"קרה לנו נס": כשממשלת בן גוריון החליטה - הפלסטינים לא ישובו

מחקר שפורסם לאחרונה חשף את ההנחה השגויה, שהשפיעה על ניהול הסכסוך מאז. בישיבת ממשלה, חודש לאחר הכרזת העצמאות, הניחו שעקירתם של הערבים מצביעה על חוסר קשר לאדמה

הדיון בסוגיית הפליטים הפלסטינים התעורר השבוע מחדש בעקבות החלטת ארה"ב להקטין את התמיכה שלה בארגוני הסיוע התומכים בהם. במחקר שפורסם לאחרונה, נחשפה ההנחה שהובילה כבר ב-1948 את מועצת העם הזמנית לגבש את מדיניותה כלפי הסוגיה. 

בספר "הם אינם חוזרים", פורסם מחקרו של ד"ר שלי פריד, שעד למותו עבד יחד עם פרופ' הלל כהן, ראש החוג ללימודי האסלם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית. פרופ' כהן סיפר על ממצאי המחקר בתוכנית "לונדון את קירשנבאום", בהם פרטים חדשים על ישיבה של מועצת העם הזמנית בהשתתפותם של דוד בן גוריון ומשה שרת הניחה כי הערבים שישבו בשטחי המדינה ונמלטו מבתיהם לא ישובו.

בעקבות המחקר, למעשה, נודע לראשונה שמנהיגי מדינת ישראל קיבלו החלטה לפיה 700 אלף הפליטים הפלסטינים לא ישובו לבתיהם וכי רכושם יופקע. בן גוריון אף אמר כי "קרה לנו נס", בעקבות עקירתם של מאות אלפי הערבים מהכפרים, שאפשרה קליטה של המוני העולים למדינה החדשה.

על פי מחקרו של פריד, בישיבת הממשלה ב-16 ביוני 1948, חודש לאחר הכרזת העצמאות ובעיצומם של ימי המלחמה, ממשלת העם הזמנית התכנסה לדיון בענייני הסדרי המדינה. במהלך הישיבה התפיסה הייתה כי הערבים שנסו ברחו באשמתם, וכי המלחמה שפתחו נגד המדינה היהודית הסירה את הצידוק המוסרי לאפשר לחזרתם.

לדברי פרופ' כהן, שהיה שותף למחקר, בן גוריון הדגיש כי אף ישוב יהודי לא נעקר מרצונו החופשי ועובדה זו מחזקת את הקשר לאדמה לטענתו. כמו כן, ראש הממשלה הראשון שיער כי הפלטים הפלסטינים יוותרו על הרעיון לשוב לפלסטין ויתערו במדינות השונות. 70 שנה לאחר מכן, הסכסוך הישראלי-פלסטיני מוכיח אחרת.