,

גברים בשחור

יוסי פולק ויהורם גאון נותנים הופעה עוצרת נשימה שהופכת את "נבלות" השחורה, האפלה והרצחנית, לכרטיס ביקור חזק יותר מכל דוח התעללות בקשישים. פיני אסקל דיור מוגן

  • פורסם ב:
  • 21/04/2010 05:19
  • |
  • עודכן ב:
  • 21/04/2010 11:42
  • |
  • כתבים:
  • פיני אסקל

במהלך השליש הראשון של הסרט "גברים בשחור", נקלע ג'יימס (וויל סמית') עם עוד כמה אנשי ביטחון לשרשרת משימות שבסופה מבחן ירי. בעוד כל המועמדים מתאמצים לחסל את מפלצות הקרטון האימתניות, ג'יימס דופק כדור דווקא במצחה התמים של ילדת הקוקיות טיפאני, אולי בת שמונה. בתגובה ל'מה לעזאזל חשבת?', מסביר ג'יימס שבניגוד למפלצת שעושה כושר על עמוד תאורת רחוב ולמפלצת האחרת שמחזיקה טישו בגלל שהיא מצוננת, טיפאני אוחזת בספר פיזיקה שממש לא מתאים לגילה – ולכן סביר להניח שהיא זוממת משהו.

ב"נבלות", מיני-סדרה בת חמישה פרקים על פי הספר "נבלות" של יורם קניוק, אפרים (יוסי פולק) ומושקה (יהורם גאון), נמצאים כאן על תקן טיפאני. בעיני העולם, לא בעיניו הנדירות של ג'יימס. הם יכולים לרצוח עד מחר, אבל גם אם השוטר יראה את סבאל'ה מטרים ספורים מזירת הפשע הוא לעולם לא יחשוד שהוא זה שאחראי באופן בלעדי ל"מעשה הנפשע ביותר בתולדות המדינה", כפי שנאמר בפרק הראשון.

מה שטראגי במוסר הכפול של "נבלות" – שבא לידי ביטוי בביקורת כלפי הנוער של היום מחד, ובתגובה חסרת פרופורציות ולא תמיד מוצדקת מצד הזקנים מאידך – הוא שלא משנה כמה גדולה ואכזרית תהיה נקמת דור הפלמ"ח בדור האייפון, תמיד העולם יישאר בידיהם של הצעירים. כל כך גדול הבוז שחשים לא מעט מהדור המזוין שבו אנחנו חיים כלפי הדור שאולי לא יספיק לצלוח את הפסקה הזו לפני שייפח את נשמתו, עד שיותר קל לנו לחשוב על הזקנים במונחים של שיניים תותבות, ריח ישן, דג מלוח, חיתולים למבוגרים, מספר על היד, קמטים חרושים, גופיות סבא מרופטות, זוג שדיים שלא מצליח להתייצב עוד, כאלה – מאשר לתת להם את הקרדיט על מסע רציחות מתועב, שנוסע על טרנטה משנת 82' על כביש העפר שבין "בדרך למטה" ל"רוצחים מלידה".

לסבא יש אקדח, והוא לא יהסס להשתמש בו

עכשיו תשכחו מפרסומת לבתי אבות של רבקה מיכאלי, מהפרוסטטה של סבא שלכם ומהירושה של השכנה הזקנה שערכתם עבורה קניות בילדותכם, גם כי זה לא מנומס וגם כי יותר מעניין להתמקד בשני ממזרים עם כבוד. יוסי פולק ויהורם גאון – בהופעה אגדית, עוצרת נשימה ומעוררת התפעמות – מצליחים לזגזג בין חברות זכרית שלא נראתה בשום מקום לפני כן, תחושת עלבון בלתי אפשרית וחיים בצילה של אהבה רומנטית לאותה אישה שלא יכולה להתממש.

השילוב הזה יביא אתכם להזדהות נטולת היגיון, לגירוד עצבני בקצות האצבעות, לעיניים שמתבוננות עמוק בתוך הכאב עד שהן לחות וכמעט שאינן מסוגלות יותר, לשיתוק שנגרר בכיסא גלגלים על ידי עוזרת פיליפינית גרומה. ואז, למרות כל מה שהייתם רוצים להאמין בו, תגיעו לידיעה שיום אחד כל זה יהיה של הנכדים שלכם, אלה עם השיער הוורוד, העגיל בגבה והאוזניות הלא סוציאליות, שמצליחים להשתין גם בלי לחשוב על ממטרות, מסוגלים להעמיד גם בלי לדמיין את אלמגור בצעירותה ויודעים לחיות גם בלי להתנצל כל היום על העובדה שהם חיים.

>>> לכל הכתבות, הביקורות והטורים של פיני אסקל
>>> ויורם קניוק עוד חשש שבכלל לא תרצו לצפות בזה

ב"נבלות", שלישי, 22:05, HOT3