מוחמד בן זאיד אאל נהיאן ונתניהו, החדשות 13

חשיפה: העסקה שהתפוצצה - והביאה לקרע בין ירושלים לאבו דאבי

כישלון עסקה למכירת מל"טים מחברה ישראלית לאיחוד האמירויות בתמורה לשיתוף פעולה בנושא איראן, הוביל למשבר של שנים בין המדינות, שבסופו - עסקה נוספת • "סודות המפרץ"

עסקה ביטחונית סודית למכירת מטוסים ללא טייס מחברה ישראלית למדינת איחוד האמירויות הערביות ב-2009, גרמה לקרע ביחסים שנמשך שנתיים ופגע במאמצים הישראליים נגד איראן - כך עולה מתחקיר חדשות 13. המשבר החמור נפתר רק אחרי מאמצים של ממשל אובמה ומו"מ ממושך שניהל המוסד.

המאבק נגד תוכנית הגרעין האיראנית והחתרנות האיראנית באזור היו המפתח לשדרוג הברית הסודית בין ישראל לאיחוד האמירויות – אחת המדינות העשירות בעולם – שרק מיצרי הורמוז מפרידים בינה לבין איראן. ברית שבעשרים השנים האחרונות כללה קשרים ביטחוניים, מדיניים וכלכליים ענפים בין שתי המדינות. רובם חשאיים. האיום מטהראן חיזק את הברית הבנויה על עיקרון עתיק במלחמות - האויב של האויב שלי – הוא החבר שלי.

בפברואר 2009 הדיפלומט הוותיק דניס רוס, שחזר לתפקיד בכיר בממשל אובמה הטרי, הגיע לפגישה מאוד לא שגרתית במלון ארבע העונות בשכונת ג'ורג'טאון שבוושינגטון. שני המשתתפים האחרים הם שגריר ישראל, סלי מרידור, ושגריר איחוד האמירויות הערביות, יוסוף אל-עוטייבה. השניים מתייצבים במהלך חריג ביחד מול הנציג האמריקני ומבקשים לעביר לו מסר משותף של דאגה מכוונת ממשל אובמה לפתוח בדיאלוג עם איראן - האויב המשותף.

 סלי מרידור, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב
 

סלי מרידור, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב ( החדשות 13)

 

"אני לא רוצה להתייחס לתכני הפגישה – אבל הייתה דאגה, חרדה, ואינטרסים משותפים בין ישראל למדינות ערב בכל הנוגע לאיראן. ישראל הייתה מודאגת מהגרעין, ומדינות ערב מהפעילות האיראנית באזור", אמר שגריר ישראל לשעבר בוושינגטון סלי מרידור שהשתתף בפגישה.

חמישה חודשים אחרי אותה פגישה משותפת בג'ורג'טאון ביולי 2009 מגיעים שני בכירים בממשל אובמה לאבו דאבי ופוגשים את יורש העצר מוחמד בן זייד, או בשמו השני - MBZ. הוא בעצם השליט בפועל של איחוד האמירויות כולה. הוא גם איש מפתח בחיזוק הברית הסודית עם ישראל. לפי מברק ששלח שגריר ארה"ב באיחוד האמירויות, בן-זאייד סיפר להם בפגישה מה לדעתו תעשה ממשלת נתניהו החדשה בנושא האיראני. "אני מסכים עם המודיעין הישראלי לגבי התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית. הישראלים הולכים לתקוף את מתקני הגרעין של איראן מוקדם ממה שאתם חושבים. קרוב לוודאי כבר השנה. האיראנים יגיבו בירי טילים קודם כל נגדנו", אמר בן-זאייד לבכירים האמריקנים.

בכירים לשעבר בממשל אובמה מספרים כי באותה תקופה התקיימו מגעים אינטנסיביים בין ישראל לאיחוד האמירויות בנושא האיראני. אותם בכירים מוסיפים כי העריכו שיורש העצר הדהד באוזניהם את מה ששמע מהישראלים. אלא שכמה חודשים לאחר מכן נקלע ירח הדבש בין המדינות למשבר חמור. משבר ההתנקשות בבכיר חמאס מחמוד אל-מבחוח העיב על היחסים אבל מתחת לפני השטח רחש משבר אחר - חמור בהרבה - שאותו אנחנו חושפים בפעם הראשונה.

עסקה סודית – הפכה למשבר

בכירים לשעבר בממשל אובמה ובכירים ערבים מספרים כי ב-2009, אחרי כניסתו של נתניהו ללשכת ראש הממשלה, פנה אליו ראש המוסד דאז מאיר דגן. המהלך שדגן הציע אז נשמע כלקוח מסדרת מתח פוליטית של נטפליקס - קידום עסקה סודית למכירת מטוסים ללא טייס מחברה ישראלית לאיחוד האמירויות. בתמורה, הסביר דגן, תקבל ישראל שיתוף פעולה מאיחוד האמירויות בנושא איראן.

לפי גרסה אחת, נתניהו, שזיהה בעסקה הזדמנות לקדם אפשרויות פעולה עתידיות נגד מתקני הגרעין של איראן, נתן אור ירוק. לפי גרסה אחרת, החברה הישראלית קודם חתמה על העסקה עם איחוד האמירויות ורק אחר כך עדכנה את הגורמים המוסמכים - ולמעשה סיבכה את ישראל. כך או כך - העסקה נעה קדימה ואיחוד האמירויות אף שילמו מקדמה של עשרות מיליוני דולרים לחברה הישראלית. אלא שאז העניינים התחילו להסתבך.

משרד הביטחון, שהוכנס לתמונה בשלב מאוחר יחסית, הביע התנגדות חריפה למהלך. שם נעמדו על הרגליים האחוריות והבהירו שלא יאשרו את העסקה - גם מחשש לזליגה של טכנולוגיה ביטחונית רגישה וגם בשל הסתייגויות אמריקניות. העסקה בוטלה ומוחמד בן-זייד רתח מזעם. "MBZ הרגיש שבגדו בו באופן אישי, והשלב הראשון היה להתגבר על הצד האישי ועל העלבון", אמר שגריר ארה"ב בישראל לשעבר דן שפירו ששימש אז בתפקיד בכיר בבית הלבן.

 מוחמד בן זאיד אאל נהיאן ונתניהו
 

מוחמד בן זאיד אאל נהיאן ונתניהו ( החדשות 13)

 

השילוב בין פרשת מבחוח לעסקת המל"טים שבוטלה הביאו לנתק חמור בין המדינות שנמשך מ-2010 עד 2012. נתק שפגע במאמצים שניהלה ישראל באותן שנים לבלימת תוכנית הגרעין של איראן. מי שניסו לכבות את השריפה היו ראש המוסד החדש דאז תמיר פרדו ואנשיו וכן בכירים בממשל אובמה. "היו מגעים שקטים במיוחד באמצעות המועצה לביטחון לאומי וקהילת המודיעין שדיברו עם שני הצדדים. כל צד אמר לנו מה הוא מוכן לעשות ומה הוא צריך מהצד השני כדי לחדש את הדיאלוג", סיפר שפירו. הוא הוסיף כי המגעים לפתרון המשבר נמשכו שנתיים. "השנה הראשונה הייתה כמעט בלי קשר וכל צד אמר לנו מה עמדתו, וכמה רע הצד השני. ובשנה השנייה, היה שיח בין הצדדים. בהתחלה באופן לא ישיר ואז בצורה ישירה בערוצים חשאיים – ועד ההגעה לעסקה", הוסיף שפירו.

אנחנו חושפים כאן בפעם הראשונה פרטים מתוך העסקה שגובשה בין הצדדים ובראשם התחייבות ישראלית כי המוסד לא יבצע בעתיד חיסולים באיחוד האמירויות. "איחוד האמירויות רצו הודאה ישראלית. לפחות בערוץ חשאי. לקיחת אחריות על ההתנקשות הזו. בסופו של דבר הם הסתפקו במשהו פחות מזה: הבהרה ישראלית שדברים כאלה לא יתרחשו שוב על אדמת איחוד האמירויות ורצון לחזור ולהתמקד במאמץ משותף נגד איראן ונגד ארגוני טרור באזור", סיפר שפירו.

החברה הפרטית החזירה חלק מהכסף על העסקה שבוטלה וממשלת ישראל הציעה פיצוי נוסף. "הישראלים אמרו שאם אפשר יהיה להמשיך הלאה הם יהיו מוכנים לבחון דרכים להגברת הדיאלוג הביטחוני עם איחוד האמירויות וחילופי המודיעין בדרכים שיועילו לאיחוד האמירויות", ציין שפירו. לדברי שפירו הפתרון שגובש עסק גם בחיסול מבחוח וגם בעסקת המל"טים הכושלת. "אני לא רוצה להיכנס לעסקאות ספציפיות ומערכות נשק", אמר שפירו. "אבל זה היה משולב. ניסיון לשים מאחור את מה שקרה בעבר ולהגיע להסכמה על הבנות ביטחוניות שהיו להם – חלק בתחום המודיעין וחלק בתחום הטכנולוגיה. הכול היה קשור והיה צריך להגיע לחבילה".

 דן שפירו
 

דן שפירו ( תומר נויברג)

 

מרגע שהמשבר הסתיים חזרו המדינות לעסוק בנושא שהכי מעניין אותן – הגרעין האיראני. גם ישראל וגם איחוד האמירויות חששו מהמו"מ שהחל בין ארה"ב לאיראן ב-2013 וניסו לסכל הסכם בין הצדדים. "אני חושב שהם היו בדיאלוג מתמיד", סיפר שפירו. "השגריר הישראלי בוושינגטון ושגריר איחוד האמירויות היו בקשר כל הזמן ופיתחו מערכת יחסים. היה הבדל בין הגישה הישראלית שכללה פעילות פומבית ושיחות עם הקונגרס נגד הסכם הגרעין. אם איחוד האמירויות או סעודיה עשו זאת הם עשו זאת בערוצים שקטים. לא בשתדלנות פומבית".

היחסים בין השגריר הישראלי בוושינגטון רון דרמר לשגריר איחוד האמירויות יוסוף אל-עוטייבה היו כה הדוקים עד שדרמר הזמין אותו לנאום נתניהו בפני הקונגרס במרץ 2015. עוטייבה סירב בנימוס. "יוסוף אמר לי - 'אל תגידו שאנחנו נגד העסקה הזו. אנחנו לא שמים את עצמנו בקטגוריה הזו'. אני יודע מה הם הרגישו ומה הם חשבו, אבל בפומבי הם לא רצו להיות במצב כזה", ציין שפירו.

פריצת דרך ביחסים

היחסים החשאיים בין ישראל לאיחוד האמירויות ושיתוף הפעולה נגד הסכם הגרעין עם איראן הביאו בסוף 2015 לפריצת דרך צנועה אך משמעותית ביחסים. אחרי שנים של מו"מ הסכימה איחוד האמירויות לאפשר לישראל להקים נציגות דיפלומטית רשמית במטה סוכנות האו"ם לאנרגיה מתחדשת שיושבת באבו דאבי.

בסוף 2015 ובתחילת 2016 חלה התפתחות נוספת. אנחנו מגלים כי באותה תקופה התקיימו כמה שיחות טלפון בין נתניהו לאיש החזק של איחוד האמירויות - מוחמד בן-זאייד. הן עסקו גם באיום האיראני אבל גם בניסיון לקדם מהלך מדיני אזורי שכחלק ממנו תוקם ממשלת אחדות בישראל. "אני חושב שהיו קשרים בין ישראל לאמירויות בניסיון לראות אם ניתן לגבש חבילה כזו", אמר שפירו. "אני לא רוצה לתת שמות. נציגים של רה"מ של ישראל ונציגים של נסיך הכתר של האמירויות שדיברו בקביעות, לפעמים פנים מול פנים ולפעמים בטלפון. ניסו לחלוק רעיונות לגבי מה החבילה הכללית ומה כל אחד יביא".

המהלך האזורי לא הבשיל וממשלת אחדות לא קמה. כמה חודשים עוברים ונתניהו זוכה בפיס - אחרי שמונה שנות אובמה, הוא קיבל נשיא כלבבו בבית הלבן. עם טראמפ בחדר הסגלגל – נתניהו ניסה לחדש את המהלך מול מדינות המפרץ. לפי פקיד ישראלי בכיר נתניהו הציע לטראמפ לכנס פסגה שבה ישתתפו גם הוא וגם יורש העצר של אבו דאבי מוחמד בן זייד ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. "האמירה שצריך לשפר את היחסים עם מדינות המפרץ בדרך עקיפה כדי לקדם את הסכסוך הייתה על השולחן", אמר היועץ לביטחון לאומי של נתניהו לשעבר יעקב נגל. "אני לא מצטט מתוך דיונים שהיו בחדרים סגורים בין נתניהו לטראמפ, אבל זה בהחלט משהו שמדינת ישראל אומרת, אם היא אומרת אותו בפומבי אני מניח שהיא גם אומרת אותו לא בפומבי".

האמריקנים גיששו באבו דאבי ובריאד אך קיבלו תשובה שלילית. בשנתיים האחרונות הברית החשאית עם איחוד האמירויות התהדקה עוד יותר בין השאר בהובלתו של ראש המוסד יוסי כהן. למעט מחוות קטנות של פתיחות, נתניהו לא הצליח לקדם בינתיים קשרים פומביים יותר עם איחוד האמירויות. נגינת התקווה באבו דאבי בהחלט הייתה רגע היסטורי, אך הדרך ליחסים דיפלומטיים עדיין ארוכה.