מנתם אומנותם: הפודיז החרדים מרימים ראש ופותחים ארנק

כריכים מושחתים, ארוחות שף של 13 מנות ויין בנהרות - כל אלה הפכו גם לנחלתם של החרדים שחווים מהפכה קולינרית • מוסף תרבות האוכל במהדורה המרכזית ממתין לבייקון כשר

תחשבו על ערב של בשרים מעושנים ונהרות של יין אדום, תחשבו על כיסונים ממולאים בעבודת יד שמוכנים לכול לקוח ברגע ההזמנה, תחשבו על כריך מושחת של בשר מפורק לצד כוס של בירת בוטיק ותחשבו על ארוחת שף של 13 מנות. עכשיו תשכחו את כל מה שחשבתם עליו ותראו מי עומד מאחורי כל המאכלים האלה, וגם מי מגיע לאכול אותם.

ככה בדיוק נראית מהפכה קולינרית. בין שמדובר בערבי שף בבתים פרטיים בבני ברק או בין שבמסעדות גורמה כשרות למהדרין ואפילו בפאבים מעודכנים – הפודיז החרדים מרימים ראש, פותחים את הפה, שולפים את הארנק ואת הסמארטפון – ויוצאים לאכול.

 
 

אילו הייתם נתקלים באפרים גרינבלט ברחוב, ספק אם הייתם מנחשים שמדובר בבעלים של אחד הפאבים הכי מעניינים שפועלים היום בירושלים. ספק גם אם הייתם מנחשים שהמנות שהוא מגיש הן ברמת הכשרות הגבוהה ביותר. גרינבלט מתעקש שבארה"ב שממנה עלה לארץ לפני כשש שנים, אין שום דבר חריג במה שהוא עושה. בישראל, לעומת זאת – התפיסות המקובלות, כמו גם הדעות הקדומות – הופכות אותו ומסעדות גורמה למהדרין אחרות – לתופעה.

מיכאל אמייאב ממסעדת שאלוט

מיכאל אמייאב ממסעדת שאלוט ( צילום מסך)

 

את מה שחשים רוב מי שקשורים להתעוררות הקולינריה במגזר החרדי יכולים יוסי אטינגר ואלי הלמן לכמת למספרים של ממש.  דרך ההצלחה של קהילת פייסבוק, הפכו השניים בעל כורחם גם לסוג של מפיקי אירועים. הכניסה המוגברת של חרדים לשוק העבודה שיצרה מעמד ביניים חדש בעל הכנסה פנויה, אינה הגורם היחיד שאחראי לשינוי הדרמטי; הטעם משחק פה כמובן את התפקיד הכי חשוב.

עם ההתקדמות בתחום הבישול אחרי שנים של מטבח שכולו תחליפים, החרדים יכולים פתאום ללכת בלי ולהרגיש עם. ואפילו אם הבייקון הכשר יהיה הכי קרוב למקור, בקהילה החרדית לא דואגים – גרגרנות ונהנתנות, מתברר, לא חייבות להיות תכונות חילוניות.