 120 אלף שקלים יחידת דיור.

מרבית הזוכים ב"מחיר למשתכן" בשנים 2018-2017 נמצאים עדיין בשלב שלפני בחירת הדירה משום שפרויקטים רבים כאמור טרם קיבלו היתרי בנייה. בין הזכייה לבין קבלת ההיתר ושלב בחירת הדירה חולף זמן ארוך, בין היתר בגלל הסמיכות בין מועדיהם של מכרזי המקרקעין לקבלנים לבין מועדי ההגרלות לזכאים. כמו כן, נראה כי פרק הזמן בין המכרז להגרלה התקצר מכיוון שהממשלה מעוניינת להגדיל ככל האפשר את מספר הזוכים, אולם כתוצאה מכך מתארכת התקופה בין ההכרזה על זכייה לרכישת הדירה – כלומר תקופת ההמתנה לרכישה.

 מחיר למשתכן
 

מחיר למשתכן (עמוד הפייסבוק של משרד הבינוי והשיכון)

 

ההנחה בפריפריה על דירת מחיר למשתכן נמוכה מבמרכז הארץ, שם היא גם פחות אטרקטיבית. ההבדל בין הדירות החדשות שהזוגות הצעירים רוכשים בשוק החופשי לבין הדירות שהם רוכשים ב"מחיר למשתכן" עומד על 30% באזור המרכז אך בפריפריה הוא מצטמצם ל7% בלבד. כמו כן, 18% מהדירות המוצעות בהגרלות נותרות ללא זוכה. דירות אלה מצויות לרוב ביישובי הפריפריה.

חלק מהמאמץ להוזיל את מחירי הדיור הוא הסכמי הגג של הממשלה עם הרשויות המקומיות, לפיהם אמורים להיבנות יותר מ-350 אלף יחידות דיור. לפי הדוח, הממשלה לא עמדה ביעדים. נכון לסוף שנת 2018 היקף הקרקעות ששווקו בהצלחה עומד על כ42% מהיעד. מכיוון שרוב ההסכמים נערך עם יישובי הפריפריה, יישומם יושפע ממאמצי מהממשלה להגביל את האטרקטיביות של המגורים בפריפריה.

הממשלה לא עמדה גם ביעדי הפרויקטים של התחדשות עירונית, שנועדו לחדש מרקמי מגורים ותיקים, לשפר לחזק ולמגן בנייני מגורים לשדרג שטחים ציבוריים ותשתיות ולהגדיל את היצע הדירות. הממשלה עמדה רק ב-88% מהיעד שהציבה לעצמה ב-2016 וב-65% מהיעד בשנת 2017.

ישראל 2019: עובדים יותר - אך מייצרים ומרוויחים פחות

מדוח בנק ישראל עולה כי האזרחים בישראל עובדים יותר ממקביליהם במדינות ה-OECD, אך מייצרים פחות ומרווחים פחות. בישראל גם לומדים יותר שנים ביחס למדינות אלו ושיעור בעלי ההשכלה גבוה, אך איכות ההשכלה נמוכה. חרף העובדה שמספר שנות ההשכלה הרשמית בישראל גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD, מיומנויות היסוד בישראל נמוכות ביחס למדינות ה-OECD, דבר שגורם לפריון עבודה נמוך ובהתאם לרמת שכר נמוכה.

על פי הדוח, אם רמת המיומנויות תשתווה לזו הממוצעת במדינות ה-OECD, הדבר יגרום לעלייה של כ-2.8% בפריון, דבר שיתרום לשוק כ-38 מיליארד שקלים בשנה, כלומר כ-4,250 שקלים לנפש בממוצע. חלק ניכר מהפערים הללו נובעים מהפער בין החמישון התחתון של המשק, שרבים ממנו הם ערבים וחרדים, לחמישון שמעליו. בנק ישראל ממליץ להתמקד בצמצום הפער הזה. על פי הדוח, 40% מהפער בשכר השעתי המדווח לעובד נגרם כתוצאה מכמות העובדים הצעירים הרבה בישראל, בהם גם חיילי החובה.

 פריון העבודה בישראל

פריון העבודה בישראל (בנק ישראל)

 

לפי דוח בנק ישראל, בשל העובדה כי שיעור האבטלה נמוך ממילא, כדי להמשיך את הצמיחה במשק יש להגדיל את פריון העבודה בישראל - שנמוך ב-31% מהממוצע במדינות מפותחות, ונמוך אף יותר ביחס למדינות כמו ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה - פערים שאינם מצטמצמים עם השנים. עובדה זו משפיעה באופן ישיר על רמת החיים בישראל. הגורמים לפערים הגדולים, בין היתר, הם תשתיות לקויות, רגולציה, ומיומנויות העובדים.

ענף שירותי האירוח והאוכל וכן ענף הבנייה והמסחר תופסים כשליש מהמגזר העסקי, והתוצר לעובד בישראל נמוך בהם בכ-35%-20% מהממוצע במדינות מפותחות. אחת הסיבות המרכזיות שמהן נובע פער זה הוא איכות הלימודים בישראל. בעוד ממוצע שנות הלימוד בישראל גבוה ביחס למדינות ה-OECD, ושיעור בעלי ההשכלה הגבוהה עומד על 50.9% - מקום שלישי בארגון והרבה מעל הממוצע בו, הציונים שמשיגים תלמידים בישראל נמוכים ביחס למקביליהם בעולם, דבר שמשתקף בהמשך בשוק העבודה.

 שיעור האבטלה ביחס למשרות הפנויות

שיעור האבטלה ביחס למשרות הפנויות (בנק ישראל )

 

מהדוח עולה כי המשק הישראלי צמח ב-2018 ב-3.3%, מעט פחות ביחס לשנתיים הקודמות. התוצר לנפש גדל גם הוא, ב-1.3%. שוק העבודה קרוב לתעסוקה מלאה, והשכר לנפש ממשיך לעלות. בנק ישראל משבח את צעדי הממשלה שנועדו להוריד את יוקר המחייה ומציין כי הובילו, בין היתר, לעלייה בשכר. עם זאת, חרף העובדה כי שיעור המשרות הפנויות עלה, קצב הגידול של מספר המועסקים התמתן. לאחר כארבע שנים שבהן האינפלציה השנתית הייתה נמוכה מתחום היעד, בתחילת השנה הנוכחית היא הגיעה אליו, ועומדת על מעט יותר מ-0.8%. בשל עובדה זו, בין היתר, בנק ישראל העלה בנובמבר אשתקד את הריבית ל-0.25%, לאחר כמעט 4 שנים שבהן עמד על 0.1%. גם לאחר ההעלאה, הריבית הריאלית נותרה שלילית.

גירעון הממשלה עומד על 3.8% מהתוצר - הגבוה ביותר מאז 2013

מנתוני הדוח עולה כי גירעון הממשלה עומד על 3.8% מהתוצר, עלייה של כמעט שני אחוזים ביחס ל-2017. מדובר בשיעור הגבוה ביותר מאז 2013. "בשלוש השנים האחרונות הגירעון המבני והגירעון מנוכה המחזור גדלו בשיעורים ניכרים", נכתב בדוח. בעקבות זאת, נעצרה מגמה של כמה שנים של הורדת החוב הציבורי ביחס לתוצר. אך אלו לא החדשות הרעות היחידות לשר האוצר כחלון, על פי הדוח, הגירעון צפוי לגדול גם השנה, אם לא ינקוט בצעדים כלשהם. בין הצעדים האפשריים מציין בנק ישראל את העלאת שיעורי המס.

הצריכה הפרטית עלתה ב-3.9%, ושיעור האבטלה עומד על כ-4% - ירידה קטנה ביחס לשנה הקודמת. השכר הריאלי למשרת שכיר עלה ב-2.7%, האטה מינימלית ביחס לשלוש השנים הקודמות, שיעור הייצוא עלה ב-4.8%, כאשר ב-2017 הוא עלה ב-7%. הדולר נסחר אשתקד ב-3.6 שקלים בממוצע, בדיוק כמו בשנה שלפניה.

רמת החיים בישראל עולה בהתמדה, אך למרות עובדה זו, התל"ג הישראלי נמוך ביחס למדינות מתקדמות, והפער מהן לא הצטמצם בשנים האחרונות. אחת הסיבות לכך, הן אוכלוסיות שאינן משתלבות בשוק העבודה. בשל כך, כדי לתמוך בעלייה של רמת החיים לאורך זמן, בנק ישראל ממליץ לממשלה לנקוט מדיניות פעילה לשילוב בעבודה של אוכלוסיות ששיעור השתתפותן נמוך, ולפעול לשיפור איכות ההון האנושי, רמת התשתיות והסביבה העסקית.

עוד עולה מהדוח כי אי השוויון בהכנסות משקי הבית ירדו, אך נותרו גבוהים ביחס למדינות מתקדמות אחרות. אי השוויון אינו מתבטא רק במשכורות, אלא מחלחל ומתבטא גם ב"פערים ניכרים" בהשכלה, דבר שעלול לפגוע ברמת החיים העתידית ובחברה באופן כללי. גם תחולת העוני ירדה ביחס ל-2017, אך היא עדיין גבוהה בהשוואה למדינות מתקדמות.

 השר משה כחלון באולפן חדשות 13
 

השר משה כחלון באולפן חדשות 13 (חדשות 13 )

 

בנק ישראל מציין כי שיעור התעסוקה של נשים ערביות עדיין נמוך מהשיעור ביתר האוכלוסייה וכי שיעור התעסוקה של גברים חרדים "רחוק מאוד" מהיעד שהממשלה הציבה בשנת 2010. כאמור, העלייה התוצר הלאומי הגולמי, נרשם בין היתר בשל עלייה בשיעור התעסוקה של אוכלוסיות אלו. בנק ישראל מזהיר כי רפיון בשילוב נשים ערביות וגברים חרדים יוביל לירידה בתל"ג ב-6%. אם שיעור שילוב אוכלוסיות אלה יגדל מעבר למצופה, התל"ג עשוי לעלות בשלושה אחוזים. "כדי לקרב את המשק אל התרחיש האופטימי על הממשלה לפעול לשילובן המוצלח של כל  קבוצות האוכלוסייה בשוק העבודה באופן עקבי - החל במערכת החינוך וכלה במדיניות הרווחה והתעסוקה", נכתב בדוח.


בין היתר בנק ישראל ממליץ להגביר את הנגישות של מעונות היום לאוכלוסיות מוחלשות ולשפר את איכות הצוותים בהם תוך העלאת דרישות הסף מצוות ההוראה, בהתאם להעלאת משכורות ותנאים. פעולות דומות ממליץ הנסק לנקוט גם בבתי ספר של אוכלוסיות מוחלשות, ברקע העובדה שאיכות המורים יורדת ברציפות משנת 2014.

הדוח מציין את הצורך בשיפור התשתיות בישראל, ושם דגש על התחבורה הציבורית בגוש דן. על פי המלצתו, יש להשלים את התוכניות להקמת מערך הסעות ציבוריות באזור. עוד קובע הדוח כי בישראל קיים פיגור בתשתיות לאינטרנט מהיר וכי יש להסיר את המכשולים הרגולטוריים שגורמים לכך.

פערים גדולים בין ההשקעה בתלמיד היהודי למקבילו הערבי; רמת ההוראה בישראל נמוכה מהממוצע

בשנים האחרונות, השתפרה הצפיפות בכיתות, מספר שעות הוראה בשלבי החינוך השונים צמח ב-15%-21%, ושכר המורים עלה. ההוצאה לתלמיד בישראל נמוכה ביחס למדינות ה-OECD בכל שלבי החינוך. עם זאת, הפער המשמעותי ביותר מצוי בחינוך העל יסודי, בשל הפחתות תקציב בכיתות אלו. ישנו פער בין תקצוב תלמיד ערבי למקבילו באוכלוסייה שאינה ערבית במדינה. בחינוך הערבי ישנן פחות שעות הוראה, הצפיפות בכיתות גבוהה וכמות התוכניות לתגבור הלימודים ולמניעת נשירה אינה מספקת. תלמיד דובר עברית חלש בחינוך היסודי מקבל השקעה כספית של  18% יותר ממקבילו דובר הערבית, פער שעולה משמעותית עם השנים ועלול להגיע עד ל-75% בגילאי תיכון.

עוד עולה מהדוח כי ישראל נמצאת התחתית ההתפלגות במבחנים בין-לאומיים, חרף הדירוג הגבוה שלה בשיעור בעלי התארים. דוח בנק ישראל קובע כי רמת ההישגים של התלמיד הישראלי תואמת את רמת ההשקעה בו, שגם היא נמוכה ביחס למדינות אחרות. בישראל, אי השוויון בהישגי התלמידים גבוה במיוחד, כך על פי הדוח. בנק ישראל ממליץ להעלות את רמת ההשקעה בתלמיד לרמה הממוצעת במדינות ה-OECD, בטענה שהשקעה כזו, שתעמוד על אחוז אחד, תשתלם לטווח הארוך, כך שבעוד כ-45 שנה רמת התוצר לנפש תגדל ב-6.5% נוספים.

 תלמידים בבית הספר, אילוסטרציה
 

תלמידים בבית הספר, אילוסטרציה (החדשות 13)

 

על פי הדוח, מערכת החינוך בישראל השתפרה באופן בולט ביחס למדינות אחרות בעשור האחרון. אולם, חרף עובדה זו, ישראל עדיין מודרגת נמוך בקרב מדינות ה-OECD והפערים בין התלמידים החזקים לחלשים נשאר גבוה לאורך השנים. בנק ישראל ממליץ להפנות יותר משאבים לחינוך הערבי על מנת לצמצם את הפערים, שכן פער זה משפיע באופן ישיר על הצמיחה במשק.

עוד עולה מהדוח כי רמת ההוראה בישראל נמוכה מהממוצע. עובדי החינוך במדינה קיבלו ציונים נמוכים מאוד בקריאה ואוריינות מתמטית, וישראל מדורגת 5-6 מהסוף. ציוני המורים נמוכים אגב,  גם ביחס לציון הממוצע של האוכלוסייה בישראל. הגידול במספר המורים הביא לירידה בתנאי הקבלה ללימודי ההוראה, כאשר חלק מהמכללות כלל לא דרשו ציון פסיכומטרי. דבר זה בא לידי ביטוי באיכות ההוראה.

 ציוני המורים בישראל ביחס למדינות ה-OECD

ציוני המורים בישראל ביחס למדינות ה-OECD (בנק ישראל)

                                                                                                                     

רמת ההבנה של ישראלים בכלכלה - נמוכה מהממוצע

מהדוח עולה כי האוריינות הפיננסית של האזרח הישראלי הממוצע, כלומר רמת ההבנה שלו בתחומים כלכליים שיכולה לעזור לו בקבלת החלטות חשובות בכל הקשור למשק הבית הפרטי, חסכונות, פנסיה ועוד - נמוכה מהממוצע העולמי. בין הדברים שנעשו כדי להגביר את יכולת הציבור לנהל באופן נכון את ענייניהם הכלכליים, הוא פרויקט "הר הכסף 2", שחושף בפני אזרחי ישראל חשבונות בנק שאינם פעילים ושנפתחו בעבר. ב-2016 נכנסו לאתר זה כ-2.5 מיליון איש כרבע מהם קיבלו תוצאות המעידות כי יש ברשותם חשבונות שאינם פעילים.

בדומה לשנת 2017, אשתקד גדל חוב משקי הבית ב-4.9%. עם זאת, לאחר שנים של גידול מהיר, קצב גידול החוב שלא לדיור הואט. קצב החוב לדיור דווקא עלה ב-.7%. צמיחת החוב לדיור התרחשה בשל הקלת מגבלות רגולטוריות, שגרמה להוזלה של עלות המשכנתאות הגדולות. חרף העובדה כי מספר עסקאות הנדל"ן נותר יציב. אשתקד הבשילו כמה רפורמות שמטרתם הגברת התחרות בשוק האשראי. השפעת המהלכים כבר מורגשת, והיא צפויה לגדול בשנים הקרובות. בין היתר, צפויות להתווסף לשוק עוד שתי חברות אשראי וכן כמה חברות סליקה, מהלכים שיגבירו את התחרות בשוק ויאפשרו עסקאות נוספות בתחום הדיור. בנק ישראל מצא קשר בין חוב משקי הבית לרפורמות בשוק האשראי. על פי הדוח, ככל שהמשכנתאות גדולות יותר, ככה יש לציבור יותר הכנסה פנויה, שמאפשרת להגדיל את הצריכה השוטפת.

הממשלה לא תעמוד ביעד שהציבה לתעסוקת גברים חרדים

שיעור התעסוקה בישראל, כאמור, גבוה, ועל פי הדוח ייתכן כי כוח העבודה הפוטנציאלי הגיע למיצוי. ב-2018 הועסקו 77.5% מבני ה-64-25. היעד הממשלתי לשנת 2020 הושג, אך בקרב נשים ערביות וגברים חרדים היעד לא הושג. בעוד אצל נשים ערביות מדובר בפער קטן, הפער מיעד התעסוקה בקרב גברים חרדים גדול מאוד, ולא נראה כי הממשלה תעמוד ביעד שהציבה. בין היתר, הדבר נובע מהגדלת התקציבים לישיבות ולכוללים, העובדה כי הממשלה הפסיקה להתנות את ההנחה במעונות היום בכך ששני ההורים יעבדו והסדירה סיוע כספי ללומדי תורה נזקקים. אצל נשים חרדיות אגב, היעד לשנת 2020 הושג כבר ב-2012. עוד עולה מהדוח כי העלאת גיל הפרישה בשנת 2004 בשנתיים סייעה להרחבת כוח העבודה בקבוצות הגיל המבוגרות.

שכר המינימום עלה כידוע בין 2015 ל-2017 ב-1,000 שקלים והגיע ל-5,300 שקלים בחודש. עם זאת, קיים חשש שחברות ייאלצו לפטר עובדים בשעות שפל, בשל חוסר היכולת להוריד בשכרם. לכן, ממליץ בנק ישראל לנצל את מצבו הטוב של השוק, כדי לשפר את המדיניות התומכת בהכנסות העובדים. תחולת העוני ירדה ל-18.3%, אך שיעור העניים נותר גבוה ביחס להשוואה בין-לאומית. מחצית ממשקי הבית העניים בישראל הם ערבים וחרדים, שבהם יש פעמים רבות כמה ילדים ופחות משני מפרנסים.

 שיעור התעסוקה בישראל
 

שיעור התעסוקה בישראל (בנק ישראל )

 

בנק ישראל: יש לשקול להפסיק את הדיור הציבורי במתכונתו הנוכחית

על פי הדוח, תנאי מגורים נאותים חיוניים לביטחון הסוציאלי של משקי הבית בישראל, וכן לתפקוד חברתי וליצירת הזדמנויות כלכליות וחברתיות. כ-49 אלף משקי בית קיבלו דירות בשיכון הציבורי וכ-24 אלף משקי בית של קשישים קיבלו דירות בבית גיל הזהב. ב-2018, השקיעה המדינה כ2.6 מיליארד שקלים בדיור זה, שהם כ-0.2% מהתוצר. על פי הערכת בנק ישראל, מדובר אפילו במיליארד שקלים יותר. דוח בנק ישראל ממליץ למדינה לא להסתמך על הדיור הציבורי כפתרון, ומציג את חסרונותיה של התוכנית. בין היתר, הנעזרים בתוכנית זו מתקשים להתגמש במקום מגוריהם בהתאם למקום שבו הם עובדים, וכן חוסר התאמה בין גודל הבית למספר הנפשות. לסיכום, קובע בנק ישראל כי יש לשקול הפסיק את הדיור הציבורי במתכונתו הנוכחית.

ברקע החורף הגשום: ענף החקלאות ייעל השימוש במים

ברקע העלייה בגובה המים בכינרת, מציין הדוח כי ענף החקלאות צורך כ-35% מהמים במשק. מהדוח עולה כי שימוש ענף החקלאות התייעל מאוד בעשורים האחרונים, בין היתר בעקבות העלאת מחירים המים לחקלאים, אך גם בשל העובדה כי ענפי החקלאות עברו מגידולים עתירי מים לגידולים שדורשים פחות השקייה. עוד קובע הדוח כי בדומה לשיפור בחקלאות, ענפים נוספים במשק יכולים וצריכים להתייעל.

 שיעור תחולת העונה בישראל

שיעור תחולת העונה בישראל (בנק ישראל)

 

הנשיא ריבלין: "תקופת בחירות מאתגרת למשק - רבים מבטיחים דברים שאינם יכולים לקיים"

הנשיא ראובן ריבלין, שקיבל לידיו את הדוח מידי נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון ביום שלישי, אמר כי "תקופת בחירות היא תקופה מאתגרת למשק. רבים מבטיחים דברים שאינם יכולים לקיים". "אי-הוודאות משפיעה לרעה על הביצועים המקומיים ועשויה לפגוע בהשקעות. אני מקווה שהממשלה הבאה תורכב במהירות, ותגבש מדיניות מאוזנת למשק", הוסיף ריבלין. "מדיניות שתגביר את החופש הכלכלי ואת התחרותיות במשק, ובד בבד תדגיש את חלחול הצמיחה לעשירונים הנמוכים, ותשים בראש מעייניה את הגברת המוביליות החברתית. בנק ישראל איננו נבחר, ולא לחינם ניתנה לו עצמאותו המוניטרית. אני מאמין בשמירה על עצמאות זו, למרות קולות אחרים שנשמעים במערכת הפוליטית".

"דוח 2018 מבטא בתוכו התמודדות עם אתגרים כלכליים גדולים", ציין הנשיא. "הדוח מראה עד כמה הכלכלה הישראלית חזקה מבפנים, ואיתנה ביחס לכלכלות אחרות בעולם המערבי. יש לנו במה להתגאות - שיעור האבטלה נמוך מאוד, המשק ממשיך לצמוח, השקל חזק מאוד, והאינפלציה נותרה נמוכה".

 הנשיא ריבלין מקבל את דוח בנק ישראל מנגיד בנק ישראל אמיר ירון
 

הנשיא ריבלין מקבל את דוח בנק ישראל מנגיד בנק ישראל אמיר ירון (מארק ניימן / לע"מ)

 

ירון אמר בתגובה לדוח כי "2018 הייתה בסך הכול שנה טובה לכלכלה הישראלית. התוצר צמח, הייצוא גדל והפעילות המקומית התרחבה. המשק נמצא בסביבת תעסוקה מלאה, שיעור האבטלה ממשיך לרדת והגיע לרמה הנמוכה ביותר זה כמה עשורים, ועליית השכר האיצה".

"עם זאת, הגירעון בתקציב הממשלה גדל ונדרשות התאמות פיסקליות כדי לייעל את פעילות הממשלה, היות שתוכניותיה לשנים הבאות כרוכות בהוצאות גדולות. יש להתאים את קצב גידול ההוצאות לקצב הגידול המצרפיים ולהעלות הכנסות ממיסים", הוסיף נגד בנק ישראל. "יש לפעול להגדלת הפריון בכמה מישורים: שיפור ההון האנושי, ובפרט צמצום הפערים בחינוך, השקעה בתשתיות ובייחוד בתחבורה הציבורית, ולהמשיך לפעול לשיפור הסביבה העסקית. נוסף על כך, יש להגדיל את שיעורי התעסוקה במגזרים שעדיין ממעטים להשתתף בכוח העבודה. מדיניות כוללת ומתמשכת בתחומים אלה תתרום להעלאת רמת החיים של כלל חלקי האוכלוסייה ולצמצום אי השוויון במשק".