בריחת שתן, www.pexels.com

יש סיבות שונות לבריחת שתן אצל חולי סכרת אך זו תופעה שמשותפת

יש סיבות שונות לבריחת שתן אצל חולי סכרת אך זו תופעה שמשותפת לגברים ונשים. במאמר נרחיב על כך, נסביר מה עושים כדי להתמודד ונביא טיפים לשיפור מיידי באיכות החיים

סכרת נחשבת לגורם סיכון לבריחת שתן אצל נשים וגברים כאחד. ברקע של חולי סכרת שסובלים מבריחת שתן בדרגות חומרה שונות יש גם בדרך כלל השמנה, מה גם שכאן מדובר על בעיה ששכיחה יותר אצל נשים מאשר גברים. עם זאת, השאלה המתבקשת היא מה הקשר הביולוגי בין בריחת שתן וסכרת ומה אפשר לעשות על מנת להתמודד עם התופעה.

ראשית, סכרת מסוג 2 שמלווה בפגיעה עצבית שהתרחשה בשלפוחית השתן גורמת לדליפת ובריחת שתן. שנית, קיימים סוגים שונים של דליפות שתן אצל חולי סכרת ולרוב מדובר בתופעה שבה קיים קושי בריקון השלפוחית וכיווצה. עם הזמן מצטברות כמויות השתן הגדולות והחולים מתחילים לסבול מבריחת שתן.

כל הסיבות לבריחת שתן אצל חולי סכרת

נשים וגברים שסובלים מסכרת ומזהים סימנים של בריחת שתן צריכים להקדים ולפנות לרופא. בעזרת פניה לעזרה מקצועית אפשר לקבל מידע על הבדלים בין שיטות טיפול, לאסוף הנחיות על שינוי מומלץ באורח החיים ולבצע עוד שורה ארוכה של התאמות נוספות. כמו כן, שיטות הטיפול הקיימות כיום מאפשרות לשפר את איכות החיים של אנשים שסובלים מבריחת שתן וגם לצמצם אצלם את תחושת המבוכה.

הסכנה העיקרית עם בריחת שתן שאופיינית לסכרת היא נזק עצבי לשלפוחית. כאשר הריקון של שלפוחית השתן לא מתבצע יעיל וכאשר גברים או נשים אוגרים שתן, הוא מתחיל ללחוץ על הדפנות עד כדי נזק עצבי בלתי הפיך. מעבר לכך, סוג כזה של לחץ על השלפוחית מתרחש למשל בעת חסימה של שלפוחית השתן במקרים של ערמונית מוגדלת או במקרים של פגיעה עצבובית שמקשה על יכולת ההתכווצות.

חולי סוכרת צריכים לעבור בדיקת סוכר על מנת להתאים טיפול תרופתי אופטימלי למצב שלהם. עוד קודם לכן, רוב החולים פונים לסיוע רפואי ולעזרה מקצועית כאשר הם סובלים מבריחת שתן לילית. זהו סוג של בריחת שתן שמקורו ברמות הסוכר הגבוהות וגם עבורו מבצעים בדיקת סוכר מקיפה.

 כך מתמודדים עם בריחת שתן

הטיפול הראשוני להתמודדות עם בריחת שתן בקרב חולי סכרת הוא כאמור ניסיון לאזן את רמות הסוכר בדם. במקביל, השאיפה היא להגיע למינון תרופתי מדויק שיאפשר להוריד את רמות הסוכר הגבוהות אך לא יגרור אחריו תופעות לוואי.

בהמשך, ניתן לאמץ טיפולים התנהגותיים, לבצע שינויים בתפריט התזונתי של האוכל והשתייה וגם להצטרף לפעילויות גופניות לחיזוק שרירי רצפת האגן. לא כל השינויים ההתנהגותיים והתרגילים קשורים ישירות לבריחת שתן, אך מומלץ לנסות להתמודד עם התופעה בכמה כלים בעת ובעונה אחת ולהגדיל את סיכויי ההצלחה.