ביצורים בתעלת סואץ, בקו בר לב, דובר צה"ל באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

"מלכודת נוראה": הוויכוח בצה"ל על יעילות מעוזי קו בר לב נחשף

ראש אג"ם ומפקד פיקוד דרום דאז סברו, טרם מלחמת יוה"כ, שיש לנטוש את רוב המעוזים. לעומתם, הרמטכ"ל טען כי יש בהם תועלת. "תורם בהתראה, בתצפית ובעצם הצורך לתקוף אותו"

משרד הביטחון חשף היום (שני) את הוויכוח בין בכירי המטכ"ל בנוגע לתפיסת ההגנה על תעלת סואץ בשנים שלפני מלחמת יום היכפורים, כאשר במוקד עמד הוויכוח לגבי יעילותו של "קו בר לב", קו המעוזים שהוקם לאורך תעלת סואץ. מפקד פיקוד דרום, אלוף אריאל שרון, וראש אגף המבצעים אלוף ישראל טל סברו כי יש לנטוש חלק מהמעוזים ולהתבסס על הגנה ניידת שמורכבת בעיקר מכוח שריון. לעומתם, הרמטכ"ל התנגד לעזיבת המוצבים והצביע על יתרונותיהם.

בדיון שנערך בסוף חודש מאי 1972, השתתפו הרמטכ"ל, דוד אלעזר (דדו), ראש אגף המבצעים אלוף ישראל טל, מפקד פיקוד דרום אריאל שרון, מפקד אוגדה 252 דן לנר, מפקד גייסות השריון אברהם אדן, מפקד חיל האוויר מוטי הוד, ראש מחלקת הדרכה שמואל גונן, ראש אכ"א שלמה להט וראש אמ"ן אהרן יריב וכן קצין צנחנים וחי"ר ראשי רפאל איתן, רמ"ח מבצעים, ובכירים נוספים.

  ביצורים בתעלת סואץ, בקו בר לב
 

ביצורים בתעלת סואץ, בקו בר לב ( דובר צה"ל באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

 

מטרת הדיון הייתה "להגיע לתפיסה שכתוצאה ממנה ניתן או נשלים תכנונים אופרטיביים לתקיפה, בכל מיני וריאציות - צליחה רבתי, מלחמה גדולה או מוגבלת וצליחה חלקית לשחרור סיני". הרמטכ"ל הסביר כי הגורם הסביר ביותר לחידוש האש בחזית סיני הינו פוליטי. לדבריו, מלחמה בטווח הקרוב תתרחש לצורך הישגים מוגבלים, ואילו מלחמה שתפרוץ מאוחר יחסית, עלולה לכלול ניסיון לכיבוש כללי של ישראל.

שרון הציע לחלק את גזרת הדרום לשני חלקים. מקנטרה צפונה הוא סבר כי יש להחזיק בשטח כיוון שבמקרה של נסיגה יהיה קשה מאוד לחזור לשם, וכן כי זה מקום שבו ישראל תרצה בוודאות לעבור לצד השני. נוסף על כך, ציין כי מצרים חלשה בצד הזה ולכן יהיה פשוט יותר להשמיד בו סכנות.

את החלק הדרומי חילק שרון לשניים, המעוזים שלא רצה להחזיק בהם כלל (בגרות א', ב' ו-ג') ואלה שהיה מעוניין להשתמש בהם כדמי. כלומר, להוציא את הציוד, ששווה שני מיליון וחצי לירות ישראליות, אך להשאיר את המעוז כדי שיטעה את האויב. מדובר סך הכול ב-11 מעוזים שאותם ביקש שרון לנטוש. את תשעת הנותרים הציע שרון להחזיק בשיטה חדשה, על ידי כוחות ניידים וגמישים. 

"לדעתי, המצב הנוכחי מונע מאיתנו את חופש ההחלטה איך לנהוג במקרה של אש. נניח שנפתחת אש, והכוונה לאש רצינית, אנו צריכים לקבל באופן מיידי החלטה על פעולה שלנו", אמר שרון, שהציע לפרוס מחלקות טנקים בשטח ועליהן לבסס את ההגנה על קו התעלה, ואילו ביתר המעוזים שלא ננטשו, להשתמש לצורך תצפית ולהחזיק בהם גם לצורך מטרות פוליטיות. "הגנת התעלה בנויה על טנקים וארטילריה", סיכם שרון.

 אריאל שרון עם שר הביטחון משה דיין ורב אלוף חיים בר לב במלחמה
 

אריאל שרון עם שר הביטחון משה דיין ורב אלוף חיים בר לב במלחמה (דובר צה"ל באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

 

תפיסת ההגנה של אלוף ישראל טל

לישיבה זו קדם מסמך שחיבר אלוף ישראל טל ב-20 בספטמבר 1970, כשנה וחצי קודם לכן, עת כיהן בתפקיד במערכת הביטחון. טל הגיש מסמך ובו הציע "לבצע שינוי רדיקלי בתפיסת המעוזים". "המעוזים לא מלאו את הציפיות שתלו בהם לגבי כושרם לשמש כמערכת תצפית ושליטה רצופים לאורך קו המים והמצרים חצו את התעלה גם ביום וגם בלילה", כתב טל. "אפילו כמקלטים גרידא הם הוכיחו את עצמם רק באופן חלקי, יש לזכור כי אף מעוז לא עמד אף פעם אחת בניסיון ש  אש ארטילרית 'משמידה', אלא 'מטרידה' ו'משתקת' (פק"ל אש פחות קטלני)".

"ההנחה הייתה בזמנו כי המעוזים ישמשו מעין בסיסים מוצקים אשר מהם יצאו הכוחות לביצוע פעילות - אולם המציאות חייבה לפעול בשיטות אחרות", הוסיף טל. "המעוזים הפכו את המרחב הריק מכל אובייקטים ישראליים פגיעים אחרים למרחב עם מטרות ישראליות סטטיות... ויתר על כן על מנת לקיים ולבצר עמדות אלה... נחשפו גם דרגים מסעיים ומשרתים על רכבם ואנשיהם, לרבות אזרחים, לאש האויב". "תרומת מערכת המעוזים להגנה נגד מתקפה מצרית מוטלת אף היא בספק: המעוז יכול להיחשב כמוצב קטן בשטח ותו לא, המעוז אינו מהווה מערכת לוחמת יעילה, הוא לכל היותר מקלט", טען טל.

תוכנית ההגנה שהציע מבוססת על כך שאין לקיים פעילויות מנהלתיות בתחום שמאוים מבחינה ארטילרית. טל הציע להגן על קו התעלה באמצעות כוחות ניידים ומשוריינים, בסיוע ארטילרי ובחיפוי נ"מ של סוללות "הוק" ו-"L-70", על ידי חלוקה לשש גזרות גדודיות ושתיים נוספות שיאוישו על ידי פלוגות סיור. הכוחות יאכלו על בסיס מנות קרב, ללא נסיעות מנהלתיות, כאשר כל כוח יהיה במשימה שתי יממות ואז ינוח 24 שעות. "זו שיטה חסכונית יותר לדעתי", סיכם טל, "אני מאמין כי היא תחסוך לנו אבידות וגם תבטיח את אחיזתנו האיתנה בקו".

חשבנו שעם מעוזים אפשר לחסום הרמטית את קו המים מבחינת התראה וזה התבדה... כל אחד מהמעוזים בתעלה, מבחינת פוטנציאל האויב, יכול לקבל בקלות 5000 פגז בשעה

גם בדיון שנערך ב-1972, החזיק טל בדעה כי על ישראל להקטין משמעותית את הנוכחות במעוזים ."חשבנו שעם מעוזים אפשר לחסום הרמטית את קו המים מבחינת התראה וזה התבדה", אמר טל. "כל אחד מהמעוזים בתעלה, מבחינת פוטנציאל האויב, יכול לקבל בקלות 5000 פגז בשעה, וזה לא רק שאלה שהמעוז ייהרס, אלא גם אם לא ייהרסו האנשים שנמצאים שם, יותר לא יילחמו אף פעם, גם בגלל ההלם, גזים וכו'. אנחנו לא התנסינו בזה ואסור לנו לחכות לניסיון הראשון ואחר כך לפנות מעוזים".

"נקודת המוצא שלי בשלילת המעוזים היא שזו מלכודת נוראה שאין מוצא ממנה, וזה יכול לקרות תוך שעה אחת, ואם זה יקרה ביום אחד ל-4-5 מעוזים כאלה, זה מבחינה לאומית אסון, לא יותר קטן מדק"ר או מהמשחתת אילת", אמר ראש אגף המבצעים והוסיף כי "הערכת המצב באמ"ן היא שמחר בבוקר יכולים למצוא חטיבה מצרית בצד שלנו של התעלה ולא נדע שהיא עברה".

אלוף טל הציע לצאת מכל המעוזים ולהשאיר בהם נוכחות של כיתת חרמ"ש בנגמ"ש עם מנות קרב, "כמו זקיף במחנה צבאי". "ההגנה שלנו צריכה להיות נוקשה וזה אומר שלא מוותרים על שטח ומונעים מהאויב הישג קרקעי הכי קטן. הלוואי ולא היו מעוזים בכלל כי לקחנו שטח מדברי ריק וערים של מצרים, כשבפעם הראשונה עמדנו מולם עם עדיפות שנגדנו אין סנקציות והאויב רגיש לצד שלנו, ונתנו באמצעות המעוזים וכל המערכת הזו מטרות נגדנו למצרים", אמר טל.

 הצעת הגנה קו בר לב של אלוף ישראל טל

הצעת הגנה קו בר לב של אלוף ישראל טל (ארכיון צה"ל במשרד הביטחון )

  הצעת הגנה קו בר לב של אלוף ישראל טל

הצעת הגנה קו בר לב של אלוף ישראל טל ( ארכיון צה"ל במשרד הביטחון )

 
 

הרמטכ"ל: "בשום פנים ואופן לא לנטוש את המעוזים"

לעומת שרון וטל, הרמטכ"ל סבר כי יש להחזיק במעוזים. "אין לי שום צל של ספק שההגנה על התעלה ועל קו הפסקת האש וסיני תהיה מוטלת על כוחות השריון - טנקים וחרמ"ש. אין ספק שאין כאן שום חלוקת אחריות עם המעוזים, לכן צריך לפרוס את השריון באופן אופטימלי", אמר "דדו", אך הוסיף כי "אם אנחנו יכולים להביא 400-600 אנשי חי"ר, אני אומר שהם יכולים לתרום למאמץ. הם מחזקים את המערך המשוריין, מוסיפים לו אינפורמציה, נותנים לו התראה והרתעה נגד האויב".

אם אנחנו יכולים להביא 400-600 אנשי חי"ר, אני אומר שהם יכולים לתרום למאמץ. הם מחזקים את המערך המשוריין, מוסיפים לו אינפורמציה, נותנים לו התראה והרתעה נגד האויב

"הטענות נגד המעוז הן חצי נכונות, התעלה אינה מכוסה כולה על ידי מעוזים, אבל המעוז תורם בהתראה, בתצפית ובעצם הצורך לתקוף אותו. אני מעדיף לתקוף כוח שערוך להתקפה על מעוז מאשר כוח חופשי. המעוז זו תרומה משמעותית לחוזק מערך ההגנה שלנו", טען הרמטכ"ל. "יש למעוזים אימפקט פוליטי ממדרגה ראשונה. אם הייתי חושב שהמעוזים הם אסון, יכול להיות שלמרות הנזק הפוליטי והעידוד למצרים למלחמה, הייתי אומר שיש לנטוש אותם. אבל אין לי שום דילמה כשאני חושב שזה תורם להחזקת הקו. בתנאים כאלה להציע להוריד אותם - בשום פנים ואופן לא".

"אם היינו עומדים בפני השאלה אם לבנות את המעוזים, זה היה דיון בפני עצמו, אבל אנחנו עומדים בפני עובדה שיש לנו לאורך התעלה 30 מקומות כאלה שבאמצעותם אנחנו יכולים להביא לידי ביטוי כוח חי"ר, ובלי זה אני לא יכול להביא אותו לידי ביטוי, אני אומר להשתמש בזה", אמר אלעזר. "קודם כל אני אומר שלא נוטשים", חתם הרמטכ"ל, "אבל אם במסגרת התכנון האופרטיבי נראה שאפשר להשיג את כל הדברים עם מעוז אחד פחות במקום שיש שלושה מעוזים, נסגור אחד".

 בנית גשר הדוברות מעל תעלת סואץ
 

בניית גשר הדוברות מעל תעלת סואץ (אברהם ורד, במחנה. באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

 

מחלוקות גם בקרב אלופי צה"ל

אלוף גונן הציע תפיסת הגנה שונה מזו של שרון או מזו שהייתה נהוגה עד אז, שמבוססת על בניית סוללות שעל בסיסן טנקים יוכלו לתפוס עמדות נוחות, ובזכותן, לדברי גונן, צה"ל לא יזדקק לנוכחות חי"ר מוגברת. "אני בא עם טכניקה חדשה. קו המים. אני חושב שלקו המים יש שלושה מקומות. יש לו מטרה מדינית של נוכחות על התעלה, אי אפשר להתעלם ממנו ואי אפשר לזלזל בו. הוא חיוני", אמר גונן. "האם הכרחי שצופה ישב דווקא במקום שהוא משמש מגנט לאש ארטילרית ממול? שם דווקא צריך לשבת? להיפך, שיחליף מקום כל פעם. גם אם יגידו שצופה מוכרח לשבת במעוז, אני אשאל 'למה יש עוד 60 איש מסביב לו?' אני מציע לעזוב את המעוזים, אבל צריך נוכחות על המים".

אלוף להט דווקא התנגד להצעה זו. "אני חושב שאם נרצה לעזוב את המעוזים ונרצה לשלוט על קו המים לא נחסוך באבידות", אמר להט. "אני משוכנע שברגע שנעזוב המשמעות של זה תהיה זו - ונפסיק לשלוט על קו המים במובן המשמעותי של המילה. אני בעד להישאר במצב הקיים".

קצח"ר איתן הציע להקים צוות קרב קדמי על בסיס מחלקת טנקים, שתי מחלקות חרמ"ש, מחלקת קשת וסוללת ארטילריה. "אני חושב שצריך לזנוח את שיטת המעוזים הקיימת. הם צריכים לשמש להונאה, לפעילות, להטעיה, למשיכת אש ולביום פעילות ולבנות את ההגנה על התעלה לעומק בגזרות יותר קצרות מכפי שהן היום", אמר איתן. "את המעוז הקיים צריך לגלח ולרוקן ממה שיש בו".

מפקדי חטיבות השריון בגזרה, התנו את השימוש בטנקים בתנאים מסוימים. מח"ט 401, אל"מ דב תמרי, טען כי יש להפיק לקחים ממלחמת ההתשה, שגרמה לאבידות רבות: "פלוגת טנקים לא יכולה לפעול כגורם נפרד, אלא עם ארטילריה, כדי לשמור על הטנקים לגבי הנחיתות שיש להם בטווח של 200 מטר". תמרי הוסיף כי הטנקים חייבים לקבל אפשרות לנוע בשטף, ללא מגבלות. מפקד חטיבה 14 הוסיף כי "צריך להיכנס עם שתי חטיבות קדימה, אם כי לא בכוונה להכניס את כל הטנקים לפעולה. איני מוכן שכל הטנקים של שתי החטיבות ייכנסו לשחיקה יום יומית".

ראש אמ"ן, אלוף אהרן יריב, הזהיר כי "נטישה בקנה מידה גדול של מעוזים יכולה לעודד את המצרים לחידוש האש. הקשיים שהמצרים רואים, הן בהתשה והן בצליחה הם המעוזים, השריון וחיל האוויר". עם זאת, סייג ואמר כי "החזקת המעוזים היא אומנם חשובה אבל היא לא הגורם המרתיע המכריע. האלמנט הכי מרתיע הוא חיל האוויר, אבל אם הם יראו מחר בבוקר שהמעוזים בלתי מאוישים, הם יחשבו שקשה לנו לעמוד בעומס הרבה זמן והם יכולים להסתכן".

 מפת הלחימה במעוזים בגזרת התעלה בזמן מלחמת יום הכיפורים

מפת הלחימה במעוזים בגזרת התעלה בזמן מלחמת יום הכיפורים ( ארכיון צה"ל במשרד הביטחון )