"מגיעות לי זכויות": הטרנסג'נדר שחולם על מהפכה בכדורגל

בריאיון לחדשות עשר, רוי אוחנה מספר על המלחמה שלו. על הילדות ("חשבתי שאני משוגע"), המהפכה שעבר אביו ("סיפר שפעם היה מרביץ לאנשים כמוני") והוויתורים שנאלץ לעשות

בגיל 24 מצא את עצמו רוי אוחנה מוביל מאבק, זאת מבלי שהתכוון לכך. אוחנה, יליד יקנעם, נולד בתור שיראל והחל אחרי הצבא לעבור הליך להתאמת המגדר. כעת, שמו שונה לרוי והוא מבקש דבר אחד: "תנו לי לשחק כדורגל".

בשיחה עם חדשות עשר, התייחס אוחנה למאבק שלו, על היחס המורכב שקיבל מאביו המסורתי וגם על הרגע שבו הבין שבו הוא צריך לשנות את מינו. "החלום שלי הוא פשוט לשחק כדורגל", אומר אוחנה, "לא משנה לי איפה. אני לא רוצה להתחשב במגדרים".

לאחר דיון שהתקיים בעניינו בהתאחדות לכדורגל, הוחלט שהוא יוכל לשחק בקבוצת הנשים של הפועל קרית ים עד הודעה חדשה. כעת, ההחלטה הסופית נמצאת בידי ההתאחדות לכדורגל האירופית אופ"א. "צריך לזכור שהדבר תלוי בהרבה גורמים, בין השאר בהשפעות ההורמונים", מסביר אוחנה, "אין יותר מדי תקדימים בנוגע למקרה כמו שלי".

"לא אפסיק עד שהקהילה שלי תחזור למגרשים"

מבחינתו של אוחנה הוא לא יוותר על אשר יושג פתרון שיאפשר גם לו, וגם לטרנסג'נדרים נוספים, לשחק כדורגל. "אני לא יכול להתעלם מהעובדה שאני מייצג לא רק את עצמי, אלא גם קהילה מוחלשת שמודרת מהספורט", מספר, "לא חשבתי שהכתפיים שלי יכילו את המאבק הזה, אבל אני שמח שבסופו של דבר הרמתי את הכפפה. לא אפסיק עד שקהילה הזו תחזור למגרשים. לא אכפת לי כמה זמן המאבק הזה יימשך".

רוי אוחנה
 

לא יפסיק עד שהקהילה תחזור למגרשים. רוי אוחנה (שלומי עומר)

 

אוחנה, אוהד בית"ר ירושלים, החל לאהוב כדורגל כבר מגיל צעיר. "מי שהכיר אותי בתור שיראל, ידע שהיא תמיד מגיעה עם כדור. דוד שלי שיחק איתי כדורגל המון שנים והוא הדביק אותי 'במחלה' הזו'. אם אומרים לי שאני לא יכול לשחק כדורגל, אז באותה מידה יכולים לכרות לי את הידיים והרגליים. החלום זה ללבוש את החולצה של בית"ר בטדי. יש לי צמרמורת רק מלחשוב על זה".

אוחנה לא מתרגש מהבעייתיות הקיימת בקרב חלק מהקהל של בית"ר ירושלים. "הקבוצה עושה לדעתי את מה שהיא יכולה על מנת להוקיע את האלימות. מי שלא מקבל את מי שאני ומתעסק במה שיש לי בין הרגליים, צריך לעשות בדק בית עם עצמו, הדימוי שלו כנראה בתחתית. הם לא מייצגים את הקבוצה שאני אוהד".

"בזכות השירות הצבאי הבנתי שאני חייב לעבור הליך לשינוי מין"

מגיל צעיר, מספר אוחנה שהוא הרגיש כי הוא צריך לעבור שינוי בחייו, אבל לא ידע להצביע על ההליך שהוא צריך לעבור. "לא ידעתי לתת ביטוי לתחושות שלי", מספר, "בגיל 3 ביקשתי שיפנו אלי בלשון זכר, אבל לא ידעתי להסביר שאני טרנס. יש לי שתי אחיות, אחת בת 22, ואחת בת 19. אחת דוגמנית ואחת עוסקת בקוסמטיקה. הן מאוד מחוברות לנשיות שלהן ולגדול לידן הכניס בי חרדה. ניסיתי להיות כמוהן, אבל משהו לא יסתדר. חשבתי בהתחלה שאני משוגע. אני זוכר שבכיתה א' או ב' קיבלתי מכות מילדים וזה הפחיד את אמא שלי. היא אמרה לי שבבית אני יכול להיות מי שאני רוצה, אבל שאני צריך לקחת בחשבון שיש אנשים בחוץ שפחות מקבלים את זה".

 רוי אוחנה
 

לא ידעתי לתת ביטוי לתחושה שלי. רוי אוחנה (ללא קרדיט)

השינוי הגדול בחייו של אוחנה החל לאחר השירות הצבאי שלו בגדוד קרקל. "הייתי אז לוחמת ולכן השירות שלי ערך יותר משלוש שנים", אמר אוחנה, "זאת הייתה התקופה הטובה ביותר שהייתה לי בחיים. למדתי שם הרבה על עצמי, הביטחון העצמי שלי גבר והגעתי לשלב שבו יכולתי להשלים עם מי שאני. היה חייל בפלוגה שכינס את כולנו והצהיר שהוא טראנס. בזכות השירות, ובזכות ההצהרה ההיא, נפלה עלי ההבנה שאני לא יכול לדחות יותר את הליך שינוי המגדר".

בהמשך הסביר אוחנה כי "כל פעם היה לי תרוץ אחר. פעם זו הייתה החברה שהייתה לי. פעם הכדורגל, אבל הבנתי שרוי פשוט מחכה בשביל לפרוץ החוצה. מבחינתי לא להיות כמו שאני היום, זה פשע. השם רוי אומר בין השאר ללכת נגד הזרם וזה מה שעשיתי. הלכתי לשירותים יום אחד ומישהו זיהה אותי, קרא לי קוקסינל ואמר לי ללכת לשירותים של הנשים. יש אנשים שזה היה מפיל אותם, אבל עלי זה כבר לא משפיע. חבל לי רק שלא מבינים שמאחורי כל אחד עומד בן אדם עם רגשות".

במשפחתו של אוחנה היו כאלה שקיבלו את ההחלטה שלו מיידית, אבל מערכת היחסים עם אביו התערערה. "אמא שלי והאחיות שלי קיבלו אותי מיידית, אבל לאבא שלי היה מאוד קשה והוא הרגיש שעולמו חרב", הוא מסביר, "הוא מגיע ממשפחה מסורתית, מרוקאית, קשוחה ופרימיטיבית. אני תמיד אומר שאני מאוד מעריך את אמא שלי, אבל היא תמיד הייתה שם. במשך ארבע שנים מערכת היחסים שלנו ידעה עליות ומורדות והוא עבר תהליך. הוא הפך להיות אחד האנשים הנערצים עלי. הוא אמר לי שבתור ילד הוא היה מרביץ לאנשים כמוני. היום, אם מישהו אומר משהו על הקהילה הוא ישר שולף ציפורניים".

 רוי אוחנה
 

"הכדורגל היה תרוץ". רוי אוחנה (ללא קרדיט)

 

האמונה של אביו באלוהים השפיעה כמובן גם האמונה של אוחנה. "ככל שההליך שאני עובר צובר תאוצה, האמונה שלי באלוהים גוברת. בהתחלה הרגשתי שאלוהים צריך לתקן משהו מקולקל וגם היה משבר אמונתי מסוים, אבל אחרי תחילת ההליך, אפשר להגיד שחזרתי להיות 'איתו בקשר'".

"החברה שלי לשעבר – אחד הוויתורים הגדולים שלי"

אוחנה מספר שהוא הצליח להקיף את עצמו בחברים טובים, אבל שילם בהחלטה שלו מחיר אחד משמעותי. "אחד הוויתורים הגדולים שהיו לי בחיים הייתה החברה שלי לשעבר. אני מניח שהיה לה קשה להכיל את זה, אבל אני לא שופט אותה. התקופה שבה הייתי שיראל עזרה לי בסופו של דבר להפוך לגבר שאני רוצה להיות".

אוחנה מרוצה ממצבו בקרית ים, אבל הוא לא שולל בעתיד את האפשרות שישחק בקבוצה גברים. למרות זאת, הוא יודע שיש הליך ארוך עד שהאפשרות הזו תתממש. "בחברה הישראלית יהיה קשה למצוא קבוצה שתרים את הכפפה בהקשר הזה.  אני רוצה להיות במקום שבו אוכל לתרום ושזה לא יהיה גימיק".

רוי אוחנה
 

רויילחם יג נבןף.  אוחנה(שלומי עומר)

בעתיד אוחנה מאמין שהוא יהיה אבא ועדיין יעסוק בכדורגל. "זה החלום הגדול ביותר שלי ואני מאמין שאני אשיג אותו. אז אני אוכל לשבת בצד ולהירגע קצת. אני גם בטח אפנה לאימון כי אני רוצה לעסוק בספורט כריפוי. העובדה שהכדורגל יהיה חלק ממני כל החיים לא תשתנה".