בגלל קרב בין הרשויות למשרד הפנים: חופי הצפון בסכנת סגירה

מספר מועצות אזוריות פנו למשרד והודיעו כי בהיעדר תקציב - לא תיפתח עונת הרחצה. ראש מועצת חוף הכרמל: "לתחזק חוף זה כמו לתת שירותים מוניציפליים לעוד עיר"

מספר מועצות אזוריות שמחזיקות יחד יותר מחמישים קילומטרים מרצועת החוף של ישראל, הודיעו למשרד הפנים שלא יפתחו את עונת הרחצה בעוד כחודשיים – בגלל קרבות על עלות האחזקה של החופים. מצד אחד – אסור למועצות לגבות תשלום על הכניסה לחוף או להפעיל בו עסקים, ומצד שני – לא מוזרם כסף מקופת המדינה כדי לכסות את ההוצאות. התוצאה: הבילוי של מאות אלפי ישראלים בקיץ גורם לגירעון ענק בתקציב המועצות – שכורעות תחת הנטל.

"יש לנו פה בסך הכל 30 אלף תושבים, זה כמו שתי שכונות בתל אביב", הסביר ראש מועצת חוף הכרמל, אסיף איזק. "אין לנו מסחר ותעשייה ואין לנו כמות נכסים שיכולים להניב ולהחזיק את החופים האלו. שר הפנים שלנו אמר, ובצדק, שהוא לא מוכן לקחת כסף מהתושבים על בילוי בחוף. אבל להחזיק משאב כזה זה הרבה כסף, ושלושה מיליון רוחצים מגיעים לכאן כל שנה. כמות הלכלוך שאנחנו מפנים פה היא בלתי נתפסת. זה כמו לתת שירותים מוניציפליים לעוד עיר".

 חוף הים בארסוף
 

חוף הים (גלי גינת )

 

מחדל תקציבי התחזוקה הוא לא רק עניין של כסף, אלא גם מסכן חיי אדם. הקמת חופים מוכרזים – שמצריכים שירותי הצלה שוטפים שעולים כסף רב, הופכים ללא משתלמים. כך, מתוך רצועת חוף הישראלית, שאורכה כ-320 קילומטרים – רק 19 קילומטרים מוגדרים כחוף מוכרז. "פה למעשה טובעים כל שנה חמישה עד שישה אנשים, חלקם מפורסמים יותר וחלקם פחות", אמר איזק. "אמיר פיי גוטמן טבע לא רחוק מכאן. והמדינה – במקום לעודד את הרשויות להקים עוד סוכות הצלה, עוזרת בהקמה, אבל עלויות התחזוקה נופלות עלינו. כל סוכה עולה שני מיליון שקלים בשנה, שאין לנו אותם".