לטוב ולרע - יחסי ישראל-הודו מבוססים על אינטרסים קרים

קבלת הפנים החמה לה זכה נתניהו בניו דלהי עלולה להטעות: אמנם הודו כבר איננה מתנה את קשריה עם ישראל בתהליך מדיני עם הפלסטינים, אך גם פעלה נגדה כשהדבר השתלם לה

המטרה העיקרית של ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בהודו היא הידוק יחסי המסחר בין המדינות. ברמה הביטחונית, הודו היא הלקוח הכי חשוב של ישראל – כשליש מהייצוא הביטחוני הישראלי נמכר להודו. אולם לאחרונה, בניו דלהי ביטלו עסקה גדולה עם רפאל, דבר שפגע מאוד בחברה. ביטול העסקה מלמד על כך שהודו פועלת על פי מה שנכון לה ואינה מחויבת לדבר מלבד לטובת המדינה.

אך לפי לב ארן, לשעבר רכז מידע באגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-הודו, לא תמיד הדבר היה כך. בשנים הארוכות בהן שלטה מפלגת הקונגרס השמאלית, הודו פעלה ממקום אידאליסטי במדיניות החוץ שלה, וראתה עצמה כמאחדת העולם השלישי. מפלגת העם ההודית, שהשתלטה בשנה האחרונה על כל מוקדי הכוח במדינה, נוקטת מדיניות הפוכה, יותר לאומנית ובדלנית, שניתן לקרוא לה "הודו תחילה".

>> לכתבות נוספות בחדשות עשר:

חשבון פשוט: כמה דרי רחוב יש בישראל? תלוי את מי שואלים

טיסת אל על נאלצה לנחות בשלג הקנדי וחולצה רק אחרי 12 שעות

תיעוד: מטוס החליק ממסלול הנחיתה - ונותר תלוי על צוק

 נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו, עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בביקורו בישראל
 

נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו, עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בביקורו בישראל (רויטרס)

 

מדיניות החוץ ששמה את האינטרסים של הודו במקום הראשון, הביאה בין השאר גם לשינוי ביחס לישראל: היחסים בין המדינות אינם תלויים בהתקדמות בתהליך מדיני בין ישראל לפלסטינים, בניגוד לתקופת שלטון מפלגת הקונגרס, אז הודו התנתה את הקשר עם ישראל במו"מ עם הרשות. התנאי היחיד ליחסים עם ישראל הוא שהדבר ישרת את האינטרסים ההודיים.

ביטול העסקה עם רפאל, עסקה שנתניהו ינסה לשקם במהלך ביקורו במדינה, היא דוגמא לכך שהודו עשויה גם לפעול נגד האינטרסים הישראליים במידה וזה משתלם לה. דוגמא נוספת היא בהצבעה בעצרת הכללית של האו"ם בחודש שעבר נגד ההכרה האמריקנית בירושלים, כשהודו תמכה בהצעה שלא להכיר בעיר בירת ישראל.