מחאה מול קרית הממשלה, תמר גיט ונחמה נמני אבני

"הגיעו מים עד נפש": עובדים במערכת הבריאות קורסים

כ-5,000 עובדים במקצועות הבריאות השונים שובתים במחאה על עומס ותנאים לא טובים. יו"ר איגוד מקצועות הבריאות: "יש חולים שלא שוקמו". מרפאה בעיסוק: "נמצאים על הקצה"

רפואה בקריסה: כ-5,000 עובדים במקצועות הבריאות השונים, בהם מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, תזונאיות וקלינאיות תקשורת, שובתים זה היום השלישי במחאה על מחסור בתקנים ותת התנאים שבהם הם מועסקים. חלקם אף הפגינו במחאה מול קרית הממשלה ברמלה.

"אחרי משא ומתן של שלוש שנים והתראות חוזרות ונשנות, החלטנו שאנחנו לא יכולים יותר להמשיך בצורה הזו, אנחנו קורסים", אמר לחדשות עשר יו"ר איגוד מקצועות הבריאות, אלי גבאי, "יש סיטואציה שבה נוצר הבדל בין חולים שמאושפזים בפריפריה לבין חולים שמאושפזים במרכז ואני לא מבין למה. למה ילד צריך לחכות שנה וארבעה חודשים לקלינאית תקשורת? יש דוחות של מבקר המדינה שמראים שמצב תחום התפתחות הילד הוא קטסטרופלי ואף אחד לא עושה כלום. יש חולים שלא שוקמו. זה לא מעניין אף אחד?"

>> לכתבות נוספות בחדשות עשר

ירי ללא הפסקה מעזה: 3 חיילים נפצעו מרסיסים - אחד במצב בינוני

משט מעזה לקפריסין נעצר, המפליגים יועברו לבסיס חיל הים באשדוד

נתניהו: איראן צריכה לצאת מכל סוריה; דיווח: ישראל תקפה בחומס

עדי לוסקי, מרפאה בעיסוק במכון להתפתחות הילד באחת מקופות החולים, הסבירה כי "אני עובדת 11 שנים באותו מקום ומבחינת תקנים שום דבר לא ישתנה. נוצר מצב שאנחנו כמות מצומצמת של מטפלים שצריכים לקבל החלטות קשות שקשורות בכך שאם מתפנה לי תור, אז במי אני מטפלת קודם. בילד בן שנה וחצי שיש חשד שיש לו אוטיזם כי הוא עדיין לא מדבר, או ילד שיש לו תסמונת דאון. השביתה הזו היא למעשה למען המטופלים".

הכנות להפגנה
 

הכנות להפגנה שנערכה מול קרית הממשלה (חדשות עשר)

 

בהמשך הסבירה על הקושי בשמירה על הצוות במגזר הציבורי. "כדי להתפרנס בכבוד אנחנו צריכים או לעבוד 50 שעות בשבוע", אומרת, "ברגע שהטיפול עובר למגזר פרטי, אז יש קושי בשמירה על איכות הטיפול". ערטל, מרפאה בעיסוק בקופת חולים, מוסיפה כי "כשאתה עובד במגזר הציבורי, אתה נמצא במצב הישרדותי וזה בעייתי כי יש דברים שרק המערכת הציבורית יכולה לתת להם מענה כמו מכשור מסויים".

עוד הוסיפה כי "המערכת הציבורית חייבת להיות חזקה, אבל יש עומס עבודה גדול בגלל מחסור בתקנים והתגמול דל ביותר. מרפאה בעיסוק בבית חולים פסיכיאטרי מרוויחה 5,300 שקלים על 75% משרה. התחושה היא שהגיעו מים עד נפש. אנחנו נמצאים על הקצה. אם אנחנו רוצים שכל אזרח יוכל לקבל טיפול ראוי, אז אי אפשר להמשיך ככה. אין לנו הפסקות אוכל ושירותים. אתה עובר ממטופל למטופל ברצף. מי שעובד במקצועות האלה עושה את זה מתוך תחושות שליחות, אבל אחרי תקופה מסוימת, קשה שלו להיות ממורמר".  

רותי כהן, פיזיותרפיסטית, הוסיפה כי "אנחנו מרגישים שמשרד הבריאות לא סופר אותנו וזה כואב. אני עובדת בבית חולים לשיקום גריאטרי ולא כולם מקבלים טיפול ואלה שכן, לא מקבלים טיפול ברמה שניתן היה לתת להם".

 הפגנה מול קרית הממשלה - מחאה של המצקועות הפרפואים
 

"הגיעו מים עד נפש". מחאה מול קרית הממשלה (תמר גיט ונחמה נמני אבני)

 

השביתה משפיעה כמובן גם על המטופלים עצמם, כפי שהעיד רועי, אביו של מטופל. "בגלל השביתה כל הטורים בוטלו, אבל גם בלעדיה, ההמתנה לתור היא מאוד ארוכה. במרפאות להתפתחות הילד יש אנשים מוכשרים ומקצועים, אבל יש בעיות בנתינת תורים. הבן שלי חיכה חצי שנה לאבחון וזה מתסכל. דוחפים אנשים לשוק הפרטי ואז מי שזקוק להם יסבול".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בדין ודברים בין ההסתדרות למשרדי האוצר והבריאות".

מטעם משרד האוצר נמסר בתגובה: "לנוכח הפערים בין נתוני ההסתדרות, משרד הבריאות ומשרד האוצר, סוכם בדיון האחרון עם יו"ר ועד עובדי הדירוגים הפארה רפואיים כי תבוצע עבודת מטה שתמשך עד סוף החודש הבא.בתוך תקופה זו משרדי הבריאות והאוצר יבדקו את נתוני התקינה והעומס שעליו מצביעים העובדים. כמו כן, ייפגשו נציגי שני המשרדים עם ההסתדרות במטרה להציג הממצאים ואת דרכי הטיפול בנושא במטרה להגיע להבנה".

עוד הוסיפו במשרד האוצר כי "יצויין, כי לפני מספר שבועות ביקש משרד האוצר מנציגי ההסתדרות להציג את הנתונים שעליהם מבוססות טענותיהם, אך ההסתדרות מסרבת להעביר את הנתונים. לאור זאת בכוונת משרד האוצר לפנות יחד עם שרותי בריאות כללית עוד היום לבית הדין לעבודה בבקשה שיורה לעובדים לחזור לעבודה תקינה וזאת לאור נכונותנו להידבר עמם, בלוח זמנים מחייב, על השלכות העומס בעבודה על תנאי עבודתם של העובדים".