כוח משגיחים בין-לאומי בחברון, רויטרס

"ההחלטה להרחיק המשקיפים בחברון - הפרה אפשרית של הסכמי אוסלו"

שרת החוץ הנורווגית מסרה כי המצב הביטחוני בעיר אינו יציב וסיום עבודת המשגיחים מדאיגה. אתמול הודיע ראש הממשלה נתניהו כי הקדנציה של הכוח לא תוארך אוטומטית

ביקורת בין-לאומית נגד ישראל: שרת החוץ הנורווגית, אינה אריקסן סוריידה, מתחה אמש (שלישי) ביקורת על החלטת ישראל שלא להאריך את הקדנציה של המשקיפים בחברון. "משמעות ההחלטה החד-צדדית הישראלית עשויה להיות הפסקה של אחד החלקים החשובים בהסכמי אוסלו", מסרה סוריידה בהצהרה לסוכנות הידיעות "רויטרס". עוד טענה כי "המצב בחברון לא יציב ולכן ההחלטה לסיים כהונת הכוח מדאיגה".

כזכור, ראש הממשלה נתניהו הודיע שלשום כי לא יאריך את כהונת כוח המשגיחים הבין-לאומי בחברון (TIPH). כוח המשקיפים הבין-לאומי הוצב באזור ב-1994, לאחר הטבח במערכת המכפלה, בו נרצחו 29 מתפללים מוסלמים. מטרת הכוח הייתה להשקיף על המתיחות בין האוכלוסייה הפלסטינית ותושבי היישוב היהודי בחברון, וכהונתו הוארכה אוטומטית כל חצי שנה. עם זאת, ראש הממשלה הודיע כי לאחר 25 שנה – הכוח יפסיק את פעולתו במקום. "לא נאפשר המשך נוכחות של כוח בין-לאומי הפועל נגדנו", אמר.

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, כתב לפני שבועיים בחשבון הפייסבוק שלו, כי יש לגרש את כוח המשקיפים מחברון, והוסיף: "המשקיפים ה-'אובייקטיביים' מפריעים פעם אחר פעם לפעילות חיילי צה"ל, ומסייעים לפלסטינים להגיש תלונות שווא נגד לוחמים ושוטרים. המשקיפים האלה מקבלים שכר גבוה ומנסים להצדיק אותו ביצירת חיכוכים ו-'טיפול בהם'".

 
 כוח משגיחים בין-לאומי בחברון
 

כוח משגיחים בין-לאומי בחברון (רויטרס )

 

ארדן הוסיף אז כי "לא מפתיע לגלות שכוח משקיפים 'אובייקטיבי' המורכב משוטרים ממדינה אסלאמית עוינת כגון תורכיה, וממדינות בעלות סדר-יום פרו-פלסטיני המממנות פעילות חרם, כגון שוודיה ונורבגיה, מפריע לחיילי צה"ל ולמשטרה, מייצר חיכוכים עם המתיישבים, משתף פעולה עם ארגונים קיצוניים ומקדם דה-לגיטימציה לישראל".

חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, חברת ועדת החוץ והביטחון, מסרה בתגובה להחלטת נתניהו לסיים את כהונת המשקיפים האזרחיים בחברון: "מדובר במהלך שראש הממשלה היה נמנע ממנו, אלמלא קמפיין הבחירות. הודעה חד צדדית על ביטול הסכם המשקיפים האזרחיים בחברון, משמעותו הפרה של הבנות שהיו עוד טרם הסכם אוסלו, ואשר מוסדו בו מאוחר יותר – זאת אחרי שראש הממשלה בעצמו, כמו גם ראש השב"כ, השיבו לאחרונה לשאלתי כי אין לבטלו מטעמים ביטחוניים".