המבחן הוכיח: אנחנו לא מזהים את השונה מאיתנו - זו גזענות?

ניסוי "מסדר זיהוי" הצביע על קושי לזהות פרטים מקבוצה אתנית שונה. "אנו מזהים טוב יותר אנשים מקבוצתנו, הבעיה מתחילה כשמדביקים להם ערך" • "מבחן בגזענות"

הניסוי "מסדר הזיהוי" נועד לבדוק עד כמה אנחנו מזהים ומבדילים בין אנשים שאינם דומים לנו, ועד כמה אנחנו שמים לב לפרטים - או לחילופין ממהרים לתייג ולהסתפק באמירות כמו "הוא היה שחור". במבחן הוקרן סרטון ולאחריו הנשאלים, בהירי עור, נדרשו לבחור מי מבין שישה אנשים שהוצגו להם הוא האיש שהופיע בסרטון בו צפו. רק נסיינית אחת בקבוצה ידעה להצביע על תמונתו הנכונה של הגבר השחור, לעומת שישה נסיינים שהצביעו נכונה על תמונתו של גבר לבן. הניסוי הראה שלרוב אנחנו לא יודעים, ואפילו לא מסוגלים, לזהות את מי שאינו שייך לקבוצה האתנית שלנו. אז איך קורה שנטייה טבעית להעדיף את מי שדומה לנו מובילה מי מאיתנו לפגוע במי ששונה? והאם זה אומר שאנחנו גזענים?
 

"אנשים מזהים טוב יותר אנשים ששייכים לקבוצה שלהם", סיפר יוסי חסון, ראש תחום מחקר במרכז היישומי לפסיכולוגיה של שינוי חברתי. "אנשים נוטים לראות את חברי הקבוצה האחרת כיותר דומים אחד לשני. כלומר המושג שאנחנו מכירים, שכל הסינים דומים זה לזה, זה לא סתם – סינים הם קבוצה אחרת שהיא לא ישראלית. הבעיה מתחילה כשאני מתחיל להדביק ערך לקבוצה האחרת – טובה או רעה".

 

ניסוי מסדר זיהוי

ניסוי מסדר זיהוי (חדשות עשר )

 
 
 
 

פרופסור גיל דיזנרוק, מהמחלקה לפסיכולוגיה ומרכז "גונדה" לחקר המוח שבבר אילן, מלווה בימים אלה מיזם שמטרתו לשבור את החומות על בסיס מחקרים שערך, באמצעות בובות המייצגות את הקבוצות השונות בחברה הישראלית. "כבר בגיל שנה תינוקות מעדיפים אנשים שאוהבים את אותם הדברים שהם אוהבים ובפשטות נוראית זה אומר שתינוקות אוהבים את מי שדומים להם על פני השונים להם", הסביר דיזנרוק. "תינוק שגדל בחברה הטרוגנית מבחינה גזעית, ייקח לו יותר זמן להבחין בהבדלים כמו גוון עור. ההבחנה הזאת בין להתייחס לאחר כפרט לבין להתייחס אליו כדוגמית של קבוצה – היא מאוד חשובה".