בחירות 2019: מכשול משפטי עלול למנוע איחוד בגוש המרכז

בבדיקה שערכו אנשי גנץ, שבוחן אפשרות להתאחד עם לוי אבקסיס, עלה כי במקרה של חיבור כזה הוא לא יוכל לצרף אליו בהמשך מפלגה קיימת - ללא אישור יו"ר ועדת הבחירות

בחירות 2019: בתקופה האחרונה בוחנים הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ ואורלי לוי איחוד אפשרי ביניהם. אולם, אנשי גנץ שבחנו את העניין גילו מכשול משפטי שעלול להכשיל חיבור כזה. מבדיקה שערכו, עלה כי רשימה משותפת של הרמטכ"ל לשעבר ולוי ככל הנראה לא תוכל לחבור למפלגות המיוצגות בכנסת הנוכחית. זאת, כיוון שלוי הוכרזה שכפורשת מישראל ביתנו, וחלות עליה הגבלות בנושא.

המשמעות של הגבלה זו, היא שגנץ לא יוכל לחבור ליאיר לפיד לרשימה משותפת עם יש עתיד, או לחלופים למפלגת העבודה. במקרה שיהיה ניסיון לגרום לאיחוד כזה, יצטרך יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר להכריע בנושא. עם זאת, תתאפשר חבירה לגורמים פוליטיים שלא היו חברים בכנסת האחרונה, כגון הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון.

 
 
 
 

"בחירות 2019: האירועים המרכזיים בדרך אל הקלפי"

בתוך כך, לחדשות עשר נודע כי שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד, שפרשו ממפלגת הבית היהודי, עדיין מופעים כבאי הכוח הרשמיים של המפלגה ולא התפטרו מהסמכות הזאת. בשל כך, לשניים יש כוח במפלגה, כאשר בין היתר הם שמורשים למסור רשמית את רשימת המפלגה לכנסת. עובדה זו עוררה זעם בקרב גורמים בבית היהודי ובאיחוד הלאומי.

 בני גנץ
 

בני גנץ (חדשות עשר)

 

כזכור, בשבוע שעבר נודע לחדשות עשר כי יו"ר התנועה, ח"כ ציפי לבני, מעוניינת להיות חלק מהמיזם הפוליטי המתרקם בין  גנץ ויעלון, עליו דווח מוקדם בחדשות עשר.

צירוף לבני, שמעוניינת להיות חלק מגוש גדול, נשקל, אולם יעלון וגנץ מסתייגים מחבירה למחנה הציוני ואפילו ביחס ללבני עצמה והתנועה קיים חשש אצל השניים. בשלב זה, הזיהוי של לבני עם השמאל המדיני מרתיע את גנץ ויעלון, שבראש מעייניהם עומדת המטרה להביא קולות מהימין הרך וכך אולי להצליח לשנות את פני המפה הפוליטית ביום הבחירות.

 ח"כ אורלי לוי-אבקסיס
 

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (חדשות 10)

 

מצטרף למערכת הפוליטית: בני גנץ הקים מפלגה - "חוסן לישראל"
 

ביום חמישי, רשם גנץ את מפלגתו החדשה - "חוסן לישראל". זאת, לאחר חודשים רבים שבהם לא חשף את צעדיו במערכת הפוליטית. מטרתה המרכזית של מפלגת "חוסן לישראל", כפי שעולה מהבקשה שהוגשה לרשם המפלגות, היא "המשך ביסוס וחיזוק מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לאור החזון הציוני, כפי שהוא בא לידי ביטוי במגילת העצמאות, תוך קביעת ושינוי סדר העדיפויות הלאומי בנושאים הבאים: חינוך, פיתוח תשתיות לאומיות, חקלאות, חוק, משפט וביטחון פנים, מדיניות רווחה, שלום וביטחון".

על פי התקנון, יו"ר המפלגה יכהן למשך קדנציה של ארבע שנים – פרט ליו"ר המפלגה הראשון (גנץ) שיכהן במשך חמש שנים. לאחר מכן, ייבחר ראש מפלגה על ידי האסיפה הכללית, ויוכל לכהן במשך שלוש קדנציות רצופות, או שמונה שנים – המאוחר מבין השניים.

סקר חדשות עשר, שפורסם טרם הקמת מפלגת חוס  אשר משתתפיו נשאלו לאיזו מפלגה היו מצביעים במידה והבחירות היו נערכות היום. מהתוצאות עולה כי מפלגת הליכוד שומרת על כוחה מבחירות 2015 עם 30 מנדטים, כש"יש עתיד" מאחוריה עם מחצית ממניין המנדטים. בסקרים עלה, כי אם גנץ יחליט להתמודד, מפלגתו תשיג 15 מנדטים, כשהליכוד תקבל 27 מנדטים. גם כניסתו של גנץ למפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד, תניב רק 26 מנדטים, ולא תקח את ההובלה של הליכוד, שישמור על כוחו עם 27 מנדטים. 

מהסקר, העוסק רק במפלגות המתמודדות כעת, עולה כי מפלגת הליכוד תקבל 30 מנדטים, בדיוק כמו בסקר האחרון שנערך בחודש שעבר. יש עתיד היא המפלגה השנייה בגדולה עם 15 מנדטים (לעומת 19 בסקר האחרון), הרשימה המשותפת חוותה אף היא ירידה, אך רק של שני מנדטים, ועומדת על 12 - נתון דומה למחנה הציוני, ששומר על כוחו. מפלגת הבית היהודי שומרת אף היא על כוחה עם עשרה מנדטים.