"ילד שמתעלל לא תמיד זוכר את זה": מה גורם לחרמות בבתי הספר?

במקרים רבים האנשים שהובילו לפגיעה באחרים בילדותם, לא זוכרים זאת בבגרותם. חלקם אף חווים בעצמם מצוקה: "ילד מחרים זה ילד שיש לו קושי רציני" • מוחרמים, פרק שני

  • פורסם ב:
  • 25/02/2019 23:45
  • |
  • עודכן ב:
  • 25/02/2019 23:00
  • |
  • כתבים:
  • מאור צור

אופל מרדכי, תלמידת כיתה ג', סבלה במשך תקופה ארוכה, שבמהלכה חוותה חרם ואלימות בבית הספר: "בשנה שעברה ילד, שגדול ממני בשנה, דחף אותי על קיר ונשברו לי שתי שיניים. ילדה אחת החביאה לי את הקלמר בהפסקה והרביצה לי".

יובל שם טוב, המכונה "יובל המבולבל", חווה אף הוא ילדות רצופה חרמות והצקות. הוא סיפר לאופל שפגש בבגרותו את אחד הילדים שהובילו את החרמות כלפיו: "פגשתי אותו יום אחד באחת ההופעות, הוא בא עם הילדים שלו להצגה שלי והזכרתי לו שאני הייתי הילד שהוא היה מרביץ לו ומתעלל בו. בהתחלה הוא היה בהלם. הילדים שמרביצים ומתעללים לא תמיד זוכרים. הוא ביקש ממני סליחה והיום האיש הזה הוא סוכן הביטוח שלי והפכנו להיות אפילו חברים".

 תלמידים, אילוסטרציה
 

תלמידים, אילוסטרציה ( החדשות 13)

 

"ילד מחרים זה ילד שיש לו קושי רציני, אני לאט יודעת מהו, אבל יש שם קושי כזה. יכול להיות שילד כזה זקוק לרוע הזה כדי להרגיש שהוא יכול להחרים מישהו אחר", הסבירה מיכל דליות, יועצת בנושא הורות ואשת חינוך. "ברגע שיש מישהו יותר חלש ממך אז אתה תדרוך עליו. כשיש קבוצה של תלמידים שיורדים על מישהו או מחרימים מישהו אז כולם ירצו להרגיש יותר חזקים", אמרה מיקה ויגודסקי, תלמידת כיתה י"ב.