"הטינדר של ירושלים בתחילת המאה": תיעוד מפנקס השדכן האלמוני

דפי הספרון, ששכב מאובק בכספת זה עשרות שנים, מגוללים את עלילות השידוכים בבירה בשנות ה-20 וה-30. מה עלה בגורלם? • הפרק הראשון בסדרת הכתבות "השדכן"

בכספת של יד יצחק בן צבי בירושלים, מונח כבר עשרות שנים פנקס, שבין דפיו סיפורים רבים על שידוכים של מאות כלות וחתנים שהתרחשו בין השנים 1934-1921, באזור של שכונת נחלאות שבעיר. כך, בתחילת ימי המנדט הבריטי, הסתובב לו שדכן אלמוני ותיעד כל שידוך שביצע בפנקסו.

"אבי הכלה מתחייב לתת זוג צמידי זהב ושרשרת, ומזומנים – 40 לירות טורקיות", היא אחת מהשורות הרבות המעידות על שידוכים שונים שתועדו בפנקס. פרופ' ירון בן נאה מהאוניברסיטה העברית סיפר כי "השדכן עבר ממשפחה למשפחה, ניהל איזשהו משא ומתן. בני המשפחה היו צריכים אותו כדי לתת גושפנקא רשמית לקשר".

רק בעיה אחת קיימת עם הפנקס - אין בו רישום של מקום מגוריהם של המשודכים. השדכן כנראה לא תיאר לעצמו שלאחר כמאה שנים, מישהו ינסה לברר מה צמח מהשידוכים האלה ואם הם באמת הצליחו.

 פנקס השידוכים
 

פנקס השידוכים (החדשות 13)

 

לאחר פתיחה של אילנות יוחסין והצלבה בין השמות בפנקס לשמות במפקד האוכלוסין, אותרו קורותיו של ניסים עוזיאל, אחד החתנים ששודכו ואחיו של הראשון לציון, הרב בן ציון עוזיאל. ניסים נישא לחנה בראון מיפו לפני 97 שנים. החיפושים הובילו אל צחי ודינה עוזיאל, ממושב ניר צבי. לפתע, אותה פסקה בודדת בפנקס - מקבלת חיים. מסתבר שהרב הספרדי שלח את אחיו להינשא לנערה ממשפחה אשכנזית, צעד חריג בתוך עדה שמתחנת כמעט רק בתוך עצמה.

פנקס השדכן האלמוני הוסיף לסיפורה של המשפחה עוד כמה חלקים. צחי (ניסים) עוזיאל, נכדו של ניסים עוזיאל, סיפר: "בסופו של דבר לא הכרתי את סבא שלי, זה פספוס. אבל הספר הזה סוגר איזשהו מעגל שאני יכול לדבר עליו, ואני גם קרוי על שמו".