מושיקו ואלה, מתוך האינסטגרם של אלה

"אם מושיקו יפסיק לרוץ? אז תקראי על אישה שהיכתה את בעלה"

הכירו את אלה ומושיקו ישרים, אצנים מקצוענים עם עבודות שממש לא קשורות לריצה; הוא מאמן את אנה ארונוב והיא את דין מירושניקוב, וביחד הם הזוג הכי מהיר בפיד שלכם

"לפעמים אני באמת לא מבינה איך אתה מצליח להכיל את כל השגעונות שלי, ואז אני נזכרת שאני זו שצריכה בכלל להתמודד עם כל השגעונות שלך, אז אפשר לסכם שאנחנו בעצם תיקו". ככה מתחילה אלה פינוס, אצנית ומהנדסת אלקטרוניקה בת 30, את ברכת יום הנישואים השני שלה למושיקו ישרים, רואה חשבון מוסמך בפירמת BDO. "קופיקו שלי, יש משפט שאומר, שנישואים מושלמים הם חיבור של שני אנשים שמסרבים לוותר אחד על השני. כבר שנתיים שאתה גורם לי להיות כזו", היא ממשיכה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

איך בכלל אפשר להתחיל ולסכם את חגיגות יום ההולדת המטורפות הללו? אני לא יכול להגדיר את עצמי כבנאדם שקשה להפתיע אותו, אך מנגד זה גם לא סיפור כל כך פשוט. פעם אחרונה שעשו לי מסיבת הפתעה זה היה אי שם באמצע שנות ה-90 והשנה כאשר אני משאיר את העשור ה-3 לחיי מאחור, שילשו את כמות הפעמים תוך שבועיים. זה התחיל לפני שבועיים כשאשתי חטפה אותי בהפתעה מהעבודה לסופ"ש ארוך במלון כרמים שהפך ברגע לשופינג בדיוטי-פרי וטיסה חלומית לג'ירונה שבספרד, והמשיך אתמול במסיבת הפתעה מטורפת במועדון ה"צצה" שבה היו כל האנשים שהכי הייתי רוצה לחגוג איתם את הרגע הזה. אני רוצה להודות למשפחתי המדהימה, לחברי היקרים ובעיקר לאשתי שכבר לא נותרו בי מילים לתאר את כמות ההשקעה, הנתינה ואהבה שהיא מרעיפה עלי. הרמת אתמול אירוע ברמה שלא הייתה מביישת אף מפיקת אירועים בעלת רזומה עשיר. אני מרגיש שזכיתי ולפעמים באמת לא מבין למה מגיע לי כל הטוב הזה. כמות האהבה שקיבלתי אתמול בכל המדיות השונות פשוט בלתי נתפסת וכלל לא מובנת מאליו מבחינתי. קראתי תגובה-תגובה, הודעה-הודעה וזה פשוט הרגיש לי שכנראה עשיתי משהו נכון בדרך, משהו שעזר לי לגעת בהרבה אנשים. תמיד אמרו לי שאני בנאדם של אנשים, אבל ברגעים כאלה אני מקבל פרספקטיבה אמיתית לכמה זו לא קלישאה. אז תודה רבה, תודה רבה שכולכם כאן בשבילי לאורך כל השנה, תודה שאתם נותנים לי את המוטיבציה להצליח ולהוציא מעצמי קצת יותר ממה שלפעמים מרגיש לי קצה גבול היכולת ותודה לכם שאתם חלק, אפילו אם קטן, מחיי. אוהב, מעריך ואיך אומרים? רק בשמחות!

A post shared by Moshiko Yesharim (@moshikoyesharim) on

בפוסט משלו הוא כותב לה מילים שכל אישה הייתה חולמת לקרוא ברשת, רגע אחרי שהיא הרימה לו מסיבת הפתעה לרגל יומולדת 30. הנה חלק ממה שכתב החצי של הזוג הכי דביק ומודבק בריצה באינסטגרם: "כבר לא נותרו בי מילים לתאר את כמות ההשקעה, הנתינה ואהבה שהיא מרעיפה עליי. הרמת אתמול אירוע ברמה שלא הייתה מביישת אף מפיקת אירועים בעלת רזומה עשיר. אני מרגיש שזכיתי ולפעמים באמת לא מבין למה מגיע לי כל הטוב הזה".
 
ייתכן שנתקלתם בצמד המאמנים הלוהטים בעמודי האינסטגרם של המפורסמים, שמתייגים אותם מספר פעמים בשבוע בקביעות, כמו אנה ארונוב, שקוטפת הישגים ומגשימה חלומות בזכות ישרים, וכמו דין מירושניקוב, שהפך להיות האתגר של פינוס - אותו היא מטפחת צמוד בין האימונים שלה לעבודה התובענית, כאילו שמדובר בדילוגים קלילים בשלוליות.
 
"הכרנו לפני כ-7 שנים", מספרת אלה. "אני השתתפתי במרוץ הראשון שלי, למרות שהייתי 'קלולס' בכל מה שקשור לעולם המרוצים. להפתעתי סיימתי במקום הראשון בין הנשים ובתוצאה שנחשבה טובה לרצה מתחילה. בעקבות זאת עשו עליי כתבה באתר ישוונגי, בפינת יספורטאית השבועי. מושיקו נתקל בכתבה והחליט ליצור איתה קשר דרך הפייסבוק". מושיקו מאשר: "התכתבנו קצת, שאלתי אם היא רוצה לרוץ יחד וקבענו. אחרי הריצה הצעתי שנלך לאכול משהו והיא הסכימה". 
 
"אף גבר לא קם בבוקר ומבין שהוא צריך להתחתן"
 
אלה: "אני הוחמאתי מזה שהוא ראה בי פרטנרית ראויה לאימונים, כשהוא בפועל ניסה 'להתחיל איתי'". מושיקו: "לקחתי אותה למסעדת שף והיא חשבה שאני רוצה להיות ידיד שלה". אלה: "מושיקו לא בזבז זמן והצהיר על הכוונות שלו. בהתחלה מאוד נרתעתי. נשארנו מיודדים במשך שנה וחצי ולבסוף החלטתי לתת לזה צ'אנס. אחרי מספר פרידות ו'קאמבקים' הבנו שזה זה".
 
ואז הגיעה הצעת הנישואין.
 
אלה: "האמת שההצעה הגיעה לי ממש בהפתעה, כי רק חצי שנה קודם חזרנו להיות ביחד אחרי פרידה של שנה. אמנם גרנו יחד אבל נושא החתונה לא היה בכלל באוויר והיינו בגיל שבו זוגות סביבנו עדיין לא מתחתנים". מושיקו: "אני חושב שאף גבר לא קם בבוקר ומבין שהוא צריך להתחתן. מה שכן הבנתי הוא שאלה היא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים ואני חייב לתפוס את זה בשתי ידיים. התכנון היה להציע לה נישואים בקו הסיום של מרתון טבריה 2016 שהיה גשום במיוחד".
 
"אני הרסתי לו את התכנון", מתפרצת אלה לשיחה. "נסעתי ברכב שליווה את הנשים המובילות, כי הן היו אמורות לרוץ באזור שלו וכך יכולתי לראות אותו לאורך כל הדרך. בעקבות התמוטטות של אחת מהן הרכב המלווה נעצר בק"מ ה-40 לטפל בה. באותו רגע לקחתי את הדברים שלי ורצתי במהירות לקו הסיום כדי להספיק לראות אותו אבל לצערי פספסתי כי הועדה המארגנת לקחה אותו לבדיקת סימום". מושיקו: "לבסוף הצעתי לה נישואים בארוחת ערב במלון מול כל החברים מהקבוצה".
 
איך נראית חתונה של מכורי ריצה?
 
אלה: "היתה חתונה מדהימה. היו לנו כ-600 אורחים כשמחצית מהם קשורים לעולם הריצה. פרט למסלול ריצה שהיה שביל הכניסה לאולם, מספרי שולחנות שעוצבו כמו מספרי חזה, אקספו בקבלת פנים וצ'ייסרים שנמזגו בכוסות של GU - ממש לא היה ניתן להבחין שמדובר בחתונה של רצים".
 
אם אחד מכם לא היה רץ - זה עדיין היה עובד ביניכם?
 
מושיקו: "קשה לדעת. הריצה היתה הפתח להיכרות בינינו, כך שסביר שלא היינו מכירים בלעדיה". אלה: "מעבר לזה, אני חושבת שזה מכנה משותף כל כך גדול בינינו שלקחת אותו יהיה לערער את הקשר. אמנם עם השנים הריצה הפכה להיות רק הבסיס לקשר ועליו נוספו תחומי עניין משותפים, אבל היא עבורנו מעבר לתחביב או בילוי - היא מה שמגדיר אותנו, את אורח החיים ואת האופי שלנו. אני בטוחה שמושיקו ה'לא רץ' יהיה אדם שונה לחלוטין מ'מושיקו הרץ'".
 
 
מה אתם הכי אוהבים לעשות יחד?
 
מושיקו: "לארח ולבשל. יש בינינו הרמוניה במטבח וחלוקת תפקידים מאוד ברורה". אלה: "אני המבשלת והאופה, ולמושיקו יש את היד האסתטית והיסודית - בגלל זה הוא החותך והמצלחת".
 
כמה אימונים יש לכם בסך הכל בשבוע - בנפרד ויחד?
 
מושיקו: "אנחנו רצים כל יום ולרוב גם יותר מפעם אחת ביום. באימוני האיכות אנחנו מתאמנים בקצבים שונים ובקבוצות שונות. בשאר הריצות אנחנו לרוב מאמנים - לכן נדיר שיוצא לנו לרוץ יחד. זה בדרך כלל קורה רק כשאנחנו בחופשה או מפרגנים לעצמנו בריצה מאוחרת בסוף השבוע".
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

דילגנו על עוד שבוע בדרך למרתון טבריה. מודה, השבוע האחרון היה לא פשוט. אולי אחד השבועות הפחות נוחים שיצא לי לחוות בדרך למרתון. זה התחיל עם חולשה כללית מיום ראשון בערב, מהסוג של - "כניראה זה מעייפות מצטברת, מחר בבוקר אני קם אש", ונמשך בוירוס איטי וטורדני שפשוט סרב להמשיך קדימה ולתת לי לחזור למוטב. במהלך השבוע האחרון שכבתי במיטה בערך 95% מהזמן, פשוט שכבתי וריחמתי על עצמי. ביום רביעי כבר הרגשתי כמה גרוע זה היה. השרירים החלו לכאוב והרגשתי שאני כל כך מקוצר שאפילו בשכיבה בתנוחת העובר, האמסטרינג שלי צועק לשמיים. טוב איך אפשר להאשים את הגוף שלי? מעומס של 180-200 ק"מ שבועי כבר תקופה מאוד ארוכה ל-4 ימים נטולי כל תנועה. רק בחמישי אחה"צ הצלחתי לחזור לרוץ והתחושות היו כאילו לא רצתי לפחות חצי שנה. והריצה של יום למחרת הייתה אפילו גרועה יותר. התחושה הייתה מאוד ברורה ומובנת, אני תפוס מאיזור הישבן ועד הבוהן, כולל. מן תחושה שכל השרירים נקשרו להם יחדיו ועושים קנוניה כנגדי. אני בטבעי אדם מאוד אופטימי וכמו שאתם יודעים, ניסיון בעולם הריצה, יש לי לא מעט, אבל מעולם לא הרגשתי כך בהכנה בדרך למרתון. בדרך כלל בנקודת הזמן הזו, אני מרגיש כמו מכונה משומנת ששום דבר לא יכול לעצור בעדה. כל האופטימיות התאדתה כאילו מעולם לא הייתה והמפרצים בשיער התחילו להעמיק. אתמול בערב עוד עשיתי טיפול אצל הקוסם @ayalpinus שהפיח בי מעט תקווה כשאמר לי שעל פניו לא ניראה שהבעיה היא שרירית. אז היום יצאתי לריצה של 32 ק"מ לבקשתה של המאמנת @zehavashmueli , היא אמרה לי - " @gideontamar איתך והשבוע מגלגלים רגליים לפי תחושה בלבד, את המסכמת נדחה לשבוע הבא". מאוד לא אופטימי קמתי היום והתחלנו לרוץ. בלי הכנה לריצה ארוכה כמו שאני נוהג לעשות לאחרונה, ממש גישה של - "מה שיוצא, אני מרוצה". אז כניראה שגם הטיפול אמש עבד ויצאה ריצה לא רעה בכלל, אבל בעיקר למדתי שיעור נוסף על סבלנות בריצה. גדעון היקר, תודה על הליווי היום, בטוח שבלעדיך זה היה ניראה אחרת. ----------------------------------------------------------------- #coachmoshiko #adidasrunning #adidasisreal @adidasrunning #polarisrael @polarglobal #guenergyisrael @guenergyisr #jaybird @jaybirdsport #OAKLEY @taloptica #perskindol #fitsteppro #instarun #instarunning @runningterritory #איל_טיפול_בכאב @ayalpin

A post shared by Moshiko Yesharim (@moshikoyesharim) on

 
אלה: "אנחנו אומדים את סך האימונים בקילומטראז' שבועי ולא במספר אימונים. אימון יכול להיות 8 ק"מ או 30 ק"מ ולכן להעניק להם את אותו המשקל יהיה שגוי. מושיקו רץ לרוב כ-160 ק"מ בשבוע, ובשיא ההכנות למרתון מגיע עד ל-190. אני מתאמנת למרחקים קצרים יותר ורצה בין 120-150 ק"מ בשבוע".
 
כמה אתם מעודדים זה את זו?
 
מושיקו: "העידוד הוא חלק מהזוגיות שלנו. אם זה לקרוץ זה לזו כשחולפים אחד מול השני באמצע מירוץ או לחכות אחד לשני בקו הסיום".
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

לפני יומיים החלטתי לרוץ חצי מרתון במרוץ חיפה בספונטניות אחרי שנתיים שלא התחריתי במרחק הזה. לא התאמנתי לזה, לא נערכתי לזה וגם לא הורדתי עומס. ידעתי ששיאי האישי שעומד על: 1:27:15 שע' בהישג יד ושלא תהיה בעיה גדולה לשבור אותו. ובכל זאת, כשקמתי הבוקר שאלתי את עצמי מה לעזאזל חשבתי לעצמי. לא הרגשתי מוכנה בשום אופן. ואם זה לא הספיק, כשהגעתי למתחם הזינוק גיליתי שתנאי מזג האוויר כוללים חום, רוחות עזות ויובש מטורף(14 אחוז לחות!). ידעתי שהעדר הכנה ראויה בשילוב ניסיון מועט במרחק ותנאי מזג אויר קשים מחייבים חישוב מסלול מחדש. וככה, על קו הזינוק, הודעתי לפרטנר שהייתי אמורה לרוץ איתו, שאני משנה כיוון מ"חצי לתוצאה" ל"ארוכה מתפתחת". אמנם בתמונה נראה שהייתי עם "היד על הדופק" אבל לאורך כל הדרך לראשונה בחיי רצתי אך ורק לפי תחושה. נתתי לגוף לזרום, להפתח, לשייט ולהכתיב לשעון את הקצב-ולא להפך. וכנראה שהגוף הוא השעון המדויק ביותר,כי זה עזר לי לסיים את הריצה בשיא אישי חדש- 1:26:44 שע' (זמן אישי) ובמקום ה-3 בין הנשים, בריצה נשלטת, מהנה ומתפתחת. ספליטים: 5k: 21:02 (4'12") 10k: 41:50 (4'08") 15k:1:02:20(4'06") 20k:1:22:15(3'58") 21.1k:1:26:47(3'52") יאללה חוזרת לקצרות! ארוך לי מדי הסיפור הזה @adidasisrael @garmin_isr @taloptica #hm #halfmarathon #pb #runnergirl #girlpower #trackandfield #athlete #athletics #women #womenrunning #adidasrunner #adidaswomen #adidasrunning #instarun #instarunners #oakly #garmin #pose #runningpose #run #runner #running #inspiration #motivation @ayalpinus #איל_טיפול_בכאב

A post shared by Ella Pinus Yesharim (@ella.pinus) on

 
אלה: "אנחנו גם לפעמים עוזרים אחד לשני באימונים - אם אני צריכה לבצע אימון איכות לבד, אני לפעמים מבקשת ממושיקו ש'ימשוך' אותי באימון. בגלל שמושיקו מהיר ממני משמעותית, אני לא יכולה להחזיק איתו באימוני האיכות אז אני מלווה אותו על אופניים".
 
כשאחד מכם מאמן סלב לוהט מהמין השני, כמו אנה או דין - יש קנאה?
 
מושיקו: "קנאה זה רעל לזוגיות. אם היתה כזו זה לא היה קורה, ובכלל אם אם הייתה קנאה בכל מובן - כנראה שלא היינו מסוגלים להיות ביחד".
 
אלה: "אני תמיד אומרת שכשלא נותנים סיבה לקנא - אין קנאה. מושיקו תמיד נותן לי תחושת ביטחון, בכל מקום שיהיה ועם מי שלא יהיה. אני מפרגנת לו על העבודה המדהימה עם אנה והוא מפרגן לי על העבודה עם דין".
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

חזרה לשגרה! תקופת הקיץ בישראל לא פשוטה בקרב קהילת הרצים. החום לפעמים לא סביר ושלא נדבר על הלחות. הפתרון של ריצה על מסילת ריצה בחדר כושר הוא משהו שלרוב לא מתקבל על הדעת, כי מי שרגיל לרוץ בחוץ, לא מצליח להעביר יותר מ-10 דק' על המסילה לפני שהוא זקוק לטיפול פסיכולוגי. רוב הרצים לוקחים את הקיץ כתקופת פגרה. רצים בתדירות נמוכה יותר, רצים פחות קילומטרז', מצמצים את אימוני האיכות ולפעמים אפילו לוקחים מנוחה מוחלטת. היחידים שתראו בפארק אשר רצים עם העין על השעון הם אלו אותם רצים אשר בחרו באומץ רב להתאמן למרתון סתו. הגישה שלי עם מתאמני היא שצריך לשמור על הגחלת בוערת. ממשיכים לרוץ, אך מנטרלים כמעט לגמרי אימוני איכות. מעדיף לקחת את חודשי הקיץ כמעין תקופת בסיס. לשמור על קילומטרז' גבוה יחסית, אך הרבה מתוך הקילומטרז' הזה הוא קילומטרז' ג'אנק, כלומר ריצות קלות. ההוראה שלי אליהם היא שיהנו מהתקופה הזו, ירוצו בשעות שנוחות להם, לאפשר כמה שיותר יקיצות טבעיות ואם אין חשק לצאת לרוץ או באופן ספונטני קרה משהו שלא מאפשר לצאת לרוץ, אז שישחררו. המנוחה היא פיזית, אבל בעיקר מנטלית. הנפש נחה אחרי עונה ארוכה ואינטנסיבית וגם הסובבים אותנו מרוויחים אותנו חזרה לתקופה מסויימת לפני שננעלים על המטרה הבאה. בהתחלה כשניתנת ההוראה ותוכניות האימון וההנחיות מפסיקות לכחודשיים אז ישנה תחושה של חרדה ופחד, אלו נובעים מהחשש לאבד את מה שנבנה ושאולי לא נחזור למקום שבו היינו, אבל לאחר הסבר והרגעה שזו ירידה לצורך עליה וקריז מסויים שלרוב עובר אחרי שבוע, ההבנה על חשיבות המנוחה הזו מחלחת. הבוקר @aronovanna חזרה להתאמן, אחרי תקופה של פגרה שבה היא נחה, עשתה עוד דברים בשביל עצמה שלא יכלה לעשות במהלך העונה ובעיקר בנתה רעב לקראת העונה הבאה. אהבתי לראות אצל אנה שהיא הקשיבה להוראותי ושמרה אל הגחלת בוערת. ניכר היה שריצה זה לא עוד טרנד חולף עבורה וכי המרתון שרצה בתל אביב לא היה סוף פסוק, אלא התחלה של מסעות חדשים בעולם הריצה. אנה לגמרי מיצבה את הריצה כאורח חיים ועבורי כמאמן, זו ההצלחה הגדולה. ------------------------------------------------------------------ #adidasrunning #adidasisreal @adidasrunning @adidasisrael #coachmoshiko #polarisrael @polarglobal #guenergyisrael @guenergyisr #jaybird @jaybirdsport #OAKLEY @taloptica #perskindol #fitsteppro #instarun #instarunning @runningterritory #איל_טיפול_בכאב @ayalpinus #adidasrunners #adidasrunnerstelaviv #intervals #running #run

A post shared by Moshiko Yesharim (@moshikoyesharim) on

ובתוצאות יש קנאה?
 
אלה: "אם התוצאות שלנו היו קרובות זו לזו אולי הייתה תחרות מסוימת, אבל זה יהיה מצחיק מבחינתי לקנא בתוצאות של גבר בכלל, ושל גבר שמהיר ממני בצורה משמעותית בפרט. לצורך השוואה יש בינינו כ-4 דקות הפרש בתוצאת שיא ב-10 ק"מ, 33 דקות שלו לעומת 37 דקות שלי".
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

רבים לא יודעים אבל אני גם מאמנת ריצה. בתור סטודנטית אימנתי במשך שנים רצים מתחילים ומתקדמים עם יעדים שונים ומגוונים. החל מאלו שרצו רק להצליח לרוץ ברצף, דרך כאלו שרק רצו לרדת במשקל ועד לאלו שהיו מוכנים "לשפוך את המעיים" שלהם על המסלול רק בשביל לגלח עוד כמה שניות מהשיא שלהם. המשותף לכל אלו הוא שלמרות השוני במטרות, כל רץ הוא עולם ומלואו וכל השגת יעד כזה מביאה איתה סיפוק ואושר עצום, הן לרץ והן למאמן. לאחרונה התחיל לדגדג לי לחוות שוב את הסיפוק הזה- והתוצאה לפניכם. נדמה לי שאני לא צריכה להציג אותו אבל.. דין מירושניקוב, שחקן, דוגמן, אומן ועוד כל מיני תארים עם הסיומת "מן" - יתאמן ביחד איתי למרוץ הלילה של תל אביב בנובמבר הקרוב. מוזמנים לעקוב אחרי האימונים אותם נתעד כאן מדי שבוע ולהתאמן ביחד איתנו. למקרה שתהיתם-דין הוא מהסוג השלישי, והוא עומד להשאיר את המעיים שלו על המסלול. א-נ-י ע-ל ז-ה. בהצלחה דין! @deanmiroshnikov @adidasisrael #adidasIsrael

A post shared by Ella Pinus Yesharim (@ella.pinus) on

פתאום נכנסתי ללובי, הוא היה בהלם
 
אלה ממשיכה ומספרת על הדבר הרומנטי ביותר שעשתה עבור מושיקו. "לפני 5 שנים מושיקו נסע למרתון ברלין. ידעתי כמה המרתון הזה היה חשוב לו כי הוא קיווה לרדת לראשונה מ-2:40 שעות. בזמן שהיה בטיסה סבו נפטר, וכשסיפרו לו את זה לאחר שנחת הוא לקח את זה מאוד קשה ולא היה ברור אם בכלל יהיה מסוגל לזנק למרתון. 

אני באותו זמן הייתי בארץ. סטודנטית תפרנית בלי שקל בעו"ש ואפילו בלי דרכון בתוקף .בלי לחשוב פעמיים, בזמן שהייתי בלוויה הזמנתי כרטיס טיסה וטסתי אליו בהפתעה. הוא ישב בלובי של המלון ופתאום נכנסתי... הוא היה בהלם. אגב, באותו מרתון הוא הצליח לעמוד ביעד וקבע שיא אישי של 2:39 שעות".

מושיקו: "אלה מדברת על חופשה בתאילנד מהיום שאנחנו מכירים. רצינו לנסוע לפני שנתיים כירח דבש וזה לא קרה לבסוף. השנה, אלה חגגה 30 והחלטתי להפתיע אותה. סגרתי מאחורי הגב שלה את חופשת החלומות בתאילנד, עם כל הפינוקים ובתי המלון שעד היום חשבנו שקיימים רק בתמונות. לבסוף חודש לפני הנסיעה הייתי חייב לספר לה על זה כי היינו צריכים להתחסן".
 
כמה אתם מקפידים על תזונה בבית?
 
אלה: "תלוי את מי את שואלת. אני חושבת שהמודעות שלי לתזונה גבוהה יותר משל מושיקו. הוא אוכל מלא שטויות ולא שותה מים (רק קולה ומיצים), יש לו אפילו שקית קבועה של Mַ&M ליד המיטה שאיתה הוא סוגר את היום. אני לעומתו משלבת המון ירקות וחלבון בכל ארוחה ומתאימה את התזונה לאופי האימונים. למשל יום לפני אימון קשה וארוך אני מקפידה שהארוחה תהיה עתירה בפחמימות וביום שרצתי פחות אני בוחרת בארוחה שתכיל בעיקר ירקות וגבינות". 
 
מושיקו: "מאחר וריצה היא לא המקצוע העיקרי שלנו, אנחנו לא מתנזרים מכלום ומאזנים כשצריך. תוכלי למצוא אצלנו בארוחת ערב בשגרה מגש פיצה ביתי או קערת פסטה". 
 
ואם נפתח את המקרר שלכם, מה נמצא שם?
 
אלה: "תחשבי שזה בית של אנשים ב'שומרי משקל'. תמצאי הרבה גבינות ,יוגורטים וסוגים שונים של ירקות. באופן קבוע יש סיר מרק, כי זה ה'פטיש' שלי. יש גם מגש של 3 ק"ג תמרי גורמה שאנחנו שומרים עליו בקנאות...".
 
מושיקו: "...אבל אם תפתחי את המקפיא תחשבי שזה הבית של 'עמי ותמי'. יש שם באופן קבוע אלפחורס, עוגיות שוקולד ועוגות גבינה. אלה אוהבת להכין ואני אוהב לאכול- זה שילוב משמיים".
 
מה אוכלים לפני ריצה, ומה אחריה?
 
מושיקו: "בדרך כלל זה 2-3 אלפחורס, קרואסונים או עוגיות שוקולד צ'יפס. אני לא מתחיל לרוץ בלי זה".
 
אלה: "אצלי זה תלוי באימון. לפני אימון איכות או ריצה ארוכה, בדרך כלל פרוסת לחם עם גבינה. לפני ריצות קלות אני לרוב יוצאת בלי לאכול כלום. זה ממש לא מומלץ אבל זה ככה כי אני יוצאת לרוץ 10 דקות אחרי שאני מתעוררת".
 
 
 
מה החטאים שלכם?
 
אלה: " שוקולד לבן ויין אדום".
 
מושיקו: "ה-M&M כשאני חוזר מחו"ל. אני מסוגל לסיים שקית של קילו בתוך שבוע".
 
חשבתם פעם לרוץ מרתון יחד, סתם בשביל הכיף?
 
מושיקו: "עשיתי כבר מספר מרתונים שלא לתוצאה. פעם אחת כפייסר של 3 שעות במרתון טבריה, בשנה שעברה עם אנה ארונוב במרתון הראשון שלה ופעם נוספת כשליוויתי חבר במרתון וינה. בפברואר הקרוב אני עתיד לרוץ את מרתון סביליה יחד עם מתאמן שלי".
אלה: "אני מעולם לא עשיתי מרתון, כך שזו שאלה קצת בעייתית. לפני כשנתיים התאמנתי למרתון הבכורה שלי בוורשה כשמושיקו היה אמור לרוץ אותו ביחד איתי. בסוף זה לא קרה בשל פציעה, אבל אני בטוחה שכשארוץ מרתון בפעם הראשונה זה יהיה ביחד עם מושיקו".
 
במה אתם הכי דומים זה לזה ושונים זה מזה?
 
אלה: "מה שהכי דומה בנו זה ההומור והציניות. לפעמים אנחנו נקרעים מצחוק ממשהו שרק שנינו מבינים. אם מישהו היה מסתכל עלינו מהצד הוא היה חושב שלקחנו משהו".
מושיקו: "אנחנו מאוד שונים בגישה לתחרויות ולחיים בכלל. אלה מאוד נלחצת מתחרויות. למרות שהיא בחורה ריאלית היא לוקחת את הריצה למקום מאוד אמוציונלי - היא תמיד מקווה לטוב ביותר אבל מצפה לגרוע מכל. אני לוקח את זה הרבה יותר בקלות, אני מגיע אופטימי ויודע שאת מה שיש לי ברגליים אף אחד לא יוכל לקחת. הרבה יותר קל ככה".
 
איך מתחלקות מטלות הבית?
 
מושיקו:"אני מאמן עד שעות מאוחרות בערב ולכן אלה לוקחת על עצמה את רוב מטלות הבית. היא עושה קניות, מבשלת, מכבסת ומכניסה כלים למדיח".
 
אלה: "למושיקו יש חיבה מאוד גדולה לשואב וזה הדבר הראשון שהוא עושה כשהוא חוזר הביתה. הוא גם דואג לשלם את החשבונות ולפעמים גם מקפל כביסה. הוא מקפל יותר טוב ממוכרת בחנות בגדים".
 
ואחרי אימון ריצה קשה, אתם יותר סלחניים גם לגבי מטלות הבית?
 
אלה: "יש לנו חוק לא כתוב שאחרי ריצה ארוכה או תחרות מאפשרים אחד לשני לנוח ולהתאושש. בתקופות שמושיקו מתאמן למרתון אני סלחנית עוד יותר כי אני יודעת שזו תקופה של מספר חודשים עם עומס גבוה במיוחד שבה הוא חייב את המנוחה בשביל להתאושש מאימון לאימון ולא להיפצע".
מושיקו: "יש לי ריטואל קבוע שאחרי ריצות ארוכות אני נרדם לכמה שעות במרפסת עם הקפה והעיתון". 
 
 
אם אחד מכם יפסיק פתאום לרוץ, מה יקרה?
 
אלה: "כנראה שתקראי בעיתון על אישה שהכתה את בעלה".
מושיקו: "כבר קרה בעבר שאלה היתה פצועה ולא רצה במשך חודש. קרה גם הפוך. זו בהחלט תקופה לא פשוטה והמורל בבית קצת יורד. זה קשה עוד יותר כי אתה מושבת ובן זוג שלך שמתאמן באינטנסיביות 'מוציא לך את העיניים'. אבל למדנו להתמודד ולהפיק את המירב גם מהתקופות האלו".
 
חלום משותף?
 
מושיקו: "לא יודע אם זה חלום אבל זה משהו שהיינו מאוד רוצים לעשות - לנסוע לחודש-חודשיים מחנה אימונים בחו"ל ולהרגיש איך זה להתאמן כמו מקצוענים. היום אנחנו בשגרה כל כך אינטנסיבית שמיד אחרי אימון אנחנו טסים לעבודה ולשאר הסידורים ולא מתאוששים ואוכלים כמו שצריך. כשנחים כמו שצריך והראש שקט ונקי מדאגות יש שיפור אדיר בתוצאות וזה גורם לנו לתהות לאן עוד אפשר להגיע".
 
ילדים? מצטערת, הייתי חייבת.
 

מושיקו: "רוצים מאוד. אנחנו ממזמן מרגישים מוכנים ומקווים שיהיו בקרוב".