תור ברשות ההגירה בת"א, יואב כהן

"התפתחה תעשייה שלמה של מאכערים": מבקשי המקלט שלא הכרתם

בשנים האחרונות נרשמה עלייה בכמות מבקשי המקלט מאוקראינה ומגיאורגיה - דבר שהוביל גורמים שונים לנצל את מצבם ולהרוויח על גבם כספים בדרכים לא חוקיות. "מרמים אותנו"

  • פורסם ב:
  • 05/02/2018 13:16
  • |
  • עודכן ב:
  • 06/02/2018 13:16
  • |
  • כתבים:
  • יואב כהן

גירוש מבקשי המקלט. רבות פורסם על הפליטים שהגיעו לישראל ממדינות אפריקה, אבל מעט דובר על אלה שהגיעו ממדינות במזרח אירופה, כמו אוקראינה וגיאורגיה. מאז 2011, אזרחי אוקראינה פטורים מהגשת בקשה מוקדמת לקבלת אשרת כניסה לישראל, וכך הם יכולים להיכנס לארץ ולקבל אשרת תייר שתוקפה עד שלושה חודשים. מאז 2013, פטורים מהגשת הבקשה גם תושבי גיאורגיה. 


הדבר הוביל בסופו של דבר לעלייה בכניסת תושבים ממדינות אלה לישראל. מנתונים שפורסמו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה בסוף 2016, עולה כי במהלך אותה השנה כ-9,000 אוקראינים וגיאורגים שנכנסו לישראל הגישו בקשת מקלט. 6,880 מאותן הבקשות הוגשו על ידי אזרחי אוקראינה. זאת, לעומת 703 בלבד שהוגשו ב-2015. גם בקרב אזרחי גיאורגיה חלה עלייה - בעוד בשנת 2015 הוגשו 736 בקשות מקלט, ב-2016 הוגשו 3,668 בקשות.

>> לכתבות נוספות בחדשות עשר

בן 70 נהרג בתאונת דרכים סמוך לקרית גת; בן 60 נפצע קשה

תם המצוד: חוסל ראש החוליה שרצחה את הרב רזיאל שבח

הורים מנתניה נעצרו בחשד להתעללות בבנם בן ה-3 חודשים


במהלך דיון שהתקיים בסוף ינואר בוועדת הפנים של הכנסת, אמר שר הפנים אריה דרעי כי רוב מבקשי המקלט בישראל הם ממוצא אוקראיני וגיאורגי. "ב-2017 הוגשו 14,700 בקשות מקלט, מתוכן 7,700 מאוקראינה, 1,351 מגיאורגיה ו-748 מאריתריאה ו-906 מסודן", הסביר דרעי, "הרחקנו בכוח 5,300 אנשים לא אפריקנים ששהו בישראל לא כחוק. לאחרונה קיבלנו חוות דעת ממשרד המשפטים שאוקראינה וגיאורגיה לא מדינות מסוכנות ולכן המגמה של בקשות המקלט משם פסקה והן מטופלות במהירות. יש רק פיגור גדול משנים קודמות".

עורך הדין תומר ורשה, מומחה לדיני הגירה ופליטים, הסביר לחדשות עשר כי "המצב המשפטי בישראל קובע שמי שמבקש מקלט בארץ, מקבל אשרה זמנית שמאפשרת לו לעבוד בישראל, וזאת עד שתתקבל החלטה בבקשתו. העומס הרב על מערכת המקלט בארץ יצר מצב שבו מבקשי מקלט ממתינים תקופות ממושכות להחלטה, וכך נהנים מפרק זמן רחב של אפשרות לעבוד בישראל כחוק, גם אם בקשת המקלט שלהם חסרת עילה". 

 רשות ההגירה בסלמה
 

רשות ההגירה בסלמה. למצולמים אין קשר לכתבה ( יואב כהן)

 

"חשופים למעצר וגירוש"

"נקבעו על ידי המדינה מכסות של עובדים בתעשיות הבנייה, הסיעוד והחקלאות, אבל המערכת שצריכה לטפל בסוגייה הזו לא מתפקדת", אמרה לחדשות עשר ענת גוטמן, רכזת מדיניות ציבורית במוקד לפליטים ומהגרים, "לכן, ישנם גורמים שמנצלים זאת על מנת להביא לפה עובדים בצורה לא חוקית עם הבטחות שווא".

עורך הדין ורשה הוסיף כי "בשנתיים האחרונות חלה עלייה דרמטית בכמות הזרים מאוקראינה ומגיאורגיה שהגישו בקשות מקלט בישראל, וככל שיותר אנשים קיבלו את הזכות לעבוד בארץ כחוק, כך הצמיחה השמועה כנפיים וגרמה לעלייה נוספת בביקוש בקרב זרים שרצו להגיע לישראל בדרך זו. עקב כך, התפתחה תעשייה שלמה של מאכערים וחברות כוח אדם סביב הגעת אזרחים זרים מאוקראינה ומגיאורגיה כדי לעבוד בישראל. אותם מאכערים מאתרים את המועמדים, מכינים את בקשות המקלט עבור העובדים, מתאמים מראש את הגעתם, גובים סכומים נכבדים עבור התיווך וכך מקיימים ומגלגלים תעשייה שכולם נהנים ממנה - העובדים, המאכערים, המעסיקים, כולם - והכול בדרך שעוקפת את מדיניות ההגירה בישראל".

דוח שפורסם על ידי המוקד למהגרים מאשר את טענת עורך הדין ורשה. מהדוח עולה כי בעליית מספר המהגרים ומבקשי המקלט ממדינות אלו מעורבים גורמים ישראלים, בהם גם חברות כוח אדם, המפיצים במדינות המוצא מידע שגוי בדבר האפשרות לעבוד באופן חוקי בישראל וגובים סכומים גבוהים כדמי תיווך.

עורך הדין ורשה הסביר כיצד השינוי ביחס של משרד הפנים לאותם מבקשי מקלט השפיע על הסוגייה. "לאחר שמשרד הפנים גילה את התופעה, הוא הוציא נוהל מזורז שמאפשר דחייה מהירה של בקשות המקלט של אוקראינים וגיאורגיים", אמר ורשה, "הכלי החדש הזה חסם אט אט את המסלול שהתפתח עד היום, אבל היות והביקוש נותר בעינו, וכך גם פוטנציאל הרווחיות, נראה שגורמים מסויימים החליטו להמשיך ולשמר את מכרה הזהב הזה ובמקום לפנות למשרד הפנים כמו קודם, בשל החשש שיידחו מהר, הם פשוט עקפו את כל ההליך הזה והנפיקו לעובדים אשרות מקלט מזויפות. בדרך זו, העובד אוחז האשרה שנראית כאשרת מקלט רגילה, אך בפועל היא מזויפת, ומי שאוחז בה חשוף לא רק למעצר וגירוש, אלא גם להליכים פליליים בישראל".

 שר הפנים אריה דרעי
 

שינה מדיניות. שר הפנים אריה דרעי(חדשות עשר)

 


מבקש מקלט אוקראיני, שביקש להישאר בעילום שם, סיפר לחדשות עשר: "אני נאלץ להגיע למשרדי ההגירה כל כמה חודשים. היו מקרים שמכרו פה מסמכים מזהים תמורת 200 שקלים. סיפרו לי גם על מקרים שבהם רימו אנשים. ביקשו עבור מסמכים מזויפים שנועדו כביכול לאפשר כניסה לישראל בין 800-300 דולר ואז אנשים מגיעים לנמל התעופה ולא נותנים להם להיכנס לפה". עוד הוסיף מבקש המקלט כי "מבטיחים להם שידאגו להם ויהיה להם טוב, אבל זה לא קורה".  

א', אזרח אוקראינה שנעצר ונכלא לאחר שנתפס עם זימון לראיון לבקשת מקלט, ככל הנראה מזויף, סיפר למתנדב המוקד למהגרים כי חיפש באינטרנט מודעות לעבודה בחו"ל ומצא אתרים שמציעים עבודה בישראל. לטענתו, הוא העביר למתווכת מסמכים והיא הסבירה מה עליו לעשות. "לאחר שהגעתי לישראל התקשרתי למתווכת והיא אמרה שהיא לא מצליחה להשיג את הסוכן", אמר למוקד.

עוד הוסיף כי לאחר מכן קיבל הוראה לקנות חבילת "טיול תיירותי". לאחר הטיול התאפשר לו להיפגש עם הסוכן, אשר גבה ממנו תשלום של 550 דולר תמורת טיפול במסמכים. הוא נשלח למשרדי רשות ההגירה וכשהגיע תורו להגיש בקשת מקלט, סיפר שהזימון שקיבל מזויף והוא נעצר.    


במשרד המשפטים מכירים את התופעה ומסרו לחדשות עשר כי "ביחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים פועלים בכל העת כדי למנוע תופעות של סחר בבני אדם בישראל למטרות זנות, למטרות עבדות או לכל מטרה אחרת". 


עוד הוסיפו ביחידה המדוברת כי "במהלך השנתיים האחרונות החלו להתקבל דיווחים על פעילות עבריינית לכאורה שמתרחשת במקביל להגעת קבוצות תיירים ומבקרים ממדינות אשר עמן נחתמו הסכמים בלטראליים כגון גאורגיה ואוקראינה. מהדיווחים שהתקבלו ביחידה עלה חשד כי קבוצות רבות מאוכלוסייה זו שמגיעה במסגרות מאורגנות מארצות אלו לישראל היא אוכלוסייה פגיעה שעלולה ליפול קרבן להתעמרות ואף ליפול קורבן לסחר בבני אדם". 

ביחידה הביעו דאגה מהתגברות תופעות כאלו בישראל והוסיפו כי "אנו עוקבים מקרוב אחר הנעשה בשטח, לומדים את הדוחות של היחידות השונות ומעבירים כל דיווח רלוונטי למשטרה ולגורמים הרלוונטיים".

מהמשטרה נמסר כי הם מכירים את הסוגיה ומטפלים בה. עוד הוסיפו "כי ככל שמתבסס חשד לביצוע עבירה פלילית ובכלל זה בתחום נשוא הפנייה, משטרת ישראל פועלת במישור המודיעיני, החקירתי והמבצעי ללא דיחוי, בהתאם ובכפוף לסמכות המוקנית בדין תוך כדי שיתוף פעולה בינלאומי. פעילות המשטרה בתחום, כמו גם שיתוף הפעולה עם ארגוני הסיוע השונים, ניהול חקירות בתחום, השתתפות בוועדות הכנסת השונות לקידום חקיקה והובלה לשינוי בתחום, הביאו לצמצום משמעותי בנושא".

בהכנת הכתבה השתתפה קטיה אגינוב