"פחות כפיפות דתית": האם ישראל עוברת תהליך מואץ של חילון?

ברקע הטענות הרבות להדתה ולשחיקה בערכים החילוניים, המוני הישראלים שפוקדים את מסלולי הטיולים ומרכזי הקניות ביום שבת, קונים ומוכרים בשר לא כשר, מציגים תמונה אחרת

בשנים האחרונות נכנסה לחיינו מילה חדשה, "הדתה". בארוחות שישי, בצבא, בזירה הפוליטית ובעיקר במערכת החינוך של ילדינו – משתמשים בה ללא הרף ומכל כיוון. טענות רבות נשמעות סביב הנושא, מ"משיחיות לאומנית" בגני הילדים ועד לביקורת על "בורות במורשת היהודית של תלמידי ישראל". בשבועות האחרונים יצא כתב חדשות עשר, עמרי מניב, במסגרת סדרת הכתבות "מי מפחד מהדתה", לבדוק עם הורים, היסטוריונים וגם עם שר החינוך נפתלי בנט - האם לחרדת ה"הדתה" יש בסיס אמיתי. 

נוכח מרכזי הקניות, מקומות הבילוי ושבילי הטיולים הרבים שפתוחים בישראל ביום השבת, יש לעמוד על השאלה האם המדינה עוברת דווקא הליך מואץ של חילון. לראיה, בעבר חנויות לממכר בשר חזיר היו נדירות ומוקצות, היום ניתן למצוא בשר לא כשר כמעט בכל עיר ובחנויות רבות. בנוסף, על אף שציבור גדול בחברה הישראלית מגדיר את עצמו שומר מסורת,  חלק גדול ממנו עדיין נוהג לפקוד את מקומות הבילוי והטיול ביום המנוחה. 

"אתה תמצא פה הרבה מאוד מסורתיים, הרבה מאוד לא דתיים וגם כאלו שיגידו שהם חילונים", התייחס פרופסור גיא בן פורת למרכז הקניות "בילו סנטר" שעמוס בקונים מדי שבת. "בעידן הנוכחי, זה נתפס כסוג של בילוי, צורך והנאה. בעבר היו פחות אפשרויות, היינו חברה פחות צרכנית. אנשים לא ראו בזה בעיה, לא עשו את זה כי לא הייתה אפשרות. בעידן הנוכחי, הקניות בשבת, הבשר הלא כשר – כל זה קורה כמעט בלי שינויים חוקיים ופורמליים, זה פשוט קורה בגלל שהחברה משתנה ויוצרת לעצמה את האלטרנטיבות האלו של קניות בשבת או של אוכל לא כשר", הוסיף. 

מסעדה בתל אביב
 

מסעדה בתל אביב (Getty Images)

 

לדבריו, יש לשים לב להבדל שקיים בין חילון לחילוניות: "הכוונה בחילון היא שיש ירידה בסמכות דתית. זו לא חילוניות, כי אין פה עמדה אידיאולוגית, השקפה, תפיסה. החילון מתבטא בעיקר בהתנהגות שקשורה בהתנתקות ובפחות כפיפות לסמיכות דתית. היא נובעת בישראל משני דברים - ראשית, הקפיטליזם וחברת הצריכה. שנית, הדמוגרפיה והעלייה מברית המועצות".

לדבריו, חילוניות היא השקפה שמכילה בתוכה אידיאולוגיה, בדומה להדתה: "תהליך ההדתה הוא תוצאה של מאבק אידיאולוגי, בחלקו לפחות, של קבוצות דתיות שרוצות לשמר את המצב הקיים או להגדיל את האחיזה בסמכות שלהם. זה קורה במערכות החינוך, בצבא, סביב שאלות של גיור, נישואין וגירושין. יש כאן מאבק. לכן, יש גם הדתה של עולם מקביל. חילון והדתה סותרים, אך בה בעת הם יכולים לחיות במקומות ובזירות שונים". 

נדמה כי החברה הישראלית המשתנה, משנה גם את ההתייחסות שלה להגדרות הישנות ובכללן - "מסורתיות" ו"חילוניות". ככל שעובר הזמן נראה כי הגבול בין שתי המילים מיטשטש עד שקשה להבחין בגבול שחצץ ביניהן.