חג הסיגד בירושלים, רויטרס

היום: רבבות יוצאי אתיופיה מציינים את "חג הסיגד"

עשרות אלפי ישראלים מבטאים כמיהה וכיסופים לירושלים, שאליה חלמו בני קהילת "ביתא ישראל" לשוב במשך דורות. הנשיא רובי ריבלין ישתתף באירוע התפילה המרכזי בארמון הנציב

עשרות אלפי בני הקהילה האתיופית מציינים היום (רביעי) את "חג הסיגד", שמבטא את הכמיהה והכיסופים אל ירושלים של דורות רבים, שחלמו לשוב אל בירת ישראל לאחר שנות הגלות.

אירוע התפילה המרכזי יתקיים בשעות הצהריים בטיילת ארמון הנציב שבירושלים, המשקיפה אל העיר העתיקה. נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, נציגת בית המשפט העליון ונכבדי הקהילה ינכחו באירוע. בסיום הטקס בירושלים מתקיימת מדי שנה תהלוכה שמלווה בשירים - עד לכותל המערבי.

 חג הסיגד בירושלים
 

חג הסיגד בירושלים (רויטרס)

 

בתוך כך, שירות התעסוקה פרסם נתונים על ירידה חדה באבטלה ובבקשות להבטחת הכנסה בקרב יוצאי אתיופיה. בחמש השנים האחרונות חלה ירידה של 60% במספר תובעי הבטחת הכנסה בקרב עולי אתיופיה. רק בשנה האחרונה חלה ירידה של 22% במספר תובעי הבטחת הכנסה. בשנה האחרונה, 830 ישראלים עולי אתיופיה יצאו ממעגל הקצבאות של הבטחת הכנסה. מתוכם, כ-30% היו עד גיל 44, כ- 24% בגילאי 45-54 והשאר, כ-46%, מעל גיל 55.

חג הסיגד, המכונה גם ה"מהללה", חל בכ"ט בחשוון - 50 יום לאחר יום הכיפורים. רבים מבני העדה יצומו היום, וייקחו חלק בטקס חידוש הברית בין אלוהים לעם ישראל, הכולל תפילות לגאולה. שם החג נובע מהמילה סגידה, והוא מעיד על הדמיון בין החג ליום כיפור.

החג נקבע בהשראת העצרת שקיימו עזרא ונחמיה, מנהיגים יהודיים בתחילת תקופת בית המקדש השני, לחידוש הברית בין עם ישראל לאלוהים, במטרה לשמור על זהות העם. בין היתר, יציינו קהילת "ביתא ישראל" את מתן תורה, חידוש הברית, צום, אחדות בקהילה ועידוד לשמירה על זהות יהודית.

חג הסיגד הוא חג רשמי בישראל מאז שנת 2008, והוא יום בחירה שבו רשאי עובד להיעדר ממקום עבודתו ולקבל על כך תשלום. זאת, בהתאם להסכמים קיבוציים.