"אנחנו נהפוך מחבלים – לשאהידים": כיצד ישפיע חוק עונש המוות?

מדוע בקואליציה מתעקשים לקדם חוק שיצרף את ישראל לרשימה מפוקפקת שכוללת את סין, קובה, מדינות ערביות? "שיקולים פוליטיים של 'ליברמנים' למיניהם"

  • פורסם ב:
  • 04/01/2018 16:14
  • |
  • עודכן ב:
  • 04/01/2018 18:01
  • |
  • כתבים:
  • איתי שיקמן

בווידאו: הכתבה במהדורה המרכזית על אישור חוק עונש מוות למחבלים בקריאה טרומית בכנסת

הצעת החוק לתיקון חוק העונשין, שתאפשר בפועל להוציא להורג מחבלים שרצחו, עברה אתמול (רביעי) בכנסת בקריאה טרומית. 52 ח"כים תמכו בהצעה שהגיש חבר הכנסת רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), ו-49 התנגדו. מה משמעות ההצעה בפועל, אם תקודם ותעבור את הקריאות הבאות בהליך החקיקה, ובסופו של דבר תיכנס לספר החוקים? ייתכן, ולא יותר מדיי.

תחילה, חשוב לומר כי האפשרות לגזור מוות על אדם קיימת בחוק הישראלי. נכון להיום, החוק מאפשר הטלת עונש מוות על שלושה סוגים של עבירות: טרור, בגידה במדינה ופשעים חמורים נגד האנושות (על פי החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם).

לכתבות נוספות בחדשות עשר >>

אישום: ביצע מעשים מגונים בבנה בן ה-11 של בת זוגו

הסופר אהרן אפלפלד הלך לעולמו, בגיל 85

הקבלן החשוד במתן שוחד לביטן על סף חתימה על הסכם עד מדינה

 אביגדור ליברמן וחברי ישראל ביתנו בשער שכם
 

אביגדור ליברמן וחברי ישראל ביתנו בשער שכם( רויטרס)

 

בשנת 1954, בוטלה בישראל האפשרות להטיל עונש מוות על עבירה של רצח. לצד זאת, באזור יהודה ושומרון, שם לא מוחל החוק הישראלי, בית הדין הצבאי רשאי לגזור מוות על אדם שנמצא אשם באותה העבירה. ההחלטה על הטלת עונש המוות באיו"ש מותנית בהחלטה פה אחד של שלושה שופטים בבית הדין הצבאי. הצעת החוק שמקדמת "ישראל ביתנו" מבקשת לאפשר לרוב רגיל, של שניים נגד אחד, להטיל את עונש המוות, בניגוד למצב כיום. אם כן, החוק מייצר סערה ציבורית אך השינוי בו בפועל מסתמן ככזה שאין בו משמעות רבה.

מחקר שבוצע במרכז המידע והמחקר של הכנסת (ממ"מ) קבע כי חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, שנחקק בשנת 1992, יגביל כל חקיקה עתידית הקשורה לעונש המוות ובסופו של דבר, יביא לכך שהחוק, אם יעבור, לא יעמוד במבחן בג"ץ.

החוק שמקדמים ב"ישראל ביתנו" נועד מפורשות להתמודד עם עבירות טרור, שכן עונש המוות ייגזר על פי הצעת החוק רק על מחבלים. מטרת התיקון הנוכחי לחוק היא הוצאת הסמכות בנושא מידיו של היועץ המשפטי לממשלה, שמתנגד נחרצות לחוק ואף הוציא הנחיה למערכת המשפטית בנושא, והעברת הסמכות במלואה להרכב השופטים הצבאיים, תוך מתן אפשרות לרוב רגיל להכריע בסוגיית גזר הדין, ולא החלטה פה אחד כפי שנהוג כיום.

הצעת חוק עונש מוות למחבלים שעברה בקריאה טרומית בכנסת
 

הצעת חוק עונש מוות למחבלים שעברה בקריאה טרומית בכנסת צילום מסך

 

ח"כ אילטוב, שהציג את הצעת החוק במליאת הכנסת אתמול טען כי היועץ המשפטי לממשלה פועל בניגוד לחוק בכך שהוא מנחה שלא להחיל את עונש המוות בגזרי הדין של בתי הדין הצבאיים. עוד אמר יו"ר סיעת ישראל ביתנו, כי העונש מהווה הרתעה שהיא חלופה חזקה יותר מאשר ישיבה בבתי הכלא: "הם פצצות מתקתקות שמסתובבות בכלא הישראלי ובסופו של דבר יוצאים לחופשי. אני חושב שזה מוסרי ביותר להביא אותם לענישה, שהיא ענישת מוות". גם ראש הממשלה נתניהו התייחס במליאה לחוק: "אני חושב שבמצבי קיצון יש היגיון פשוט - מי ששוחט וצוחק לא יבלה את חייו בכותלי הכלא, אלא יוצא להורג".

מנגד, פרופ' תומר עינת מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן טוען כי "אנחנו נהפוך את המחבלים – לשאהידים". בשיחה עם חדשות עשר תוקף הקרימינולוג הבכיר את הצעת החוק שעברה בקריאה טרומית: "זה מהלך שהוא אנטי-תזה למה שקורה בעולם בארבעים השנים האחרונות".

ח"כ רוברט אילטוב
 

ח"כ רוברט אילטוב יח"צ

 

עינת מוסיף וטוען, בניגוד לדעה של ח"כ אילטוב, כי החוק לא ירתיע מחבלים שיוצאים לבצע את הפיגועים משום שהם יודעים כי ייתכן ולא יישארו בחיים. "אם הרטוריקה שעומדת מאחורי ההצעה היא הרתעתית, אז זה קשקוש" מוסיף פרופ' עינת, "החשש שלי כקרימינולוג זה שכל מיני 'ליברמנים' למיניהם ייבנו רטוריקה שלמה שמצדיקה את ההוצאות להורג אבל שמאחורי זה יהיו שיקולים פוליטיים". הקרימנולוג טוען כי מחקרים שבוצעו בארה"ב מראים שהחלת עונש מוות על אנשים לא הפחיתה את כמות הרציחות.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) התייחסה אף היא לנושא. בפוסט שפרסמה אתמול בדף פייסבוק שלה כתבה: "להוציא להורג את מי שייחל למותו ולהפוך אותו לגיבור על ולקדוש, זו איוולת נוראה ונזק בטחוני מיידי. האבסורד הוא שהחוק כבר מאפשר הוצאה להורג של מחבלים. לא משתמשים בו בגלל נזקו הברור. כל המחזה ההזוי הזה - לצרכים פוליטיים זולים ועלובים".

עורך הדין ירון אונגר, חקר עבור הממ"מ את נושא עונש המוות בישראל תוך ביצוע סקירה השוואתית למצב בעולם. ממחקרו עולה כי כמעט כל מדינות העולם המערבי ביטלו את השימוש בעונש המוות. באירופה, כלל המדינות, למעט אחת – היא בלרוס, ביטלו אף הן את השימוש בעונש המוות. גם בארה"ב חל שינוי בעשורים האחרונים: כמעט 20 מדינות ביטלו כליל את השימוש בעונש המוות. לצד זאת, גם במדינות בהן החוק לא בוטל, רק בארבע מדינות מיישמים בפועל את החוק – ומוציאים אנשים להורג.

בניגוד למערב, במדינות רבות בעולם הערבי והמוסלמי עונש המוות קיים בחוק ומיושם הלכה למעשה. גם בסין - אחת משיאניות ההוצאות להורג בעולם בכל שנה – קובה, וייטנאם, יפן, הודו, אתיופיה ומדינות נוספות באפריקה ובאסיה החוק מתיר גזירת מוות בגין עבירות שונות.