"אנשים היו באקסטזה": בחזרה לנאום של מנחם בגין שהכריע בחירות

דודו טופז קיבע את הגזענות של "המערך" עם נאום הצ'חצ'חים, ונתן לבגין הזדמנות שלא יכל לפספס: "הוא אמר שנתמקד רק במילה 'צ'חצ'חים" | הרגע שבו הסתיימו הבחירות, פרק 3

"אני לא יודע אם בחירות 1981 היו המעניינות ביותר, אבל הן היו הברוטליות ביותר", אומר חיים יבין, יוצר סדרת "הנבחרים" על אותה מערכת בחירות, "על סף מלחמת אזרחים". הפרסומאי אריה רוטנברג, ממנהלי מטה הבחירות של מנחם בגין דאז, מוסיף: "אני רואה את 1981 בכל מערכת בחירות. גם בזו של 2019".

זו היתה מערכת הבחירות הטעונה והאלימה ביותר שידעה ישראל. מנחם בגין, ראש הממשלה המכהן, מול שמעון פרס. הליכוד מול המערך. "אני בתחילת הקמפיין אמרתי שפרס לא יכול לנצח את בגין. בגין היה שחקן גדול, מנהיג, אדם שיודע מה צאן מרעיתו בעצם מצפה", אומר יבין.

לפרקים הקודמים בסדרה

 
 

כמעט בכל אסיפת בחירות וסיור שטח של בכירי העבודה, פעילי ליכוד קיבלו את פניהם בצעקות ובקללות. הליכוד בשלטון, אבל מתחיל בפיגור. פרשיות שחיתות מתחילות לצוץ ומזכירות את ימי המערך. בבית שמש שמעון פרס נרגם בעגבניות, בקבוק תבערה מושלך לעבר סניף המערך בתל אביב וצריף של מפלגת העבודה מוצת בגבעת שמואל.

אנשי העבודה היו במגננה ותקפו חזק חזרה: "לא נפחד לא מהתנועות המזרחיות, לא מהפשיזם ולא מהחומייניזם", אמר פרס - ואיכשהו כמעט כל תגובה טמנה בתוכה גזענות בוטה. אליהו נאווי היה ראש עיריית באר שבע שנים ארוכות ולא שובץ לרשימת המערך. הוא ביקש להבין למה. "פרס אמר לו 'יש לי יותר מדי עיראקים'", סיפר פרופ' שמעון שטרית, חבר רשימת המערך דאז, "ונאווי אמר לו, 'ואת הפולנים אתה סופר?". 

מנחם בגין בעצרת הבחירות של הליכוד לפני בחירות 1981
 

מנחם בגין בעצרת הבחירות של הליכוד לפני בחירות 1981 (שלמה ארד, באדיבות ארכיון מרכז מורשת בגין )

 

מוצאי שבת, לפני הבחירות. כמעט תיקו בסקרים. בכיכר מלכי ישראל כ-200 אלף תומכי עבודה רוקדים בתקווה לכבוש מחדש את השלטון. כוכב הטלויזיה העולה, דודו טופז הצעיר, הוא מסמר הערב, ונועץ את המסמר עמוק בקמפיין המפלגה, עם נאום הצ'חצ'חים.

"הוא דווקא החזיק נייר ביד, אבל זה לא היה כתוב בו", מספרת התחקירנית בסדרה "הנבחרים" רינה חכמון, וחברו של טופז, ריפל, מוסיף: "אף אחד לא עבר איתו על הנאום, זו היתה רשלנות נוראית. אבל גם אם היו עוברים איתו זה לא היה עוזר. אלה היו פליטות הפה שלו". חכמון הבינה מיד שמדובר בטעות מבחינת המערך, ומיהרה למצודת זאב לראות את תגובת הליכוד. "אולמרט שאל מה החומרים, הקראתי לו והוא אמר 'אוי, מצוין!".

רוטנברג: "בגין ישב כשמשקפיו על קצה חוטמו, בידיו גיליון הארץ והוא מעיין בעמוד הראשון ואומר להם כך - 'אני דורש שמרגע זה כל ההסברה שלנו תתמקד רק במילה אחת - צ'חצ'חים'. משה נסים פנה אליו בנימוס, 'אדוני, אתה מוציא את השד העדתי מהבקבוק', והוא אמר לו 'יש לי אנטנות', ופסק את פסוקו. אמר וצדק".

היום קוראים לזה "הבייס"

24 שעות אחרי טופז, בגין עלה לכיכר לנאום שלא יישכח. "אתמול היו פה הרבה דגלים אדומים, היום יש פה הרבה דגלי תכלת-לבן", אמר והתייחס לנאום הצ'חצ'חים כשדיבר על עולי הגרדום: "אשכנזים? עיראקים? יהודים! אחים! לוחמים!". רוטנברג: "הקהל שאג, צעק, קרע בגדים. הטירוף מהפודיום הטריף אותם. מעולם לא ראיתי כזו אקסטזה". בזמן אמת, מודה יבין שלא זיהה לאילו השלכות יביאו הנאומים הללו. "אני זיהיתי כי אני ספרדייה", אומרת חכמון, "היו לנו הרבה דיונים על זה ברכב". 

שלושה ימים לאחר הפיגוע האסטרטגי של טופז, יומיים לאחר נאום התשובה המהדהד של בגין, הראו מדגמי הטלוויזיה שמפלגת הטלוויזיה ניצחה בבחירות. ישראל הלכה לישון עם פרס כראש ממשלה במדגם, וקמה עם בגין כראש הממשלה הנבחר. "ייתכן שאת המנדט הבודד הזה בגין הביא בכיכר", אומר רוטנברג ושישקו מוסיף: "זה קיבע את היתרון של הליכוד, היה שובר שוויון מובהק". יבין: "אני חושב שהם שינו במובן של 2-3 מנדטים". "הוא זיהה את הפוטנציאל האלקטורלי של הקרע", מסכם רוטנברג, "היום קוראים לזה ה'בייס'. הוא יצר אנרגיות שהלכו עם הליכוד מאז ועד היום".