יובל שרף, אינסטגרם

יובל שרף חשפה את התופעה הלא מדוברת שפוקדת נשים בהריון

סימפיזיוליזיס היא אחת מהתופעות השכיחות והפחות מדוברות בקרב הריוניות. אמש שיתפה יובל פוסט בעמוד האינסטגרם שלה שהעלה את המודעות לסבל שעוברות נשים רבות

  • פורסם ב:
  • 23/12/2018 09:14
  • |

"השבוע גיליתי תופעה חדשה, עוד מתנה מתוקה כזו שההריון נותן לברות המזל שבינינו - סימפיזיוליזיס". כך כותבת יובל שרף בעמוד האינסגרם שלה אמש. "לקח לי בערך שלושה ימים לכתוב את זה ולהגות את זה ללא טעות. זה בעצם אומר שהאגן שלנו מכין את עצמו טוב מידי. הוא מתרחב יתר על המידה (כמה כיף) והורמוני ההריון מדללים את הסחוס בין העצמות.בגדול, בכל שינוי תנוחה קטן את זוכה להרגיש את עצמות האגן פוגשות אחת בשניה. זה לא נעים בדיוק כמו שזה נשמע". היא כותבת.

סימפיזיוליזיס יכול להתבטא בכאבים עזים המשתנים מאחת לאחת באזור הפיוביס (המפשעה), זה יכול להתבטא בכאבי גב, והקרנות לאיזור הרגליים, עד קשיי תפקוד. נשים רבות סובלות מהתופעה הלא כל כך מדוברת (התופעה שכיחה ב-2.3-0.2% מההריונות, כאשר היא שכיחה יותר אצל נשים מבוגרות עם הריונות חוזרים. ניתן לאבחן את התופעה דרך ביקור אצל הרופא. דרך נוספת שעשויה לאשר שאכן מדובר בסימפיסיוליזיס, זה לגעת בעצם הערווה ואם ישנו כאב, ייתכן שאת סובלת מהתופעה. החדשות הטובות הן - שאחרי ההיריון הכאבים חולפים בהדרגה. חדשות פחות טובות: אם סבלת מסימפיסיוליזיס, קרוב לוודאי שזה יחזור על עצמו בהיריון הבא. הטיפול הוא דרך מנוחה, פיזיותרפיה או משככי כאבים. 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

השבוע גיליתי תופעה חדשה, עוד מתנה מתוקה כזו שההריון נותן לברות המזל שבינינו - סימפיזיוליזיס. לקח לי בערך שלושה ימים לכתוב את זה ולהגות את זה ללא טעות. זה בעצם אומר שהאגן שלנו מכין את עצמו טוב מידי. הוא מתרחב יתר על המידה (כמה כיף) והורמוני ההריון מדללים את הסחוס בין העצמות.בגדול, בכל שינוי תנוחה קטן את זוכה להרגיש את עצמות האגן פוגשות אחת בשניה. זה לא נעים בדיוק כמו שזה נשמע. ההריון השני שלי (בניגוד לקודמו שהיה חוויה רוחנית מתחילתו ועד סופו) מאתגר אותי. הוא מפגיש אותי עם מקומות אפלים שלא ידעתי שקיימים בי בכלל. מה זה אומר להיות אישה, להיות כלי לחיים חדשים- למשפחה שלנו . כמה אנחנו נותנות ומקריבות מעצמנו למען ההמשכיות.. הגוף המשתנה, הנשמה ,העצבים הרופפים ובמקרה שלי גם את הקריירה באיזשהו אופן. מצאתי שההריון מגדיר אותי בעל כורחי, את קיומי בעולם.הוא מי שאני. ומה שאני. כרגע. אני יודעת שזה לא “פוליטיקלי קורקט”. אבל זה לא קל לי. ובעיקר לא קל להודות- שקשה ואף עצוב לפעמים בתהליך היצירה האלוהי הזה, התהליך הגדול של חיי . איזו מן אישה אני? איזו מן אמא אהיה לילד הזה? למה איכפת לי מעצמי ולא ממנו? למה? ככה! כי אנחנו לא פחות חשובות. כמו כולנו גדלתי על ההנחה ש״אמא שמחה, ילד שמח״ אז אני מנסה בכל יום למצוא קצת שמחה. וזה לא תמיד קל. תודה לאל שיש לי שני גברים הורסים בבית שלמרות הכל מצליחים בכל זאת לשמח אותי. תודה על זה ותודה על בריאות, ושבת שלום. צילום @guyk_yarivf

A post shared by yuval Scharf (@yuvalscharf46) on


עוד כתבה שרף בפוסט הנוגע שלה: "ההריון השני שלי (בניגוד לקודמו שהיה חוויה רוחנית מתחילתו ועד סופו) מאתגר אותי. הוא מפגיש אותי עם מקומות אפלים שלא ידעתי שקיימים בי בכלל.  מה זה אומר להיות אישה, להיות כלי לחיים חדשים- למשפחה שלנו. כמה אנחנו נותנות ומקריבות מעצמנו למען ההמשכיות.. הגוף המשתנה, הנשמה ,העצבים הרופפים ובמקרה שלי גם את הקריירה באיזשהו אופן. מצאתי שההריון מגדיר אותי בעל כורחי, את קיומי בעולם.הוא מי שאני. ומה שאני. כרגע.
אני יודעת שזה לא “פוליטיקלי קורקט”. אבל זה לא קל לי. ובעיקר לא קל להודות- שקשה ואף עצוב לפעמים בתהליך היצירה האלוהי הזה, התהליך הגדול של חיי . איזו מן אישה אני? איזו מן אמא אהיה לילד הזה? למה איכפת לי מעצמי ולא ממנו?
למה? ככה! כי אנחנו לא פחות חשובות.  כמו כולנו גדלתי על ההנחה ש״אמא שמחה, ילד שמח״ אז אני מנסה בכל יום למצוא קצת שמחה. וזה לא תמיד קל. תודה לאל שיש לי שני גברים הורסים בבית שלמרות הכל מצליחים בכל זאת לשמח אותי. תודה על זה ותודה על בריאות, ושבת שלום".

הפוסט זכה למעל 7,000 לייקים ותגובות מזדהות.  עוקב אחת כתבה: "כל כך מבינה ומזדהה, וגאה בך שכתבת את הפוסט החשוב הזה, כי כל כך הרבה מאיתנו חוות את הרגשות והקשיים האלו (גם לי היה סימפיליסיוזיס בשלושת ההריונות, ואחרי החידה הראשונה לקח חודש עד שחזרתי בכלל ללכת בלי לבכות מכאבים), וזה לא פשוט בכלל. אבל - המודעות וההסתכלות הפנימית הזו, הכנות עם עצמך ועם הסביבה, רק הופכת אותך לאמא טובה יותר, ולאדם טוב יותר בכלל. להמשך הריון בריא, ולידה קלה, וחופש ודרור להרגיש כל רגש בלי להתנצל". 

עוקבת נוספת כתבה: "סבל של יתואר הדבר הזה, בהריון השני בקושי הלכתי, ומזל שילדו אותי בתאריך בול, ואמרו לי שיש נשים במצב שלי שהן על כיסא גלגלים, בהריון השלישי גם היה לי אבל פחות רציני".

תגובה נוספת שחיזקה את יובל: "סיוט! בקושי הלכתי... עליית מדרגות נראתה כפעולה בלתי אפשרית, חישבתי כל צעד וצעד אפילו מהחדר לסלון... החדשות הטובות הן שזה עובר אחרי הלידה. איזה כיף היה ללכת אחרי... פתאום כל פעולה אפשרית  תרגישי טוב, תנוחי ולידה קלה".