אמ"ן מעריך: איראן מתרחקת מגבול סוריה, סכנה לתקיפה יזומה מעזה

לפי הערכת המודיעין, חרף העובדה שכוחות "קודס" מתרחקים צפונה, קיים חשש שהאיראנים יחריפו תגובתם על התקיפות הישראליות • חמאס עלול לנסות לגרור את צה"ל לכמה ימי לחימה

איראן משנה את תצורת ההתבססות הצבאית שלה בסוריה ומתרחקת מזרחה וצפונה – בזמן שברצועת עזה פעולה התקפית יזומה אך מוגבלת של חמאס עלולה להוביל לימי קרב, ומשחק "המשוואות" בין ישראל לחזבאללה, כמו גם המשך תקיפות צה"ל בסוריה, מגבירים את המתיחות בצפון. אלה הם חלק מהנדבכים המשמעותיים בהערכת המודיעין האסטרטגית של אמ"ן לשנה הקרובה, כפי שהוצגה גם לפורום מטכ"ל לפני כשבועיים, עם תחילת השנה האזרחית החדשה.

ההתרעה האסטרטגית של אמ"ן לעימות בזירה הפלסטינית, שמונחת כבר מספר שנים על השולחן, עלולה לקבל השנה משנה תוקף. עימות כזה עלול לכלול זליגה אלימה גם לזירה שעד כה נהנתה משקט יחסי בשל הגזרים הכלכליים שישראל הרעיפה על הגדה המערבית – ערי הרשות הפלסטינית. ההתרעה מתחדדת על רקע מותו האפשרי של ראש הרשות אבו מאזן, ועל רקע תוכנית השלום של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ שתוצג, לפי הערכות, אחרי הבחירות בישראל. מדיניות הדרג המדיני והעומד בראשה, שלפיה פועל צה"ל, נוטה לתת עדיפות לזירה הצפונית ככל הניתן בשל זרועותיה של איראן שעדיין בוחשות בסוריה ופועלות לדייק לטילים את רבבות הרקטות של חיזבאללה בלבנון. עם זאת בעזה, השקט היחסי של החודשיים האחרונים הוא רק זמני.

 שיגור רקטה מרצועת עזה לעבר ישראל במבצע צוק איתן
 

"השקט היחסי זמני". שיגור רקטה מרצועת עזה לעבר ישראל (רויטרס)

 

ההערכה השנתית של אמ"ן מדברת על אפשרות של תקיפה יזומה מעזה, ייתכן וקרקעית, כדי לגרור את ישראל למספר ימי קרב קשים בסיומן יהיה קל יותר לחמאס לדרוש הקלות כלכליות נוספות מהממשלה הישראלית, מעבר להזרמת מיליוני הדולרים הקטאריים מדי חודש והגדלת מרחב הדיג ל-12 מיילים ימיים. מדובר, לפי הערכות, בפעולת טרור מאוד מוגבלת, ללא אלמנט של חטיפה, אך כזו שתזעזע מספיק את הצד הישראלי.

בפעולה יזומה שכזו, ייתכן ויהיה שימוש במנהרה שטרם חצתה לשטח ישראל, ומוגדרת כ"מנהרת מארב", במטרה לעלות אל הקרקע, בצמוד לגדר הגבול, את המחבלים שיבצעו את הפיגוע. אלמנט נוסף שנוגע להסלמה אפשרית ברצועה הוא הג'יהאד האיסלמי הפלסטיני, שהוכיח עצמאות בשבועות האחרונים ביחס לחמאס, שאת מרותו לא קיבל, וביצע מספר פיגועי ירי נגד כוחות צה"ל בגדר הגבול. במקביל, צפוי צה"ל להגביר את פעילותו המבצעית בשנה הקרובה, ולהרחיבה לגזרות נוספות. בשנה הנוכחית תצטרך ישראל לפעול גם במרחבים חדשים שבהם לא פעלה בעבר. החשש הוא שכתוצאה מפעולה ישראלית, הצד השני יגיב באופן שיאתגר את ישראל מאוד, ויכניס את האזור לכמה ימי קרב.

ישראל צפויה לנצל את ההזדמנות הראשונה כדי להשמיד את סוללות ה-S-300

תפיסת "ימי הקרב" של חמאס או הג'יהאד האיסלמי, אומצה, לפי הערכות באמ"ן, לא רק בזירה הדרומית. החשש הישראלי ממלחמה כפי שרואים זאת אויבי ישראל גם בצפון, הביא כבר לשינוי המשוואה בתקיפות המיוחסות לישראל בסוריה, והמצב עלול להחמיר עוד יותר בשנה הקרובה, עם תגובות איראניות על תקיפות ישראליות נגד נכסיה ומתקניה, כאשר ירי הטיל שיורט מעל החרמון לפני כחודש הוא דוגמא קטנה לכך. זאת, לצד הגבלה של חופש הפעולה בצפון, עמו מתמודד חיל האוויר, בעיקר לאור הגעת סוללות הנ"מ המתקדמות והגדולות מסוג S-300, מרוסיה לצבא הסורי. הכשרת החיילים הסורים על סוללות אלה טרם הסתיימה, אך ישראל צפויה לנצל את ההזדמנות הראשונה להשמידן, ברגע שיהפכו למבצעיות ע"י הצבא הסורי. במקביל לנוכחותם בסוריה, בישראל מזהים סימני רמיזה רוסיים בעת האחרונה שלפיהם גם הזירה הלבנונית מעניינת אותם.

בה בעת, איראן כבר החלה לשנות את גישת ההתבססות הצבאית שלה בסוריה, לאחר שספגה מהלומות רבות מישראל שהצרו את צעדיה ושיבשו את תוכניותיה. במקום להקים בסיסים אוויריים ויבשתיים גדולים יחסית ברחבי סוריה, כולל בדרום מערב המדינה (בקרבת ישראל), באמ"ן זיהו כי כוחות אל קודס בפיקודו של קאסם סולימאני ממשיכים בניסיונותיהם להתפרס צבאית בסוריה, אך באופן מצומצם וחד יותר, מזרחה יותר, רחוק יותר מישראל. שינוי זה כולל גם עזיבה מדורגת של נמל התעופה הבינ"ל בדמשק, שהפך לתחנה המרכזית עבור האיראנים לשינוע האמל"ח במסווה של טיסות אזרחיות. כחלופה, ההתבססות האיראנית נאלצת להתרחק צפונה לבסיס האווירי הגדול T-4 שליד תדמור באופן שיאתגר את הפעילות האיראנית. כמו כן מזהים בישראל צמצום של היקף משלוחי אמצעי הלחימה של גורמים שיעים בסוריה.

 טילי s-300
 

טילי s-300 רוסיים (רויטרס)

 

בישראל מעריכים כי איראן עשויה להרחיב את תכנית הגרעין שלה, כתוצאה מהלחץ הכבד שמופעל עליה

מרכז הכובד האיראני המשתנה נפרס אט אט, לפי התוכניות מטהראן, גם בעיראק, שהופכת למוקד מרכזי בשאיפות של משמרות המהפכה להתפרס במזרח התיכון עם קני טילים שנועדו בין היתר להיות מכוונים גם מערבה, וקרובים יותר לישראל. תוכנית זו כוללת גם מיליציות שיעיות שיתמקמו במערב עיראק וביום פקודה יעברו לסוריה כדי להתקרב למערכה נגד ישראל. באשר לגרעין האיראני, בצה"ל מעודדים מהלחץ האמריקני הכבד על טהראן שלא ממהרת לשבור את ההסכם עם המעצמות. עם זאת, על פי הערכת המודיעין השנתית שהוצגה למטכ"ל, המשטר האיראני עשוי לעבור בשנה הקרובה לגישה מתריסה יותר בסוגיית הגרעין - אם תבחר בכך, בתוך שנתיים לכל הפחות תוכל איראן להגיע לפצצה גרעינית. כך או כך, האיראנים כבר היום סובלים מעליות מחירים שמתבטאות למשל בזינוק של 165% במחירי הבננות, 50% במחירי הבשר ושל 15% במחירי הנדל"ן. סביב הסוגייה הזו מעריכים בישראל כי קיים ויכוח פנימי גדול באיראן וסבורים שהוא עשוי לחולל שינוי, אם כי לא ברור אם הלחץ יפיל בסופו של דבר את המשטר.

ההערכה בישראל היא שבשלב זה איראן לא מעוניינת להפר את הסכם הגרעין כדי לא לשחק לידיו של הנשיא טראמפ, אך יתכן שהיא תאמץ גישה מתריסה יותר ותנסה לאתגר את המערכת הבינלאומית במטרה להביא להקלת הסנקציות עליה או בניסיון לקדם הסכם חדש. בישראל סבורים שאם הסנקציות אכן ימשיכו להכביד על איראן, המדינה אכן תקבל החלטות להתקדם בסוגיית הגרעין, אם כי בהתחלה ייתכן כי תחילה רק תאותת על כוונותיה, למשל באמצעות העלאת רף ההעשרה. האתגר הישראלי יהיה לזהות האם הפעילות האיראנית היא באמת איתות, או שבעצם משטר האייתולות קיבל החלטה להרחיב את תכנית הגרעין. במקביל, בישראל מעריכים כי איראן לא זנחה את רצונה להתבסס במרחב, ומזהים עניין הולך וגובר של איראן דווקא בעיראק שיכולה לשמש בית למיליציות שעשויות לתגבר את סוריה ולבנון בשעת חירום. באמצעות עיראק יכולה איראן לנסות גם לעקוף את הסנקציות הכלכליות שהושתו עליה, וכן לאתגר את היציבות בירדן השכנה.

הגבולות הצפוניים: אגף המודיעין מתריע מפני התחממות הזירה הסורית

בזירה הלבנונית צה"ל נכנס אט אט ל"בט"ש מנהרות", בדומה לנעשה ברצועת עזה, אחרי שסיים לאחרונה את איתור והשמדת שש המנהרות החודרות לישראל, שהתגלו לאורך הגבול. ב"בט"ש המנהרות" צה"ל ממשיך לפעול נגד האיום התת קרקעי, שכן מעבר לגבול ישנם עדיין תוואים תת קרקעיים שחזבאללה חפר והם טרם חצו לישראל, אך הם גם טרם הושמדו. בחטיבת המחקר באמ"ן הובילו את ההתנגדות לעיתוי המבצע שהחל לפני כחודשיים וחצי, וסברו שיש לעקוב ולהמתין קמעה למועד שימצה טוב יותר את השמדת המנהרות. באמ"ן יודעים לומר כי הודות לפעילות הישראלית פרוייקט דיוק הטילים בלבנון מעוכב ומשובש, וחזבאללה רחוק מאוד מהיכולת לדייק את הטילים שלו. כמו כן ההערכה היא שהמשבר הכלכלי באיראן נותן את אותותיו גם בתקצוב לחזבאללה, וכתוצאה מכך יש מתחים פנימיים לא פשוטים בתוך הארגון.

עם זאת, מעריכים באמ"ן, חזבאללה יפעל וייערך נגד ישראל לא רק מדרום לבנון. רמת הגולן, כך נראה, תעסיק השנה ביתר שאת צה"ל: מאז שאסד החזיר לעצמו את השליטה בגולן הסורי בקיץ האחרון, מיליציות פרו איראניות ואנשי חזבאללה שוב פועלים להתפרס מול ישראל במרחב זה. ההשלכה של כך, מעבר לעליית המתיחות שהתבטאה בשלוש תקריות חריגות בגבול בשבועות האחרונים, היא המלצה של אמ"ן לצה"ל לרענן ולחדש את תוכניותיו האופרטיביות לזירה הסורית. תרחיש הייחוס העיקרי של צה"ל נבנה על מלחמה בדרום לבנון כזירה עיקרית ובעזה כזירה משנית, כך שהזירה הסורית שמתעצבת מחדש וכוללת  גם שיקום של הצבא הסורי, עשויה לאתגר את תפיסת בניין הכוח של צה"ל. הכבוד הלאומי המתחזק של אסד, בעידן שאחרי הבסת דאעש (ששטחו האחרון בסוריה ובעיראק אינו עולה על 9 קמ"ר, אך כוחו בעולם, לפי אמ"ן, נאמד בכ-150 עד 200 אלף איש), עלול להפר את השקט שלווה בישראל אחרי מאות התקיפות בסוריה בשנים האחרונות, בטח ובטח לאור השינוי במדיניות העמימות הישראלית בשבועות האחרונים.

הרמטכ"ל כוכבי מסייר במרחב גבול הדרום
 

הרמטכ"ל כוכבי מסייר במרחב גבול הדרום (דובר צה"ל )

 

צה"ל הודיע על תוכנית לשיפור מוכנותו המבצעית 

לאור הערכת המודיעין, הודיע הרמטכ"ל הנכנס, רא"ל אביב כוכבי על תוכנית לשיפור מוכנות המבצעית של צה"ל לעזה על חשבון גזרות אחרות. זאת מתוך ההבנה שהזירה הנפיצה ביותר היא עזה, ולאור ההנחה שגברה הסבירות לפעולה יזומה של חמאס. התכנית אושרה על-ידי הדרג המדיני. עיקר השינויים: הקמת מינהלת מטכ"לית בפיקודו של אלוף משנה, לייצור מטרות מודיעיניות במטרה להגדיל את קצבן; גיבוש תוכנית לשיפור המוכנות המבצעית של פיקוד הדרום לרצועת עזה והגדלת מודל האימונים המורחב גם לחטיבות השריון הסדירות ולא רק לחטיבות החי"ר המתמרנות (לא כולל חטיבת כפיר). צעד זה יגדיל את היקף התעסוקות המבצעיות של כוחות המילואים ב-15 גדודים בשנה. החלטה נוספת של כוכבי: להסב את אחת מסוללות המילואים של כיפת ברזל לסוללה סדירה, על מנת לשפר את זמינות הפריסה של הסוללה במידת הצורך. זאת כחלק מהמשך התוכנית הצה"לית להקמת עשר סוללות של כיפת ברזל. הסבה זו, ממילואים לסדיר, לא תצריך אפוא רכש חדש של רכיבי המערכת, ובהם טילים מיירטים, מכ"ם ומשגרים, והצעד נרשם עקב הדרישה המוגברת להגן על שמי המדינה, מהדרום ומהצפון, לעיתים במקביל.

הרמטכ"ל החליט גם על הקצאת תקציב נוסף לפרוייקט המיצוק בצפון והנגזרות של מבצע "מגן צפוני". כמו כן החליט רא"ל כוכבי על חיזוק הדרג המסתער באמצעות נ"ט, נשק, אופטיקה ועוד, והסיט תקציבים לשם כך. עוד הנחה על הקמת מנהלת מטרות מטכ"לית שמטרתה לשלב גורמי חיל אוויר, יבש ואמ"ן לשם ייצור מטרות מוגבר בכל הגזרות. הרמטכ"ל הקצה גם תקציב לקידום פרוייקט האינטרנט המבצעי, וכן תקציב לשיפור יכולות מסווגות בחיל האוויר שייעודן סיוע לקצה המבצעי המתמרן וחימושים אוויריים המסייעים לכוח המתמרן, כמו גם לאמצעים שישפרו את היכולת לייצר מודיעין בזמן אמת. הכיוון שמתווה כוכבי לצבא הוא יצירת מכפיל כוח לקצה המבצעי בצה"ל, כמו גם אש מנגד ותמרון. בתקופה הקרובה צפוי צה"ל לעבוד על התכנית הרב שנתית החדשה, והרמטכ"ל עתיד לאשר פרוייקטים נוספים.