על המפה: כך שינתה העלייה של טל ברודי את הכדורסל הישראלי

בנובמבר 1966, חתם טל ברודי במדי מכבי ת"א. הרכז שוויתר על קריירת NBA עזר לכדורסל הישראלי להתמקצע, ופתח רומן בין הזרים האמריקנים לארץ הקודש • פרויקט 70/70

ב-10 בנובמבר 1966, נחת במשרדי איגוד הכדורסל הישראלי כרטיס השחקן של כדורסלן אמריקאי שהצטרף זה עתה למכבי תל אביב. "טל ברודי יוכל לשחק במדי מכבי תל אביב בגביע אירופה", בישרה כותרת ביניים בעיתון "דבר", מתחת לידיעה על דבורה מרקוס שעשתה את הקריטריון למשחקי אס"א בבנגקוק, כשהשיגה את המינימום בריצה ל-100 מטר.

עם כל הכבוד לדבורה מרקוס, נראה שכרטיס השחקן של ברודי - שערך הופעת בכורה כעבור ארבעה ימים, במשחק ידידות נגד מכבי פ"ת, וקלע 31 נקודות בניצחון 47-76 - היה חשוב יותר לספורט הישראלי לטווח הארוך.

"טל ברודי הביא כדורסל מודרני וסגנון של התקפות מתפרצות מבחינה אסטרטגית", מסביר דוד גולדשטיין, "אבל המשמעות האמיתית היתה הגעתו לישראל של שחקן כדורסל ששיחק בקולג'ים ונבחר בדראפט ה-NBA, עם מוסר עבודה והקרבה. הוא הביא להתמקצעות הכדורסל בישראל. מה שקרה מאז, התחיל במידה רבה איתו".

גולדשטיין, עיתונאי יהודי מקנדה עם סבתא בישראל, עבד בשנים האחרונות על ספר שימחיש את הקשר המיוחד, החם, מעורר המחלוקת לפעמים, בין הכדורסל הישראלי לכדורסלנים האמריקנים. לכבוד יציאת הספר, "Alley-oop to Aaliya" (אלי-אופ לעלייה), הוא הגיע לארץ, וישב לשיחה איתנו ודיבר על המשמעות של ברודי, וגם של יתר החברים שלו, למה שהפך לענף הכדור מספר אחת של ישראל.

 

אחרי קריירת מכללות מוצלחת בת שלוש עונות באוניברסיטת אילינוי, כולל שלל תארים אישיים וקבוצתיים, נבחר ברודי במקום ה-15 בדראפט ה-NBA של 1965 על ידי בולטימור בולטס. אי שם בין הכוכבים העתידיים ריק בארי, גייל גודריץ' ובילי קנינגהאם, הוקרא שמו של ברודי. הבולטס התלהבו ממנו במחנה האימון של אוגוסט, אבל גם אפשרו לברודי, חבר האחווה היהודית באוניברסיטה, לנסוע עם הנבחרת האמריקנית למשחקי המכביה. אחרי בקשות רבות מצד ראשי מכבי תל אביב ומשה דיין, החליט ברודי לשנות כיוון - ושנה מאוחר יותר, כבר לבש את הצהוב-כחול של מכבי.

"זה לא שהוא ויתר על ה-NBA כי ה-NBA התכוונה לוותר עליו", מדגיש גולדשטיין, "הוא היה יכול להיות שם שחקן לגיטימי עם קריירת NBA לגיטימית, וזו היתה בחירה מדהימה – לומר לא ל-NBA ולשחק בישראל. עד אז לא שמעו על דבר כזה, וההשפעה היתה עצומה". באוגוסט 1966, עשתה סנט לואיס טרייד וקיבלה את הזכויות על ברודי. ל-NBA, הגארד כבר לא חזר לעולם.

טל ברודי במדי נבחרת ישראל במכביה
 

טל ברודי במדי נבחרת ישראל במכביה (חנניה הרמן, לעמ )

היכולת הנהדרת של ברודי היתה רק חלק מהעניין. התשוקה האדירה של הצעיר שהיה מכדרר כל הדרך לבית הספר, ומוסר העבודה הגבוה שלו - כאן, מסביר גולדשטיין, התבטאה ההשפעה האמיתית.

"כשאתה נולד וגדל בישראל, כדורסל הוא מפלט. הוא פעילות כיפית שעוזרת להסיח את הדעת מחיי היומיום", אומר הקנדי. "כשאתה מגיע לכאן ככדורסלן מקצועי, אתה כאן כי זו עבודתך, ואתה עושה אותה ברצינות המלאה. אתה לא מתאמן והולך הביתה – אתה עובד לפני האימון, אתה מתאמן ואז ממשיך לאימוני כושר. זה אחד הדברים ששחקנים זרים ואמריקנים מלמדים את הישראלים ומשפיעים על הצעירים. כשדיברתי עם עמרי כספי, הוא אמר בדיוק את זה – שהוא למד עבודה קשה והקרבה משחקנים כמו אנתוני פארקר, וויל ביינום ודיון תומאס. אלה החבר'ה שהוא למד מהם עבודה קשה ומשמעת".

עמרי כספי, אנדרסון ורז'או ואנתוני פארקר על הספסל של קליבלנד
 

עמרי כספי עם אנתוני פארקר בקליבלנד. למד ממנו עוד במכבי (גטי אימג'ס/אימג'בנק )

 

עם השנים, כדורסלנים אמריקנים הפכו למצרך מבוקש בישראל. בשנות ה-70, ובעזרת קשריה של מכבי תל אביב בחלונות הגבוהים, גם מסלול קבלת האזרחות נפתח לרווחה, לא רק עבורם אלא גם עבור שחקנים אחרים, עד לרמה של נישואים מוזרים במיוחד, שגרם להרמת גבות ולמחאות בכנסת. מכבי של ברודי הגיעה לפסגת היבשת 11 שנים לאחר מכן, עם צסק"א שאכלה אותה והזכייה בגביע אירופה. ובאופן אירוני משהו, דווקא קבוצה עם דומיננטיות אמריקנית הפכה לאייקון ישראלי, מהידועים של המדינה כולה בעולם.

"יש תחושה ששחקני כדורסל מגיעים לכאן כרוצחים שכירים, שכירי חרב. באים, משחקים והולכים", אומר גולדשטיין. "עבורי זה הגיוני שבמכבי תל אביב או קבוצה אחרת שמתחרה באירופה כנציגת ישראל - גם אם השחקנים אינם אזרחים ונשארים כאן, הם שגרירים. כשאתה מעודד את וויל ביינום או דיון תומאס או אנתוני פארקר, נכון, הם לא אזרחים ישראלים, אבל הם מייצגים את ישראל. וכשאתה רואה את מכבי תל אביב מנצחת ואת שון ג'יימס מחזיק דגל ישראלי במילאנו ב-2014, הוא לא מחזיק דגל עם לוגו של מכבי תל אביב. די מדהים שכדורסל יכול לעשות דברים כאלה".

מכבי תל אביב זוכה באליפות היורוליג במילאנו ב-2014

מכבי תל אביב זוכה באליפות היורוליג במילאנו ב-2014  הדגל הוא דגל ישראל (רויטרס )

 

ברודי היה יהודי, אבל סיפור האהבה הלך והתרחב גם לשחקנים, ואפילו לכוכבים, שכל קשר בינם לבין מצות ומצוות היה מקרי לחלוטין. גולדשטיין מסמן את איש המפתח הבא בשרשרת, שהגיע לישראל עשור לאחר מכן, לאחר שמגלה כשרונות של מכבי תל אביב צפה בו משחק בראקר פארק, מגרש המשחקים המיתולוגי של ניו יורק סיטי. אולסי פרי, אומר גולדשטיין, הוא האיש שפילס את הדרך לטום צ'יימברס ואמארי סטודמאייר, מילטון ואגנר ובילי תומפסון, פרוויס שורט ונייט רובינסון וסדריק סבאלוס.

יש תחושה ששחקני כדורסל מגיעים לכאן כנשק להשכרה, שכירי חרב.  באים, משחקים והולכים. אבל במכבי או קבוצה אחרת שמייצגת את ישראל באירופה - גם אם השחקנים אינם אזרחים ונשארים כאן, הם שגרירים

"בניגוד לטל ברודי, אולסי פרי לא היה אז יהודי. הוא הגיע על חוזה לחודשיים, התאהב במדינה ונשאר כאן, וההצלחה הענקית שלו פתחה את הדלת לכולם", מספר הסופר. "שחקנים באים לישראל, הם אוהבים אותה. הם מספרים לחבריהם, לתקשורת, מדברים על כך בארה"ב ובקנדה, ואז יש יותר שחקנים שמוכנים לבוא לכאן. חלקם מוכנים להרוויח פחות כדי לשחק בישראל כי הם יודעים שסגנון החיים טוב יותר, מדברים אנגלית, יש אמריקניזציה, מקבלים אותם באהבה. בגדול הם לא חווים גזענות כמו במקומות אחרים. לא הכל מושלם ולא ורוד ויש אתגרים, אבל יש קשר מיוחד באמת, וככל ששחקנים חווים אותו יותר, הם מספרים על כך לשחקנים אחרים ושמות גדולים יותר באים בעקבותיהם".

ולמרות כל השמות הגדולים שהופיעו בארץ ושהתראיינו לספר, הסיפור שהכי דיבר אל גולדשטיין היה של פרד קמפבל, שעדיין משחק, עמוק לתוך העשור השישי לחייו - הפעם, אם תהיתם, במכבי כפר קרע מליגה ב' מחוז שומרון.

"פרד לא היה שחקן מוכר במיוחד כשהגיע לישראל. הוא קיווה להשתמש בכדורסל כדי לראות את העולם, לעשות שנה אחת בכל מדינה. כשהסוכן שלו ניסה לשלוח אותו לישראל, הוא אמר שנלחמים שם ושהוא לא רוצה ללכת. הסוכן אמר לו לתת ארבעה ימי ניסיון, ואם לא יאהב את זה, הוא יטיס אותו הביתה. זה היה ב-1992. פרד עדיין גר בישראל 25 שנים מאוחר יותר, שירת בצבא, התגייר, הבן שלו עומד להתגייס", מסכם גולדשטיין. "וכשהוא נוסע לארה"ב עם אשתו, הוא נוהג לומר לה: 'אני רוצה כבר ללכת הביתה, בואי נלך הביתה".