כוהנת הזוגיות שטוענת: בגידה בנישואים לא בהכרח מביאה לפירוקם

אסתר פרל מציעה דרך להתמודדות עם אי נאמנות בתוך המערכת הזוגית, ומצהירה כי הפתרון הוא הגדרה מחודשת של הקשר: "יש יותר מדי ציפיות מזוגיות – יעד שמעטים מגיעים אליו"

בגידה היא אחת החוויות הטראומטיות שיכולות לעבור על אדם, ונראה שככל שאנו מקדשים יותר את הנישואים, כך עולה בהתאמה מידת האומללות שנושאת איתה הבגידה. על פי אסתר פרל, פסיכולוגית בלתי קונבנציונלית, אי נאמנות בקשר הזוגי לא בהכרח גורמת לפירוקו – ובמקרים מסוימים אף עשויה לשפר את מערכת היחסים. הפתרון לתופעה, לדבריה, הוא הגדרה מחודשת של המערכת הזוגית.

פרל, יהודיה שחיה בארה"ב, מפרסמת בימים אלה את ספרה השני – "סיפור מהצד – בחינה חדשה של הזוגיות המודרנית", שכבר מעורר עניין רב ברחבי העולם. "אם את שואלת את הקהל הרחב אם אי נאמנות  אי פעם נגעה בחייהם – 90% מהאנשים ירימו את היד" הצהירה פרל. "זה לא סיפור של כמה תפוחים רקובים. נישואים מגיעים עם הצל שלהם, שהוא אי הנאמנות, וזה דבר שנחשב לטאבו באופן אוניברסלי לכל אורך ההיסטוריה".

 הפסיכולוגית אסתר פרל
 

הפסיכולוגית אסתר פרל (החדשות 13 )

 

לדברי פרל, ישנם מופעים של אי נאמנות שהורסים את הזוג, אך יש גם אי נאמנויות שמעוררות את הזוג וגורמות לשניים להבין שיש להם הרבה מה לאבד. "לעיתים אי הנאמנות מביאה עמה כנות חדשה, שלא הייתה במערכת הזוגית קודם לכן", הסבירה. "יש זוגות שמשתמשים במשבר כדי להמציא את עצמם מחדש" .

"זה לא מדויק שאנשים בוגדים כי רע להם בנישואים, אלא כי הם מחפשים משהו נוסף. ואז נשאלת השאלה מה", אמרה פרל. "יצרנו חיבור בין נישואים לאהבה, למיניות, לאושר ולסיפוק. זה יותר מדי – נישואים לא יכולים לספק הכול. צריך להגדיר את הנאמנות מחדש. היום יש לנו מודל אחד, וכמעט חצי מהזמן הוא מתפרק, כי הציפיות ששמנו בזוגיות הן כל כך גבוהות. זה אולימפוס שרק מעטים מגיעים אליו. ההצעה שלי היא שאנחנו צריכים יותר ממודל אחד - צריך להגדיר מחדש את הגבולות".