"סודות המפרץ": המסר החשאי שהעבירה בחריין לישראל נחשף

לחדשות 13 נודע כי בפגישה חשאית שהתרחשה לפני שנתיים, שר החוץ של מדינת האי עדכן את חברת הכנסת ציפי לבני כי המלך מעוניין להתקדם לכיוון נורמליזציה • פרק ראשון

ממשלת בחריין העבירה כבר לפני שנתיים מסר חשאי לישראל על רצונה בחימום היחסים בין המדינות - כך נודע לחדשות 13. פקידים ישראלים בכירים אמרו כי שר החוץ של בחריין, שייח חאלד בן אחמד אל-חליפה, העביר את המסר לראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות שרת החוץ לשעבר, ציפי לבני. 

בפברואר 2017 לבני ושר החוץ של בחריין נפגשו בחשאי במסגרת ועידת הביטחון במינכן שבגרמניה. זו הייתה פגישה דרמטית. לפי הפקידים הבכירים, השר הבחרייני עידכן את לבני שנפלה החלטה אצל מלך בחריין, חמאד בן עיסא אל-חליפה, להתקדם לכיוון נורמליזציה עם ישראל. שר החוץ הבחרייני ביקש מלבני באותה פגישה להעביר מסר לנתניהו שבחריין רוצה לקדם יחסים עם ישראל. היא חזרה לארץ ומיהרה לעדכן את ראש הממשלה. לבני סירבה להתייחס לפגישה הזו ולתכניה.

ציפי לבני
 

ציפי לבני (רויטרס )

 

 
בחריין היא מדינה זעירה המונה 700 אלף תושבים. עד שנת 1971 היא עוד הייתה מושבה בריטית. מדרום מערב היא גובלת באחות הגדולה – סעודיה, ובצפון מזרח באויבת הגדולה – איראן, שעד היום מפנטזת לספח אותה. אחת הסיבות לכך היא שרוב אזרחי בחריין הם שיעים, בעוד משפחת המלוכה השלטת, משפחת אל-חאליפה, שייכת למיעוט הסוני. 

הבחריינים קטנים וכדי להגן על עצמם הם נשענים בעיקר על ארה"ב. ב-20 השנים האחרונות מפקדת הצי החמישי של חיל הים האמריקני יושבת במנאמה. הבחריינים פתוחים למערב ומנהלים כלכלה חופשית יחסית. לרוע מזלם, הם לא התברכו במאגרי נפט וגז אדירים כמו שכניהם. בחריין נמצאת כבר עשור במשבר כלכלי ונשענת על מענקים של מיליארדים מהדודים בסעודיה, כוויית ואיחוד האמירויות.

"בחריין היא מדינה מאוד מיוחדת. גם בהקשר היהודי. הייתה להם שגרירה בוושינגטון שהייתה יהודיה. הם מאוד נעימים. הם מתונים גם בתפיסתם את כל העניין הדתי וגם את מדינת ישראל בתוך זה", אמרה לבני.

שר החוץ של בחריין, חאלד בן אחמד אל-חליפה
 

שר החוץ של בחריין, חאלד בן אחמד אל-חליפה (רוירטס )

 

מערכת היחסים בין ישראל לבחריין נמשכת יותר מ-25 שנים. הרוב המוחלט שלה מתחת לשולחן. כמו עם מדינות נוספות במפרץ, גם עם בחריין נחלקה האחריות על ניהול היחסים בין שני גופים. הראשון הוא אגף קשרי החוץ במוסד. "המוסד משמש כמשרד החוץ של ישראל ביחס לכל אותן מדינות שאין עמן יחסים דיפלומטיים", אמר דובי וייסגלס, ששימש כמנהל לשכתו של ראש הממשלה שרון. 

הגורם השני הוא משרד החוץ, ובמיוחד דיפלומט אחד ותיק ודיסקרטי מאוד. "זה חלק מהדברים שהיו מתחת לשולחן. היה נציג שלנו שהסתובב באופן שקט, שקשר יחסים אישיים מאוד טובים. הוא היה מאוד מוערך, והיה כתובת וזרוע ארוכה של ישראל במקומות האלה", ציינה לבני. הדיפלומט, ששמו ותמונתו חסויים גם היום, היה אחד האדריכלים של היחסים החשאיים בין ישראל לבחריין. הוא הפך למקורב לכמה שרי חוץ בחריינים – ובשנת 2009 אירגן פגישה חשאית בניו יורק בין הנשיא שמעון פרס למלך בחריין חמאד בן עיסא אל-חליפה. 

מאז שנת 2009 נעה בחריין בכיוון של נירמול יחסים עם ישראל. ביולי 2009, חצי שנה אחרי כניסתו של ברק אובמה לבית הלבן, התפרסם בראש מדור הדעות של ה"וושינגטון פוסט" מאמר דרמטי. מי שחתום על המאמר הוא הנסיך סלמאן בן חמאד בן עיסא אל-חאליפה - יורש העצר של בחריין. "עלינו לנוע לעבר שלום אמיתי באמצעות חינוך של העם שלנו ועל ידי פניה לציבור הישראלי במטרה להדגיש בפניו את התועלת של שלום אמיתי", כתב יורש העצר במאמר, "המשימה שלנו היא לספר את הסיפור שלנו באופן ישיר לעם הישראלי ולהעביר את המסר באמצעות כלי התקשורת הישראלים, מסר שישקף את דעת הזרם המרכזי בעולם הערבי שבחר בשלום בחירה אסטרטגית".

אחרי שבוע של שתיקה – נתניהו הגיב. "ברוח זו, אני מבקש להביע את הערכתי לנסיך הכתר של בחריין שכתב בשבוע שעבר, ואני מצטט: 'על כל הצדדים במקביל לנקוט פעולה של רצון טוב אם אנו רוצים לתת סיכוי לשלום, ושלום אמיתי ובר-קיימא מחייב הידברות ופיוס רחבי היקף'. הדברים הללו ראויים להוקרה עמוקה", אמר נתניהו בטקס יום העצמאות של מצרים בבית השגריר בהרצליה. 

בנימין נתניהו
 

בנימין נתניהו (רויטרס)

 

בחזרה למאמר המפתיע של יורש העצר הבחרייני. בישראל היה מי שניסה להרים את הכפפה. "קראתי את המאמר והבנתי שהוא מבקש להעביר מסר. ראיתי את זה כמעט עניין אישי אלי", אמר עקיבא אלדר שהיה אז הפרשן המדיני של עיתון "הארץ". "פניתי דרך שגרירות בחריין בארה"ב. אמרתי שאנסה את כוחי. לא קיבלתי תשובה, אז פניתי לדן שפירו, שהיה אז ראש מחלקת המזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי בבית הלבן בממשל אובמה".
  
שפירו מספר כי המאמר בוושינגטון פוסט היה אולי המחווה המשמעותית ביותר עד אז ממנהיג בממשלה ערבית כלפי ישראל. "זאת הייתה מחווה בדרג מאוד נמוך. עקיבא אלדר פנה אלינו ואמר שהוא ירצה לראיין את נסיך הכתר של בחריין כדי שהוא יבטא את הדעות הללו ישירות לקהל הישראלי דרך כלי תקשורת ישראלי", אמר שפירו. אלדר סיפר כי אמר לשפירו ששלח אי-מייל לשגרירה וביקש "שיזרוק מילה טובה". שפירו ציין כי הבית הלבן דיבר עם הממשל בבחריין. "אנחנו עודדנו אותם וביקשנו שכמחווה כלפינו וכסימן שהם מנסים להיות מועילים בקידום תהליך השלום – שיפנו ישירות לקהל ישראלי", ציין שפירו. אחרי כמה ימים אלדר קיבל תשובה חיובית והוזמן לראיין את שר החוץ הבחרייני בעת ביקורו בניו יורק לרגל העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר.  

שבוע לאחר מכן השליח האמריקני ג'ורג' מיטשל הגיע לבחריין כדי לפגוש את יורש העצר. מה שהוא שמע ממנו מזכיר את ימות המשיח. "אנחנו הערבים צריכים להרגיע את החששות של הישראלים ולדבר אליהם ישירות. זה גם יעשה את העבודה של נתניהו לקלה יותר", אמר יורש העצר הבחרייני למיטשל. 


דיבורים זה יפה, אבל כשמגיע הרגע לעשות מעשה - הבחריינים נסוגים. "בהתחלה חשבתי שיש קצת פתיחות כלפי זה בצד הבחרייני אבל בסוף, כשהגיע העת להכריע הם לא אמרו כן - וזה היה עוד סימן שהיו גבולות מאוד נמוכים לכמה אפילו הממשל הערבי הכי חיובי מוכן לעשות ומוכן לחשוף את עצמו לביקורת פנימית או ביקורת מאחרים באזור בכל הנוגע לפניה פומבית לישראלים", אמר שפירו. 

אלדר מספר כי לימים התברר לו שהסעודים התערבו. "הם לא אהבו את המאמר הזה. הם לא אהבו שמישהו גונב להם את ההצגה", הוא ציין. "הבחריינים קיבלו רגליים קרות".  

 דן שפירו
 

דן שפירו ( תומר נויברג)

 

הרב מארק שנאייר מוכר בטורי הרכילות של הצהובונים האמריקנים שבהם הוא מככב כ"רב של הסלבס". בחיי היום יום הוא רב של בית כנסת בהמפטונס שמצפון לניו יורק ובין לבין עוסק בקידום דיאלוג בין יהודים למוסלמים. התחביב הזה הפך אותו לדמות מפתח. לאחרונה מינה אותו מלך בחריין ליועצו המיוחד לדיאלוג עם הקהילה היהודית. "אני מכיר את מלך בחריין מאז 2011. פעם ראשונה שפגשתי אותו הייתה בארמון במנאמה. הוא היה המנהיג הראשון במפרץ שדיבר נגד איראן ופעילותה הטרוריסטית", סיפר שנאייר. 

באותה עת שטף את בחריין גל הפגנות של הרוב השיעי נגד משפחת המלוכה הסונית. ההפגנות דוכאו בלי בג"ץ ובלי בצלם תוך הפרה חמורה של זכויות אדם. המדינה נקלעה למשבר החמור בתולדותיה. המלך האשים את האיראנים והזעיק את הסעודים להציל אותו. מי שעוד התגייס אז לתמוך במלך בחריין היה אחד - בנימין נתניהו, שבריאיון ל-CNN במרץ 2011 יצא להגנת המשטר בבחריין. 

ההתקוממות, שנמשכה בעוצמות עולות ויורדות עד שנת 2014, הייתה אחת הסיבות לרומן המתחמם בין בחריין לישראל. "בין 2013 ל-2015, זה היה מלך בחריין שהוביל את שאר מדינות המפרץ בהכרזה על חיזבאללה ארגון טרור. זה היה מלך בחריין שאמר לי ב-2016 – הדרך היחידה להבטיח קול ערבי חזק ומתון במפרץ זה ישראל חזקה", אמר שנאייר.

 חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, מלך בחריין
 

חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, מלך בחריין ( החדשות 13)

 


בספטמבר 2016, שמעון פרס הלך לעולמו. הבחריינים שלחו נציג להלוויה. שר החוץ שייח חאלד בן אחמד אל-חאליפה הפתיע ושיגר מסר בחשבון הטוויטר שלו. "נוח על משכבך בשלום הנשיא שמעון פרס – איש של מלחמה ואיש של השלום שעדיין מצפים לו במזרח התיכון", הוא כתב אז. לבני, שלה יחסים קרובים עם שר החוץ הבחרייני, סיפרה: "הוא אדם מאוד פתוח. הוא אף פעם לא היה מאלה שמפנים כתף קרה". 

כמה חודשים אחר הפגישה החשאית של לבני עם שר החוץ הבחרייני במינכן, מלך בחריין נוקט צעד מעשי. במפגש עם מנהיגים יהודים בלוס אנג'לס הוא מודיע שהוא מתנגד לחרם על ישראל ומבטל את האיסור על אזרחי ארצו לבקר בישראל. "מלך בחריין היה עקבי לגבי רצונו לכונן יחסים עם ישראל. אם יש מדינה כלשהי שהמנהיג שלה בנה את הבסיס והיסודות ליחסים עם ישראל זו ממלכת בחריין", אמר הרב שנאייר. 

באוקטובר האחרון ביקר ראש הממשלה נתניהו בסולטנות עומאן שבמפרץ. המדינה הערבית הראשונה שהתייצבה לברך - הייתה בחריין. שר החוץ של בחריין שיבח במהלך ועידה במנאמה את אומץ ליבו ותבונתו של סולטאן עומאן על כך שהזמין את נתניהו לביקור.  

לפני כחודשיים אישרה הצנזורה הצבאית לפרסם בפעם הראשונה כי ישראל מקיימת מגעים עם בחריין לנירמול היחסים. הרב שנאייר בטוח שכינון יחסים דיפלומטיים בין המדינות אינו שאלה של אם – אלא רק של מתי. "יש שישה סוסים במירוץ – סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, קטאר, כווית ועומאן – אם הייתי צריך להמר איזה סוס יחצה ראשון את קו הסיום של יחסים דיפלומטיים – קודם כל הייתי מהמר על הסוס הבחרייני", הוא אמר. 

נתניהו סימן את בחריין כיעד

מי שהיה עד לפני קצת יותר משנה יועצו לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו, תת-אלוף יעקב נגל, סבור גם כן שבחריין יכולה לקדם יחסים עם ישראל. "האם הסעודים ישלחו את הבחריינים כקנרית במכרה - אני מזכיר לך שלפעמים הקנרית במכרה מתה, ולא הולך, אז אני לא יודע אם הבחריינים ירצו למות. אבל בהחלט הבחריינים יכולים לשמש כסוג של גשוש שבודק את התגובה של מדינות ערב האחרות או העולם להתקרבות בין מדינות ערב לישראל. חלק מההתבטאויות של המנהיגים שם בהחלט מכוונות לכיוון הזה", אמר נגל. 

לקראת הבחירות, נתניהו נחוש מתמיד להראות לציבור הישגים מול העולם הערבי. ראשי ממשלה אוהבים ביקורים דרמטיים כאלה שמפתיעים את הישראלים – כמו רבין בג'קרטה בירת אינדונזיה באוקטובר 1993, או נתניהו במסקט בירת עומאן באוקטובר 2018. נתניהו סימן את בחריין יעד רצוי ואולי אף מצוי. הוא ויועציו עובדים על כך כבר כמה חודשים. השאלה היא אם מלך בחריין יעניק לנתניהו פרס כזה על רקע החקירות ולפני הבחירות.