מיילס טרנר, אינדיאנה פייסרס, גטי אימג'ס/אימג'בנק

הולך ומשתפר: עשרה שחקנים שיכולים לקפוץ קדימה העונה ב-NBA

מהחבר החדש של לברון למחליף של לברון, מהקליפר עם הקוף על הגב לפייסר שהוריד את הבטן: השחקן המשתפר של עונת 2018/19 יכול להיות אחד מהעשירייה הזו

מי בכלל יכול להיבחר לתואר השחקן המשתפר של העונה? בכל שנה, זו אחת השאלות הפילוסופיות הגדולות בליגה.

האם מדובר על שחקן טופ-50 שהפך לסופרסטאר? האם מספיק להפוך משחקן אלמוני לשחקן רוטציה לגיטימי? או שחקן רוטציה שעושה צעד גדול קדימה והופך לאחד שאפשר לסמוך עליו? האם שחקנים שנכנסים לעונתם השנייה הם בחירה לגיטימית? ערב עונת 2018/19, קיבצנו כאן עשרה מועמדים, לפי סדר אלפביתי, לתואר השחקן המשתפר (פרט למקרה אחד חריג שהוסבר, לא בחרנו בשחקני שנה שנייה שעבורם טבעי להשתחרר מכבלי עונת הרוקי, למרות שהיה מפתה לעתים - סליחה מרקל פולץ, ג'ון קולינס וג'וש הארט). וגם אם לא יזכו בתואר, הרבה מהתקוות של הקבוצות הללו יקומו ויפלו על כתפיהם.

ברנדון אינגרם, לייקרס

בעונה שעברה: 16.1 נקודות, 5.3 ריב', 3.9 אס', 47% שדה | מה נשתנה: לברון

מתי בפעם האחרונה קבוצה בנתה הרים כאלה של ציפיות על שני שחקנים ש-13 שנות חיים מפרידות ביניהם? אצל לברון ג'יימס זה מגיע כחלק מהחבילה, אבל אינגרם (21) הוא האיש שיכול להיות שחקן הכנף האידיאלי לצדו. הסקוטי של מייקל, הוורת'י של מג'יק, הרובין של באטמן. לאינגרם יש ידיים ורגליים ארוכוווווות – מוטת ידיים של 2.21 מטר – שיושבות על 206 סנטימטרים, גזרה דקיקה ותנועה חלקה.

בניסוי המעניין של הלייקרס, קבוצה עם מעט שחקני פנים "קלאסיים" ומעט קלעים מוכחים, התנועה ללא כדור תהיה מרכיב קריטי, ואינגרם, כבר מהדקות הראשונות של העונה, הראה שהוא מתכוון להיות היעד למרבית המסירות של ג'יימס. בעונה שעברה, בעיקר במצ'-אפים נגד קווין דוראנט, הוא הראה שההשוואות לאלוף ול-MVP סדרת הגמר המכהן לא לגמרי מופרכות. עכשיו, אם ירצה ואם לא, יש לו את הבמה הגדולה מכולן.

ג'יימס אניס, יוסטון

בעונה שעברה: 7.1 נק', 3.1 ריב', 1.0 אס', 33% לשלוש | מה נשתנה: צ'אנס חייו

טרבור אריזה נתן עונה מדהימה והוביל הגנה שכמעט הדיחה את גולדן סטייט, אבל סיים אותה בטעם רע עם 0 מ-12 מהשדה במשחק 7. כדי להיפטר מהמרירות בגרון, הפורוורד שמעולם לא הרוויח יותר מ-9 מיליון דולר לעונה לקח הצעה של 15 מיליון לשנה אחת וחתך לפניקס. הרוקטס, נעולים מעל לתקרת השכר עד צוואר, עם 81 מיליון דולר רק להארדן, פול וקאפלה (שחתם מאוחר יותר), חיפשו את התחליף הכי קרוב למקור בעשירית המחיר, ותפסו את אניס, שהוחתם לשנתיים תמורת 3.5 מיליון דולר בלבד.

בגיל 28 לא מקבלים הרבה הזדמנויות כאלה: מקום בחמישייה של הקבוצה שדורגה ראשונה במערב וחולמת על שחזור, כשכל מה שאתה צריך לעשות זה לשמור כמו חיה ולקלוע שלשות חופשיות. בזמן שכולם מדברים על כרמלו אנתוני, דווקא אניס, השחקן השני הצעיר ביותר בחמישייה של דאנטוני, יכול להיות הפורוורד החשוב ביותר להצלחת הרוקטס העונה.

אניס מיוסטון מול מייק קונלי מיוסטון
 

ג'יימס אניס מיוסטון בקורס צלילה מזורז מול מייק קונלי (רויטרס )

קייל אנדרסון, גריזליס

בעונה שעברה: 7.9 נק', 5.4 ריב', 2.7 אס', 26.7 דקות | מה נשתנה: בית חדש

כראוי לשחקן שהכינוי שלו הוא "Slo-Mo", הקריירה של קייל אנדרסון התפתחה בהילוך איטי. אחרי 3 שנים של הבשלה איטית, אנדרסון התחיל לפרוח בעונה שעברה בספרס, והקיץ עשה את האקזיט ולקח את כישוריו לקבוצה שאצלה איטיות זו ברכה – ממפיס גריזליס.

לא ברור אם קייל בן ה-25 בכלל אמור לפתוח בחמישייה, אבל בגריזליס הוא יכול לתפוס את תפקיד מוביל הכדור המשני, זה שמוריד לחץ ממייק קונלי, משחק לצדו כשקונלי יכול לתפקד כקלע שלשות, ונותן עוד אפשרות להכניס כדור פנימה למארק גאסול. במצב של בריאות טובה לרוחב הסגל, מאבק על הפלייאוף במערב אפשרי העונה, כך גם נסיקה לאיזור ה-13 נקודות למשחק פלוס, ושילוב בין שניהם יעלה את המנייה של קייל. בהילוך מהיר.

טוביאס האריס, קליפרס

בעונה שעברה: 18.6 נק', 5.5 ריב', 2.4 אס', 46% שדה | מה נשתנה: כולם הלכו לג'מבו, ג'מבו, ג'מבו

כבר שנים שטוביאס האריס מטייל. בין קבוצות – שלוש פעמים עבר בטרייד אמצע עונה ב-7 שנות קריירה – ולאחרונה, גם על גבול הכוכבות. העונה בקליפרס, אין כבר שחקן בכיר ממנו ברוטציה, ואם זה לא מספיק, אז על הגב יושב לו מין קופיף שלוחש לו "פססט, אתה לא באמת כוכב, ואם יתאפשר, נעביר אותך בטרייד על מישהו שהוא כן".

כשהוא משחק בקבוצה ללא חשש חמץ ושאריות לוב סיטי, האריס בן ה-26 רוצה להוכיח שהוא מספיק טוב כדי להוביל קבוצה, להיות גו-טו גאי לגיטימי, לקלוע 25 נקודות לערב ולקבל את התרגילים שתמיד חמקו ממנו לטובת שמות נוצצים יותר. בעונת החוזה הזו ירוויח 14.8 מיליון דולר "בלבד", והחוזה הבא, אם ישחק את הקלפים שלו נכון, יתחיל ב-10 מיליונים יותר.

מיילס טרנר, פייסרס

בעונה שעברה: 12.7 נק', 6.4 ריב', 1.8 חס', 47.9% שדה | מה נשתנה: שנת חוזה ודיאטה

שום דבר לא היה אמור לעצור בעונה שעברה את טרנר מלהסתער על תואר השחקן המשתפר, אבל בסוף הוא ראה דווקא את חברו לקבוצה, ויקטור אולאדיפו, קוטף את הגביע. טרנר עצמו נסוג בשנה השלישית שלו לאחור, בגלל פציעות והפריחה של דומאנטס סאבוניס - ורשם את אחוזי הקליעה הנמוכים ביותר בקריירה המקצוענית שלו, שגם דירגו אותו במקום ה-83 מתוך 115 סנטרים בליגה בעונה שעברה.

עם השילוב בין אתלטיות, ניתור וקליעה, טרנר הוא האבטיפוס של הגבוה המודרני - לפחות על הנייר. בקיץ האחרון הוא גם החליט לוותר על עוף מטוגן, ופל בלגי והמבורגרים וחתך את אחוזי השומן שבגופו בחצי, כדי להתחיל ולהיראות כמו אחד כזה. עם הנתונים הפיזיים וכשברור שאולדאיפו הוא הגו-טו גאי, על טרנר יש פחות לחץ – וזו ההזדמנות להפגיז.

קאריס לוורט, נטס

בעונה שעברה: 12.1 נק', 3.7 ריב', 4.2 אס', 43.5% שדה | מה נשתנה: יוצאים מהבונקר

עונת 2018/19 אמורה להיות זו שבה ברוקלין נטס תפסיק להיות הקבוצה שכולם מרחמים עליה, ותתחיל להיות קבוצה שישימו לב אליה. לא שהציפיות ממנה מטורפות, אבל הליבה הצעירה שכוללת שחקנים כמו הגארד דיאנג'לו ראסל והסנטר ג'רום אלן יכולה להתחיל לעשות רעש, ואם לא להתמודד על הפלייאוף בעצמה, אז לפחות להרוס להרבה קבוצות את התוכניות לטייל מולה.

לוורט בן ה-24 הידרדר לשלהי הסיבוב הראשון של 2016 בגלל פציעה, ונבחר על ידי אינדיאנה ששלחה אותו לברוקלין בעסקת תאד יאנג. בעונתו השלישית, הוא אמור לתפקד כמוביל כדור משני שיעשה קצת מהכל, ואפילו יתקרב לטריפל דאבל (כמו שעשה בקדם עונה עם 17 נק', 9 ריב' ו-8 אסיסטים) לא פעם. 

ג'מאל מורי, נאגטס

בעונה שעברה: 16.7 נק', 3.7 ריב', 3.4 אס', 45.1% שדה | מה נשתנה: המנג'רים אמרו

הקפיצה שעשה מורי בעונה שעברה, מ-9.9 נקודות ל-16.7 נק', הכניסה אותו למקום השמיני במשאל השחקן המשתפר של 2017/18, אבל כנראה שזה לא מספיק - בסקר המנג'רים המסורתי של אתר NBA.com זכה ג'מאל לרוב בשאלה "איזה שחקן ייתן עונת פריצה". מכיוון שהם האנשים שאמורים להוביל קבוצות, לא נתווכח עם הידע ושיקול הדעת שלהם.

בכל מקרה, הנאגטס מייצרים את אחת ההתקפות המהנות, המהירות והמטורפות בליגה, ובמערך בו הסנטר הוא הרכז למעשה, מורי הזריז, שמסוגל להכות מבפנים ומבחוץ באותה יעילות ושפיתח כימיה נאה עם יוקיץ', יכול לקחת את תפקיד המוציא לפועל מספר אחת. זינוק אל מעבר ל-20 הנקודות לערב אפשרי לגמרי.

ג'מאל מורי מדנבר נאגטס
 

ג'מאל מורי מדנבר נאגטס. חביב המנג'רים  (גטי אימג'ס/אימג'בנק )

 

פסקל סיאקאם, רפטורס

בעונה שעברה: 7.3 נק', 4.5 ריב', 2.0 אס', 50.8% שדה | מה נשתנה: מאמן ושיטה

מהקבוצה שסיימה בעונה שעברה עם המאזן הטוב במזרח, לא נשארו שתיים מהחוליות החשובות ביותר: כוכב מרכזי ומאמן. ניק נרס לא מחויב לרוטציות של דוויין קייסי, ובעוד ואלנצ'ונאס ואיבקה עדיין נראים כצמד הגבוהים הפותח, סיאקאם הקמרוני יכול להפוך לסנטר הסמול-בול שפותח לרפטורס עוד ועוד אפשרויות (מישהו אמר קוואי כ-4 בחמישייה מהירה במיוחד?).

הוא מסוגל לפצח הגנות בכדרור או במסירה, ומסיים מצוין בצבע למרות נתונים טבעיים צנועים יחסית למפלצות שמחכות מתחת לסל. אם סרג' איבקה ימשיך במגמת הנסיגה מהעונה שעברה, סיאקאם עוד עשוי גם להחליף אותו בחמישייה מוקדם מהצפוי. כשקיבל הזדמנות לפתוח במשחק הקדם עונה האחרון זה נגמר ב-21 נקודות, 11 ריבאונדים ו-6 אסיסטים.

צ'די עוסמאן, קאבס

בעונה שעברה: 3.9 נק', 2.0 ריב', 0.7 אס', 48.4% שדה | מה נשתנה: ההוא הלך

בפעם האחרונה שקליבלנד נפרדה מלברון ג'יימס, היא ניסתה כמה אנשים במקומו בעמדה 3 בשנים שאחרי – כולל עמרי כספי – וזה לא כל כך הצליח. הפעם, יש בחור אחר מהלבנט שדווקא חולם על מציאת זהב בתוך הנעליים הכל כך גדולות האלה (והוא היחיד ברשימה שנמצא בעונת NBA שנייה, מכיוון שזו לא עונתו השנייה כמקצוען – הוא כבר שיחק ביורוליג קודם לכן).

בקיץ האחרון עלתה לרשתות החברתיות תמונה קצת משונה, בה נראים לברון, דוראנט וקוואי מתאמנים יחד עם עוסמאן הטורקי, ורק על זה מישהו צריך לתת לו את עיטור העוז. בין ליגת קיץ מצוינת לקדם-עונה מעודדת, עוסמאן האנרגטי מסתמן כשומר המרכזי של הקאבס על שחקני פרימטר, כשחקן שיוצר מכדרור עבורו ועבור אחרים, וכמי שיוכל לשלש ואולי יותר מכך כמה מספרים מהעונה הקודמת.

ג'וש ריצ'רדסון, מיאמי

בעונה שעברה: 12.9 נק', 3.5 ריב', 2.9 אס' | מה נשתנה: דרוש כוכב

הבחירה של גוראן דראגיץ' לאולסטאר 2018, אחרי שחצי סגל נפצע, היתה סוג של "לא נעים, אתם במקום הרביעי במזרח וצריך שתהיה לכם נציגות במשחק הזה". כל עוד דראגיץ' כבר בן 32, ג'ימי באטלר תקוע במינסוטה ואין מו"מ לחלץ אותו, חסן ווייטסייד עדיין לא הפך את ההבטחות על עונת נקמה למציאות, ודוויין ווייד הולך לסיבוב פרידה – מישהו צריך לקחת במיאמי את המושכות.

ריצ'רדסון נבחר בסיבוב השני לפני שלוש שנים כשחקן כנף, והפך למי שמשמש בדקות רבות גם כמוביל הכדור של ההיט, וגם כשפיץ של יחידת החיסול שלהם בהגנה. בגיל 25, ג'יי-ריץ' החדש יכול לבסס את עצמו כאחד משומרי הפרימטר הבכירים בליגה, וגם להבהיר לספולסטרה ולפט ריילי שיש להם על מי לסמוך לתוך העשור הבא.

  • תגיות:
  • NBA