"סבירות נמוכה מנמוכה למתקפה": נחשף הפרוטוקול מערב יום כיפור

45 שנים לאחר המלחמה, תמלילי הדיון הקריטי במטכ"ל מתפרסמים לראשונה. הערכת אמ"ן השגויה, חשש האלופים ועמדת הרמטכ"ל: "המערך ההגנתי של האויב הוא בהחלט גם התקפי"

45 שנה אחרי: ארכיון משרד הביטחון חשף היום (שני) את הפרוטוקול מדיון המטה הכללי שנערך בחמישה באוקטובר 1973, ערב פרוץ מלחמת יום הכיפורים. התמלילים המדהימים חושפים את הכישלון המודיעיני בימים שלפני המבצע, את השאננות הישראלית, את היערכות הרמטכ"ל ואת אזהרות האלופים.

בדיון, שהוגדר כ"הערכת מצב – אינפורמציה" השתתפו רוב בכירי הצבא, ובהם הרמטכ"ל דוד אלעזר, האלופים ישראל טל סגן הרמטכ"ל, ראש אמ"ן אלי זעירא, מפקד פיקוד דרום שמואל גונן (גורודיש), מפקד פיקוד צפון יצחק חופי, מפקד חיל האוויר בני פלד, מפקד חיל הים בנימין תלם, מפקד פיקוד מרכז יונה אפרת, ראש אגף האפסנאות נחמיה קין, מפקד עוצבת הפלדה שלחמה בסיני, מנחם מרון, מפקד אוגדה 440 שלחמה בדרום, אברהם אדן, ראש אגף כוח אדם הרצל שפיר, ראש היחידה למחקר ופיתוח תא"ל עוזי עילם, ממלא מקום ראש המוסד ש' כהן (ראש המוסד, צבי זמיר, יצא כידוע לפגישה בלונדון עם אשרף מרואן, שבה קיבל התרעה חד משמעית על מועד פרוץ המלחמה), רמ"ח מודיעין אוויר ובכירים נוספים.

אלוף זעירא החל בסקירה של שינוי מערכים צבאיים של סוריה ומצרים. בין היתר, הוזכר כי סוריה קידמה שתי טייסות "סוחוי" מבסיס T4 המרוחק, אל בסיס שנמצא קרוב יותר אל גבול הצפון, וממנו ניתן לתקוף את ישראל. כמו כן, אמר זעירא כי קהיר תגברה את אזור התעלה בכ-300 תותחים, מה שהעלה את סך כל התותחים בגזרה ל-1,100. נוסף על כך, הבהיר ראש אמ"ן כי "טנקים די רבים קורבו אל החזית, אל קו המים, ומוצבים בעמדות ירי לאורך התעלה".

 דוד אלעזר, הרמטכל לשעבר
 

דוד אלעזר, הרמטכל לשעבר (דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

 

עמדת אגף המודיעין הייתה כי היערכות זו נובעת דווקא מחשש שישראל תתקוף בסוריה ובמצרים. "במקביל, אנו מוצאים אצל הסורים ואצל המצרים עצבנות לא מבוטלת מחששות רציניים מהתקפה ישראלית על סוריה ועל מצרים", אמר זעירא וציין פעולות צה"ל ללא כוונות תקיפה מאחוריהן, ובהן תרגיל צנחנים בסיני, שכתוצאה ממנו גדל סד"כ המטוסים המצריים ב-20. כמו כן צוין שהרוסים שלחו 11 מטוסי תובלה למצרים וסוריה, ככל הנראה על מנת להוציא בכירים מהמדינות, אך הסיבה לכך לא הייתה ידועה לחלוטין, לדבריו. בנוסף, צוין כי מרבית כלי השיט הסובייטים עזבו את אלכסנדריה וכי "גם זה דבר מאוד מאוד נדיר".

אולם, כל סימני האזהרה לא שינו את עמדת זעירא. "כל הדברים שמניתי לא משנים את ההערכה הבסיסית של אמ"ן שהסבירות למלחמה ביוזמת מצרים וסוריה היא עדיין מאוד נמוכה וסביר שכל מה שקורה היום, להוציא את העניין הרוסי שעוד אין לנו הסבר ברור עליו, נובע מחששות סוריים ומצריים בפני תקיפה שלנו", אמר זעירא.

בסבירות נמוכה קיימת אפשרות של תקיפה סורית-מצרית מתואמת. ואני אומר את זה שזה בסבירות נמוכה ואפילו נמוכה מנמוכה

"בסבירות נמוכה קיימת אפשרות של תקיפה סורית-מצרית מתואמת. אני אומר את זה שזה בסבירות נמוכה ואפילו נמוכה מנמוכה. כאשר המטרה הסורית יכולה להיות איזשהו מחטף ברמת הגולן ואם זה ילך גם ריצה יותר עמוקה. ולגבי מצרים או פתיחה באש או איזושהי משימה בהליקופטרים או בחצייה. בסבירות הכי נמוכה תרגיל גדול של חצייה במגמה לכבוש את שני עברי התעלה ולנסות לנוע אל המצרים".

"אני מקווה שתוך השעות היותר קרובות נדע. הצרה היא שלכל מצב כזה יש איזו דינמיקה פנימית שאתה פוחד ואתה מתגבר והצד ממול חושש ומתגבר וכל העסק הזה יכול לגלוש ולצאת משליטה של הערבים על עצמם", הוסיף זעירא וחתם את דבריו: "בסיכומו של דבר, אני לא חושב שאנו הולכים למלחמה, אבל המצב היום הוא יותר עם סימני שאלה מאשר היה, אני יודע, לפני 24 שעות".

 אלי זעירא, ראש אגף המבצעים במלחמת יום הכיפורים

אלי זעירא, ראש אגף המודיעין במלחמת יום הכיפורים (דובר צה"ל. באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

 

הרמטכ"ל קיבל את הערכת אמ"ן, אך חשש

לאחר הסקירה של ראש אגף המודיעין, אמר הרמטכ"ל: "אני ביסודו מקבל את הערכת אמ"ן ורואה את הסכנה שתפרוץ היום מלחמה, היום או מחר, כפחות סבירה מאשר לא תפרוץ מלחמה וישנן אפשרויות שההיערכות הזאת היא הגנתית". אולם, דוד אלעזר בהחלט חשש גם מהאפשרות שהסורים והמצרים אכן יפתחו במלחמה.

"יחד עם זאת, המערך ההגנתי הזה הוא בהחלט גם מערך התקפי ולמערך הזה ישנן כל האפשרויות לעבור למתקפה", הבהיר "דדו". "שני דברים שאני חייב לקחת בחשבון: האחד - שאם הם ירצו הם מסוגלים לתקוף תוך זמן קצר ביותר, והשני - שאין לנו הוכחה פוזיטיבית שהם לא מוכנים לתקוף. כלומר, אין לנו אף ידיעה מודיעינית אחת שלפיה אני יכול לומר 'יש לנו מקום יוצא מן הכלל שבא ואמר לנו שהם לא הולכים לתקוף', אלא כל מיני דברים אחרים".

שני הדברים האלה - חוסר הוכחה פוזיטיבית שלא תהיה תקיפה והיכולת שלהן לעבור למתקפה - הם צריכים להיות בסיס להערכת מצב ולפעולות שאנו עושים אותן

"שני הדברים האלה - חוסר הוכחה פוזיטיבית שלא תהיה תקיפה והיכולת שלהן לעבור למתקפה - הם צריכים להיות בסיס להערכת מצב ולפעולות שאנו עושים אותן", הדגיש הרמטכ"ל. "אי לזאת, אנחנו נכריז על כוננות מצב ג' בצה"ל, הכרזנו כבר. כלומר, אנו לחג הזה, וייתכן גם אחרי החג, נהיה בכוננות מוחלטת. הכוננות הזו חייבת לחול גם על כל יחידת מילואים, כלומר, כל הסגלים של יחידת המילואים והיה ונרצה לגייס שנהיה מסוגלים לגייס".

נראה כי "דדו" היה מודע בהחלט לסכנה בשתי החזיתות, ולהיערכות הלוקה בחסר של הצבא. "למרות שאין לנו התראה קונקרטית על תקיפה, אני מעריך שאם אומנם יש להם כוונה לתקוף בו זמנית מסוריה וממצרים, אנחנו עוד נקבל את ההתראה. בכל זאת יש לנו מקורות, יכול להיות שהם יתנו התראה עוד היום ויגידו 'שעת השין' בעוד 24 שעות, יכול להיות שהם יתנו אותה מחר ויגידו 'שעת השין' היא בעוד 12 שעות", הוסיף הרמטכ"ל. "אם יקרה המצב הכי גרוע שאפשר, כלומר שתיפתח התקפה בלי אף מילה נוספת, אז אנו נצטרך לבלום באמצעות הכוחות הסדירים - חיל האוויר וכל הכוחות שיש לנו בקווים. לצורך זה אנו לא רק מכריזים מצב ג' אלא גם מתגברים את הקווים על ידי כוח סדור שישנו בארץ".

 חיים בר-לב במפקדת פיקוד צפון במלחמת יום הכיפורים
 

חיים בר-לב במפקדת פיקוד צפון במלחמת יום הכיפורים ( מיקי אסטל, במחנה. באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

 

חשש האלופים ושאננות הבכירים

במטכ"ל דנו כיצד לגייס מילואים במקרה הצורך, באמצעו של הצום. "במקרה של הקטסטרופה הזאת אנו נצטרך לגייס גיוס מיידי. מבחינה זאת יש לנו מגבלה מסוימת, שביום כיפור אין רדיו, אנו עוד נבדוק את הדבר הזה", אמר הרמטכ"ל, והעלה הצעה להתקשר לבתים כדי שמשפחות ידליקו את הרדיו וישמעו גלי צה"ל, ויודיעו לכל השכנים לעשות זאת. "זה רעיון שעוד לא נבדק אצלנו. והיה או נפתחה אש או הייתה לנו התראה קצרה מדי, למשל של ארבע שעות, במקרים כאלה נצטרך לעשות גיוס חפוז מאוד". אלוף בני פלד העיר כי לדעתו גלי צה"ל צריכה להיות פתוחה ולשדר רק במקרה חירום, אך הרמטכ"ל ענה לו שהוא "נוטה לעשות אחרת", ולהחזיק את התחנה בכוננות בלבד.

"אני חוזר, כהערכה, אינני חושב שהם עומדים לפתוח במלחמה כי אני מעריך שהם מקבלים אינדיקציות יותר טובות. אני לא חושב שזו 'שעת השין' להערב או למחר", אמר "דדו". "אבל היות שאנו לא עוסקים בפרשנות צבאית, אלא אחראים למצב, אנו חייבים לנקוט באמצעי הביטחון הדרושים ואומנם אנו נוקטים".

היות שאנו לא עוסקים בפרשנות צבאית, אלא אחראים למצב, אנו חייבים לנקוט באמצעי הביטחון הדרושים

גם אלוף יונה אפרת העלה חששות בנוגע להיערכות צה"ל. "אנו לא עושים שום דבר בנושא של הגנת העורף, הגנה אווירית. כי הדבר הזה יכול להתבטא אם זה בהתראה קצרה מאוד או ללא התראה", אמר אפרת. אך, הרמטכ"ל הדף טענה זו והשיב כי "מצב ג' חל גם בהג"א, גיוס מילואים לא, מה שסדיר יכול לעשות שיעשה. אז אם זה בכוננות לצופרים וכן הלאה - כל זה שהג"א יעשה".

 לוחמים ישראלים על טנק פטון במלחמת יום הכיפורים
 

לוחמים ישראלים על טנק פטון במלחמת יום הכיפורים (אבי שמחוני, במחנה . באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

 

נראה כי ההיערכות הלקויה של צה"ל הטרידה בכירים נוספים בצבא. אלוף שמואל גונן הציע לגייס את מערך ההתראה למילואים "למרות ההשקפה שלא לגייס מילואים". כמו כן, אלוף נחמיה קין הזהיר שיש מחסור במזון טרי, ירקות, פירות ולחם, ושצריך להתארגן מראש לכך. אלוף בני פלד הבהיר שבמקרה הצורך יאכלו הלוחמים מנות קרב, והרמטכ"ל התייחס לטענה אף פחות ברצינות ואמר: "ואם אין מנות קרב - אז צמים. סוף סוף זה יום כיפור. צמים".

נוסף על כך, נראה כי הרמטכ"ל היה שאנן בנוגע לתוצאות המלחמה. "אנו נהיה מוכנים לכל מצב. אין לנו כידוע עניין במלחמה ואני מאוד לא הייתי רוצה שהיא תקרה לנו בהפתעה מוחלטת. לא משום שאני חושש מהתוצאות הסופיות, אבל זו כניסה לא בדיוק כפי שאנו אוהבים", חתם רב אלוף אלעזר את הישיבה. "אבל אם תהיה לנו התראה ונדע שזה אומנם הולך לקרות כעבור 24 שעות ונספיק קצת להתארגן, אז אני בטוח שנעשה אותה טוב מאוד ואני מקווה שנשיג את כל תוכניות העתיד שמונחות אצלנו במגירות. חתימה טובה".