משחקי חובה, יח"צ

"משחקי חובה": החצי ראשון חובה, השני רשות

עם שני שחקנים יפים וכריזמטיים, עלילה של "מראה שחורה" פוגשת את MTV והרבה מוסיקה טובה - נדמה היה שכלום ב"משחקי חובה" לא יכול להשתבש, עד שהגענו לסוף הסרט והתבדנו • ביקורת סרט

טריילר

פתיח

בואו ילדים ואספר לכם על המקרה העצוב של הסרט שסופו היה לחורבנו. יוצרים רבים יעידו כי לפעמים לכתוב סוף לסיפור שלהם זה הדבר הכי קשה בכל היצירה עצמה וכפי ש"משחקי חובה" יעיד - זה אכן יכול לעיתים להשתבש, להשתבש מאוד. אבל נתחיל מהחצי הראשון של הסרט, שלו מגיעה ביקורת שונה לגמרי מהחצי השני.


הסרט מספר את סיפורה של וי (ונוס), נערה צעירה ומופנמת החולמת להיות צלמת, חיה עם אמה ועם צלו הכבד של אחיה שמת. לוי יש חברה, סידני, שהיא בעצם ההפך הגמור ממנה - היא הרפתקנית, כריזמטית, אקסהביציונית והיא משתתפת במשחק שנקרא nerve, משחק אונליין שבו אתה בוחר אם אם אתה 'צופה' או 'משתתף', כאשר זוהי כמובן בחירה סמלית ומהותית לאופייך ולדרך בה אתה חי את החיים עצמם לכאורה, סידני היא כמובן משתתפת. מה זה אומר? הצופים נותנים לה משימות ואם היא עומדת בהן היא זוכה בכסף - המשימות נעות בין לחשוף את הישבן ללטפס בין שני בניינים גבוהים על סולם מתנדנד. וי היא כמובן צופה (ומה יותר סמלי מזה מאשר צלמת?) אך זה הולך להשתנות.

 

לעוד ביקורות קולנוע:

"מכסחות השדים": הרבה כוח נשי, מעט עניין
"ברש": אהבה זה כואב, לכולם

"ללכת בדרכך": קיטש מוכר אך ארוז היטב

 

קצב מהיר

הסרט נפתח בקצב מהיר - כל כולו התכתבות ויזואלית וז'אנרית עם המסכים בהם אנו מבלים את מרבית חיינו - על המרקע מסכים מתחלפים, מוקטנים ומוגדלים, סקייפ מתחלף בפייסטיים עליו קופצת הודעת וואטסאפ, הכל מהיר, אונלייין הכל בשידור חי. אנו מגלים שכמעט כולם משתתפים ב-nerve, או כצופים או כפעילים - שזה לא שונה מהפייסבוק והסנאפצ'ט של ימינו, כאשר ההבדל היחיד שיחסי המציצנות יותר בוטים ובמקום לייקים מקבלים כסף. כמו ב"מראה שחורה", גם ב"משחקי חובה" יש אלמנט של אזהרה מפני האפוקליפסה שהטכנולוגיה תביא עלינו, רק שכאן זה יותר באווירה של פאן ופחות באווירה של - הבה נתאבדה.


עד כאן - סרט טוב. באמת. אמה רוברטס ודיוויד פרנקו כריזמטים, משחקים מצויין, הכימיה ביניהם טובה. פסקול הסרט מעולה - עדכני ורלוונטי, העלילה והצילום בממשק מושלם עם עולם מסכי הטאצ', כך למשל לעיתים נקודת המבט עוברת למצב של מצלמת אייפון מה שתורם הרבה להרגשה הפמיליארית, לא שמישהו מאתנו צריך להיזכר כיום איך זה מרגיש לבהות במסך האייפון ולעשות מה שהוא אומר (ע"ע waze, פוקימון וכו').

 

משחקי חובה - אכזבה עצומה בקופות
 

משחקי חובה - אכזבה עצומה בקופות(יח"צ)

קאסט

אבל אז הסרט מנסה לאסוף את עצמו לקראת הנקודה שכל דבר צריך להגיע אליה בשלב מסוים - נקודת הסוף, ושם הדברים מתחילים להיות הזויים ומופרכים. שוב הוליווד נופלת לתוך המערבולת של עצמה אל דפוסייה הנרטיביים ההרסניים, בהם לכאורה סרט טוב חייב לכלול איום של סוף העולם (הוליווד כגבר שרואה כל כך הרבה פורנו שסקס רגיל לא יכול לספק אותו, כלומר - בסרט, אם העולם לא קרב לקצו, אז כלום לא קורה בעצם) וכמובן - הצלה של המצב בשניה האחרונה (מילולית - שעון עצר סופר לאחור ובשנייה האחרונה הדברים מסתדרים), סוף טוב ורצוי רומנטי, שקיעה ופה יבש מפופקורן מלוח מידי.


לסיכום - משחקי חובה התחיל טוב, המשיך טוב אבל נגמר טיפשי להחריד וחבל, כי כמו שאמר לי השף במסעדה בה עבדתי בעברי - "אני יכול להוציא ארוחת 8 מנות מטורפת אבל אם פישלתי בקינוח ועם הטעם הזה הסועדים ייצאו - לא עשיתי פה כלום".

 

"משחקי חובה": 2.5 כוכבים