"לא אשכח את רגע פיצוץ המוצב": 18 שנים ליציאה מלבנון

ב-24 במאי 2000 ישראל נסוגה סופית מדרום לבנון. סגן הרמטכ"ל דאז ל"אורלי וגיא": "זה היה הדבר הנכון לעשות". אחד מאחרוני החיילים שעזבו: "לקחנו רק דגל וחפצים אישיים"

ה-24 במאי 2000 הוא תאריך מהותי בהיסטוריה של ישראל, אז נסוגה ישראל באופן רשמי מלבנון. 18 שנים לאחר מכן, התייחסו היום (חמישי) לנושא בתוכנית "אורלי וגיא" סגן הרמטכ"ל דאז עוזי דיין ולאו גולוד, אחד החיילים האחרונים שהיו בלבנון.


"היציאה מלבנון רשומה על שמו של אהוד ברק, לטוב ולרע", אומר דיין, "יש להחלטה היא השפעה עד היום, בכל הקשור לאפשרות שתהיה רצועת ביטחון בסוריה, דבר שאני באופן אישי לא ממליץ עליו. המחשבה הייתה להוציא כמה שיותר חיילים בשלום וכיצד לבנות לאחר מכן קו הגנה".

>> לכתבות נוספות בחדשות עשר

תיעוד: שופך חומר דליק, מצית רכב בחניון - ונמלט מהמקום

חייל מיחידת דובדבן נפגע במהלך מעצר ליד רמאללה; מצבו אנוש

ליברמן מקדם בנייה מיידית של כ-2,500 יחידות דיור בהתנחלויות


הוא עוד סיפר כי "הייתה ביקורת רבה על האופן שבה בוצעה היציאה בגלל החד צדדיות של המעשה, צריך אבל לזכור שקשה לעשות דבר כזה בצורה יפה". לדבריו, "ניסינו להגיע להסכמה עם סוריה ולבנון בנוגע לנסיגה, אבל ללא הצלחה. הסיבה היא שברק כבר הודיע לפני הבחירות שישראל תסוג, כל מה שהם היו צריכים לעשות זה לשבת ולחכות".

 אהוד ברק בריאיון להמגזין
 

"היציאה על שמו, לטוב ולרע". אהוד ברק (חדשות עשר)

 


דיין הסביר לאחר מכן בנוגע לנחיצות של היציאה מלבנון. "בדיעבד היציאה מלבנון הייתה מהלך נכון", אמר, "אין טעם להישאר במקום לאורך זמן אם אתה לא מתכוון להישאר שם לתמיד". כאשר נשאל לגבי התחושה של צד"ל כי הופקרו בשטח, ענה כי "התחושה מובנת, אבל מצד שני אי אפשר היה לגבש החלטה בנוגע להישארות שם בגללם. צריך גם לזכור שזו הייתה גם מלחמה שלהם. הדבר היחידי שאפשר היה להציע להם הוא פיצוי".


גולוד סיפר כי "אני הייתי החייל האחרון שיצא מהמוצב שבו הייתי בלבנון. אני זוכר שבבוקר הגיעו למוצב 13 מחבלים כי הם חשבו שזה נטוש והיה קרב שנמשך כל היום. יצאנו סופית בלילה, אחרי הקרב. היינו בסביבות העשרה אנשים. זה היה בסוד אז השאירו כמות מינימלית של אנשים".


בהמשך סיפר כי על הנסיגה החיילים ידעו רק מספר ימים לפני שהתרחשה בפועל. "הייתי שם שלושה חודשים", הוסיף, "לקחנו את הדגל, דברים אישיים ופוצצנו את המוצב. היה בלאגן, אבל בסופו של דבר היציאה עברה בשלום. להישאר שם היה מיותר כי כל הזמן קיבלנו פצמ"רים על הראש. התמונה שאני אזכור יותר מכל היא של רגע הפיצוץ של המוצב".