אל תקרא לי טופו: הטבעונים החדשים מנערים את הסטיגמות

במקום להיצמד לתדמית הסגפנית, המסעדנים הטבעונים החדשים לא מוותרים על אוכל יצירתי ומושחת • מוסף תרבות האוכל של המהדורה המרכזית מתפנק בקינוח ממי חומוס

אם זה ניראה ומריח כמו שווארמה, אם זה נשמע כמו טיגון של שניצל, אם זה פריך כמו נשיקות מרנג טריות ואם זה מוגש כמו מנה במסעדת שף- נו, אז בטח כבר הבנתם שיש פה איזה קאץ'. קשה לחלוק על כך שישראל עברה בשנים האחרונות מהפכה טבעונית של ממש – הזינוק במספר הטבעונים אמור היה להפוך את החיים של המסעדנים בתחום לקלים יותר אלא שדווקא עכשיו ניראה שיש ביניהם מי שבוחרים להצניע את הטבעונות.

מי שיחלוף סמוך למקום החדש של המסעדן הראל זכאים עלול לחשוב שמדובר בעוד דוכן שווארמה רגיל, זכאים הוא כנראה הנציג המובהק ביותר של המגמה שניתן אולי לקרוא לה "הטבעונות החדשה", זו שבראש ובראשונה לא עסוקה במרדף תמידי אחר תחליפים, שלא חייבת להיות בהכרח בריאה אלא גם, כמו הקינוחים של דניאל וגנר, מושחתת ומפנקת. טבעונות שמכוונת למכנה המשותף הבסיסי והרחב ביותר, הטעם, הרבה לפני שהיא פונה לאידאולוגיה, הכל כדי לפנות קודם כל למי שמחפשים אוכל טוב, בלי קשר לשאלה אם מוצאו בעולם החי או הצומח.

 
 
 

בתפריט של מסעדת OPA, הפרויקט החדש של השפית שיראל ברגר, לא תמצאו דגים, בשר, ביצים או מוצרי חלב ולמרות זאת זה ניראה כאילו היא מתעקשת שלא תקראו למקום שלה מסעדה טבעונית ומדגישה שגם היא לא דוגלת בהכרח באורח החיים הזה. אפילו במסעדת "טופו אן" בבנימינה, מקום שכולו מבוסס על מוצרי סויה, לא תמצאו את סימני הזיהוי המקובלים של הקהילה הטבעונית.

כשג'ון קמוטני הגיעה לישראל מהירושימה שביפן היא קצת נחרדה לגלות מה מוכרים כאן בחנויות בתור טופו. תחליפי הבשר התעשייתיים שהרסו את השם הטוב לאוכל הטבעוני הם רק חלק מהאתגרים עמם צריכים להתמודד המסעדנים הטבעונים החדשים, תהליכי הפיתוח ארוכים ומורכבים ובכל מנה כמעט צריך להמציא מחדש את הגלגל.עוד קושי, מורכב אפילו יותר, נוגע לסוגיית המחיר- בראש שלנו ירקות, פירות, דגנים וזרעים אמורים להיות עניין זול, בטח לעומת בשר או גבינות, אלא שזה רחוק מלהיות המצב, וכמובן שישנו הקושי הגדול מכולם והוא הדעות הקדומות, כי בינינו, תודו שקינוח ממי חומוס לא נשמע משהו, אלא שביס אחד מספיק כדי לגלות שזה עובד טוב, לפחות כמו שווארמה פטריות.