חיבוק ומגע פיזי: הדרכים שבהן ניתן לשחרר את "הורמון האהבה"

פרופ' רות פלדמן היא אחת מחוקרות הורמון האוקסיטוצין הידועות בעולם. במחקר שהיא עורכת כבר עשרות שנים, הוכיחה כי מגע גופני של הורים עם ילדיהם קריטי להתפתחותם הנפשית

פרופסור רות פלדמן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה היא אחת מחוקרות הורמון האוקסיטוצין, המכונה גם "הורמון האהבה", הידועות בעולם. מחקריה פורסמו באופן תדיר במיטב הירחונים המדעיים, בין היתר בזכות מחקר אורך שנמשך כ-25 שנים ועוקב אחרי עשרות אימהות וילדיהם מרגע לידתם. מחקריה הוכיחו שמגע גופני עם הרך הנולד, אם זה בהנקה או בהאכלה, ולא חשוב אם מדובר בגבר או באישה, קריטי להתפתחות נפשית בריאה יותר של הילד.

"ההורמון מופרש בזמן שאנחנו מתאהבים", הסבירה פרופ' פלדמן. "בחודשים הראשונים שאנחנו מתאהבים יש לנו רמות מאוד גבוהות של אוקסיטוצין – אפילו יותר גבוהות מהזמן שבו אנחנו נהיים הורים או בזמן ההיריון, ואחר כך זה קצת יורד". לדבריה, יש התנהגויות מסוימות שככל שנעשה אותן יותר, ואפילו באופן רצוני, ככה יופרש יותר הורמון האוקסיטוצין - כמו למשל חיבוק. "אנחנו רואים שככל שהיה יותר סנכרון לא מילולי, כך היה יותר סנכרון מוחי וכך רמות האוקסיטוצין עלו".

 

פרופסור פלדמן
 

פרופסור רות פלדמן (חדשות 13)

 


בימים אלה מנסה פרופסור פלדמן להבין האם תקשורת בוואטסאפ או בסקייפ בין ההורים לילדיהם מעוררת את אותו סנכרון שמייצר את הורמון האהבה, ובאיזו מידה. "אנחנו רוצים לבדוק מה מחיר הקדמה", ציינה פרופ' פלדמן והוסיפה: "אני אישית לא חושבת שיש לשיחת וואטסאפ את אותה השפעה ביולוגית כמו שיש לאינטראקציה פיזית. יש משהו בנוכחות שלנו, בכל המכלול שלנו, שמשפיע על הזולת – וחלק מזה אנחנו מאבדים בשיחות בוואטסאפ".