8.8 מיליון תושבים, עשירית מהם בי-ם • ישראל - תמונת מצב

הלמ"ס פרסמה נתונים מקיפים לרגל יום העצמאות ה-70. תוחלת החיים גבוהה מממוצע ה-OECD, התחבורה השתפרה, והגיל הממוצע לחתונה עלה. וכמה בני אדם יהיו פה עוד 50 שנה?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (שני) את נתוני האוכלוסייה הישראלית לכבוד שנת ה-70 למדינת ישראל.

ערב יום העצמאות תשע"ח, אוכלוסיית המדינה מונה כ-8.842 מיליון נפש. זאת, לעומת 806 אלף תושבים שהיו פה ב-1948, עם קום המדינה. קצב גדילת האוכלוסייה בעשור האחרון עומד על 8%, פי ארבעה מהיר יותר ביחס לשנות ה-80. מאז יום העצמאות שעבר גדלה האוכלוסייה בישראל בכ-163 אלף איש. בשנת ה-100 למדינה, מספר התושבים צפוי להגיע ל- 15.2 מיליון.

כמעט 75% מתושבי המדינה הם יהודים. זאת, לעומת כ-1.9 מיליון ערבים, שמהווים כ-21% מכלל האוכלוסייה. ארבעת האחוזים הנותרים הם בני קבוצות אחרות או חסרי סיווג דת.

הילודה אינה הגורם היחיד בקצב גידול האוכלוסייה. מקום המדינה עלו לישראל כ-3.2 מיליון בני אדם מארצות שונות. גל העלייה בשנות ה-90 של המאה הקודמת הביאה לגידול של כ-10% באוכלוסייה, כאשר למעלה מ-900 אלף אנשים הגיעו ארצה.

גרף אוכלוסית ישראל בעבר, בהווה ובעתיד

גרף אוכלוסית ישראל בעבר, בהווה ובעתיד(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )

 

ירושלים הגדולה ביותר, נווה זוהר הקטן

מקום המדינה מספר היישובים הוכפל כמעט פי 2.5. כ-44% מתושבי ישראל מצטופפים ב-15 הערים הגדולות, המונות למעלה מ-100 אלף תושבים. ב-1948 אגב, תל אביב הייתה העיר היחידה שנכללה בקטגוריה זו, כאשר למעלה מרבע מהאוכלוסייה התגוררה בה.

העיר הגדולה ביותר בישראל היא כמובן הבירה ירושלים, שבה מתגוררים למעלה מ-882 אלף בני אדם. היישוב הכפרי הקטן ביותר הוא נווה זוהר, שנמצא במועצה האזורית תמר, ובו 70 תושבים בלבד.

מתחתנים פחות, מתגרשים יותר

כ-12% מהמשפחות בישראל הן חד-הוריות. בישראל של השנים האחרונות מספר החתונות יורד, בהשוואה לכמות האוכלוסייה. אולם, מספר הגירושין דווקא עלה כאשר היהודים מתגרשים הכי הרבה, והנוצרים – הכי מעט.

גיל הנישואין הממוצע עלה בכל המגזרים ב-50 השנים האחרונות, כאשר אצל הנשים השינוי ניכר יותר. אישה יהודייה מתחתנת בגיל 26 וגבר יהודי בגיל 28. באוכלוסייה המוסלמית הנשים מתחתנות בגיל 22 בממוצע, עלייה של שנתיים ביחס לעבר, ואילו גברים אחרי גיל 26. נוצרים מתחתנים בגיל המאוחר ביותר, ואילו אצל הדרוזים המספרים של הגברים די דומים לאלה של היהודים, והנשים נישאות בגיל 23.

שיעור הפריון ירד בהשוואה לעבר, ועומד כיום על 3.11 ילדים לאישה. נשים ערביות עוברות פחות ממחצית הלידות שעברו ב-1955, אך הן עדיין מובילות במעט על פני שאר נשות הארץ. הגיל הממוצע ללידה ראשונה בארץ הוא 30.4.

כ-44% מהיהודים בארץ הינם חילונים. אולם, רק 21% מגדירים עצמם כדתיים או חרדים, השאר מסורתיים בעלי אמונה. אצל האוכלוסייה הלא-יהודית, המצב שונה. למעלה ממחצית מאנשים אלה מגדירים עצמם כדתיים, ואילו 21% בלבד העידו על עצמם כי הם חילונים.

 גרף גיל הנישואים הממוצע בישראל

גרף גיל הנישואים הממוצע בישראל(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )

 

תוחלת החיים עולה, יהודים חיים יותר

תוחלת החיים במדינה גבוהה יחסית למדינות ה-OECD. אנחנו חיים עשר שנים יותר ביחס לשנת 1971, כאשר גיל התמותה אצל גברים הוא 80.7, ואילו נשים הולכות לעולמן בגיל 84.2. ערבים חיים כ-3.5 שנים פחות מיהודים.

שיעור תמותת התינוקות ירד באופן משמעותי יותר בכל המגזרים ביחס לשנות ה-70, ועומד כיום על 3.1 תינוקות שנפטרים, בכל 1,000 לידות. אולם, אצל האוכלוסייה הערבית השיעור כמעט כפול.

סיבת המוות העיקרית במדינה היא מחלת הסרטן, ואחריה מחלות לב, מחלות זיהומיות וסוכרת. שיעור המוות מסיבות חיצוניות ירד בחצי מאז קום המדינה.

כמות הרופאים במדינה צמחה כמעט פי 3 לכל 1,000 תושבים מאז 1960, כאשר העלייה הגדולה ביותר במספר הרופאים הייתה בתחילת שנות ה-90, בעלייה הגדולה מברית המועצות. אולם, מספר האחיות במדינה ירד מעט בעשור האחרון, והוא עומד על 4.8 אחיות לכל 1,000 תושבים, לא הרבה יותר מכמות הרופאים.

 גרף תוחלת החיים בישראל

גרף תוחלת החיים בישראל(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )

 

אי השוויון מעמיק, מחירי הדיור גבוהים

אי השוויון במדינה עלה מאז שנות ה-50 והפער בין העשירים לעניים העמיק. כחמישית מהאוכלוסייה מכניסה לכיסה כמחצית מכספי המשק, פער משמעותי ביחס לשנים עברו.

ההוצאות על דיור עלו, והן הגדולות ביותר כיום למשפחה בישראל. אנחנו מוציאים יותר גם על תחבורה ותקשורת, אך מבזבזים פחות על מזון ועל הלבשה והנעלה. השימוש בטלפונים יורד באופן משמעותי, ועומד על 65%, תודות לעלייה במספר המכשירים הסלולריים.

בשנים האחרונות חלה עלייה מתונה בבניית דירות, אך עדיין מדובר על שיעור נמוך פי 2.5 לעומת תחילת שנות ה-90. אמנם פחות אנשים מחזיקים בדירה בבעלותם, אך רמת הצפיפות ירדה. כיום לכל אדם ממוצע יש חדר משלו במקום שבו הוא מתגורר.

 ההוצאה החודשית בישראל

ההוצאה החודשית בישראל(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )

 

עבודה ושכר

שכר הממוצע לשכיר בשנת 2016 עמד על 9,799 שקלים בחודש. התעסוקה בענפים עסקיים עלתה משמעותית, וכיום למעלה ממחצית האוכלוסייה עובדת במשרות מסוג זה. משלח היד בענפים המסורתיים לעומת זאת, יורד באופן תדיר עם השנים, וכיום רק 16.6% עוסקים בהם. זאת, לעומת כמעט חצי מהאוכלוסייה בתחילת שנות ה-60.

התל"ג עלה באופן קבוע במשך השנים, וכיום עומד על 143.4 אלף שקלים לנפש. זאת, כמעט פי 7 ביחס לשנות ה-50. אדם ממוצע בישראל מוציא כ-80 אלף שקלים בשנה, ומכניס קרוב ל-100 אלף.

מספר המשרות במפעלי התעשייה עלה משמעותית ביחס לעבר, כאשר עם השנים ירד חלקם של מפעלי הטקסטיל, ועלה מספר של מפעלי ההיי-טק השונים.

נוסעים יותר אך נפגעים פחות בכבישים

מספר תאונות הדרכים בעשור האחרון נמצא בירידה מתמדת. בשנת 2016 התרחשו כ-12 אלף תאונות עם נפגעים. זאת, לעומת 17.5 אלף אירועים כאלה בשנת 1990. אולם, למרות הירידה המשמעותית, בנושא זה נדרש שיפור גדול. מספרם הכולל של ההרוגים בתאונות הדרכים בארץ מאז קום המדינה (לא כולל שטחי הגדה המערבית ועזה) עומד על 27,512.

הישראלים מתניידים יותר ברכב פרטי ביחס לעבר, ובעשור האחרון חלה עלייה של פי 1.4 במצבת כלי הרכב בארץ. מכונית פרטית בישראל נוסעת כ-16.3 אלף קילומטר בשנה. למעלה מארבעה מיליון תושבים מחזיקים ברישיון נהיגה, כאשר נשים מהוות 43.5% מכלל הנהגים.

גם תחום התחבורה הציבורית השתפר בשנים האחרונות. מספר האוטובוסים גדל, וכן מספר הנוסעים ברכבות, שעמד בשנת 2016 על כ-59 מיליון נסיעות.

 הרוגים בתאונות דרכים בישראל

הרוגים בתאונות דרכים בישראל(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )

 
מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל

מספר הנפגעים בתאונות דרכים בישראל (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

 

מספר שיא של תיירים, ושל טיסות ישראלים לחו"ל

ב-2017 נרשם מספר שיא של 3.9 מיליון תיירים שנכנסו לארץ. גם מספר הטיסות לחו"ל זינק באופן משמעותי בשנים האחרונות, והגיע ל-7.6 מיליון יציאות של ישראלים לארצות אחרות.

מספר החדרים במלונות גדל בשנים האחרונות. 24.2 מיליון לינות נרשמו בשנת 2017, מותכן 44% של תיירים.

הישראלים מרוצים ממקום מגוריהם 

83% מהישראלים מרוצים ממקום מגוריהם. כמחצית מתושבי המדינה מרוצים מכמות השטחים הירוקים ומהניקיון באזור שבו הם חיים.

אחוז ההצבעות לכנסת נמצא בירידה בשני העשורים האחרונים. זאת, למרות שבבחירות האחרונות נרשמה כמות שיא מאז שנות ה-2000, של 72% הצבעה.

השכלה גבוהה בצמיחה

בישראל ישנם 63 מוסדות להשכלה גבוהה. זאת, לעומת שניים בלבד בקום המדינה. בשנה שעברה למדו במוסדות השונים כ-313 אלף סטודנטים, כאשר כ-73% אחוזים מהם למדו לתואר ראשון. למעלה מ-11 אלף איש למדו לתואר הדוקטורט.

 השכלה גבוהה בישראל

השכלה גבוהה בישראל(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )

 

ולסיום, תוכלו לנחש לכמה אנשים במדינה קוראים ישראל ישראל?

השם הנפוץ בשנים האחרונות בקרב ילדים יהודים בישראל הוא נועם. בעבר, השם דוד היה השכיח ביותר במשך כארבעה עשורים רצופים. אצל הילדות, השם תמר הוא הפופולרי ביותר, לאחר כ-15 שנה שבו השם נועה החזיק במקום הראשון.

אפרופו שמות ויום העצמאות, ציון הוא שמם הפרטי של כמעט 7,000 גברים בארץ, ושל 126 נשים. למעלה מ-20 אלף מקומיים נקראים על שם ארצם, וישנן אפילו 5 נשים שנקראות ישראל. לתשעה גברים בארץ ישנו שם פטריוטי במיוחד, כאשר גם שמם הפרטי וגם שם משפחתם הוא ישראל.