, פוטוליה

שנהיה בריאים: בדיקות גילוי מוקדם למחלות

המאה ה-21 מזמנת אפשרויות לגלות מחלות מוקדם ובכך לטפל בהן ביעילות ובהצלחה. מה מומלץ ועל אילו בדיקות אפשר לוותר?

הרפואה המודרנית הגיעה זה מכבר להבנה שאין צורך להמתין להופעתן  של מחלות כדי לטפל בהן. באמצעות סדרת בדיקות המבוצעות אחת לכמה שנים ניתן "לתפוס את המחלה" בשלביה הראשוניים או להצביע על מצב של חולי בהתהוות עוד לפני פרוץ המחלה. "הרפואה המונעת בכלל ובדיקות הסקר לאנשים בריאים בפרט מסוגלים הביא למצב שבו שכיחות המחלות והיקפן יורדים וכך בריאות הציבור הרחב ואיכות חייו עולה", מסביר ד"ר יואב יחזקאלי, מנהל האגף לרפואה ראשונית במאוחדת. "יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי יש בעולם הרפואה מגוון רחב של בדיקות שמוצעות לציבור, אולם אין בקשר אליהן שום הוכחה מדעית או מחקרית לכך שהן מסייעות בזיהוי מוקדם או בטיפול איכותי יותר במחלות למיניהן. אחרי הכל ישנם מכונים רפואיים שהם עסק כלכלי לכל דבר ועניין שגובים תשלום עבור הבדיקות, אולם היעילות שלהן לא הוכחה כלל ולכן אפשר בהחלט לוותר עליהן".

 

אחת הבדיקות המומלצת מאוד לנשים ולגברים מעל גיל 50 היא בדיקת סקר לגלוי מוקדם של סרטן המעי הגס. ד"ר יחזקאלי מסביר כי ניתן לעשות את הבדיקה בשני אופנים: בדיקה פשוטה ולא פולשנית של גילוי דם סמוי בצואה אחת לשנה או בדיקת קולונוסקופיה, שהיא בדיקה לא כל כך נעימה במהלכה מוחדרת צינורית לפי הטבעת ובעזרת מצלמה מיקרוסקופית ניתן לזהות גידולים או תהליכים טרום  גידולים במעי. מדובר בבדיקה שניתן לעשות אחת ל-10 שנים בלבד. כאן יכול כל אדם לקחת את ההחלטה המתאימה לו, שכן שתי הבדיקות הן יעילות. חשוב לציין כי הרופא המטפל יכול להמליץ לאדם שיש לו היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס לבצע את הבדיקה לעתים תכופות יותר או לחילופין להתחיל את המעקב בגיל מוקדם יותר.

 

בדיקה נוספת שהוכחה כיעילה במסגרת הרפואה המונעת היא בדיקת ממוגרפיה לנשים מעל גיל 50. "את הבדיקה יש לבצע אחת לשנתיים והיא מסייעת בגילוי מוקדם של סרטן השד אצל נשים ורמת יעילותה גבוהה ", מסביר ד"ר יחזקאלי. גם במקרה הזו, אשה שיש לה היסטוריה משפחתית של סרטן השד, קיים סיכוי שהרופא ימליץ על עריכת ממוגרפיה אחת לשנה או להתחיל את המעקב בגיל מוקדם יותר כדי לגלות את המחלה בשלב מוקדם , דבר שמעלה את הסיכוי לריפוי מלא.

 

"מגיל 20 ומעלה מומלץ לבדוק לחץ דם אחת ל-5 שנים, ומגיל 35 ומעלה מומלץ לבצע אחת ל-5 שנים בדיקת כולסטרול, כדי לאמוד ולהעריך את גורמי הסיכון למחלות לב אצל האדם", אומר ד"ר יחזקאלי. הבדיקה הזו מומלצת לגברים ולנשים כאחד. במידה וקיימת במשפחה גם מחלת סכרת, יש להוסיף אחת ל-5 שנים גם בדיקה של רמת הסוכר בדם. למדידת משקל וגובה בכל גיל יש ערך באיתור השמנת יתר או תת משקל המצריכים התייחסות וטיפול.

בדיקות הסקר האמורות נותנות תמונת מצב נקודתית על בריאותו של האדם. לדברי ד"ר יחזקאלי, ברפואה אין תעודות ביטוח.

 

באופן כללי, ד"ר יחזקאלי אינו ממליץ על עריכת בדיקות שאין בהן צורך, רק כדי להיות בטוחים: "אחת המגמות הבולטות היום ברפואה בארץ ובעולם נקראת Choosing Wisely, כלומר בחירה בחכמה של הבדיקות אותן מומלץ או לא מומלץ לעשות. חשוב לזכור שעודף בדיקות אין בו תועלת גם עלול להכניס את האדם לחרדה מיותרת ולבירורים נוספים שלא לצורך. המגמה הרפואית הזו צוברת תאוצה בעולם, מתוך הבנה שלעתים גם הרופאים מפריזים בבדיקות שלא באמת יכולות להעיד או לסייע במניעה של מחלות. אחת הדוגמאות היא הבדיקה הארגומטרית שמומלץ לבצע אחת לשנה במסגרת 'בדיקות סקר למנהלים', הבוחנת את תפקוד הלב בזמן מאמץ מתוך ניסיון לגלות סבירות למחלות לב ולהתקפי לב. בפועל, לא הוכח שהבדיקה הזו עוזרת בגילוי מוקדם או במניעה. כך גם לגבי בדיקת דם לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית עליה הומלץ בעבר לגברים, שאין המלצה לבצע אותה, אלא אם כן יש חשש לבעיה".

 

ומה עם ביקורים בדירים אצל רופא?

"חשוב להיות במעקב רפואי, גם אם הכל נראה בסדר. לפעמים הרופא, שמכיר את האדם ואת ההיסטוריה הרפואית שלו, יכול להמליץ על בדיקה או לשאול שאלה  ולעלות על עניין רפואי שניתן לטיפול במהירות וביעילות". שרק נהיה בריאים.

 

 

(פוטוליה)