הרס, יחצ

"הרס": ג'ייק ג'ילנהול מראה שוב שהוא אחד השחקנים הטובים ביותר בהוליווד

ז'אן מארק ואלה ממשיך לעשות קולנוע מצוין עם דרמה מורכבת וג'ייק ג'ילנהול שכהרגלו, גונב את ההצגה • ביקורת סרט

  • פורסם ב:
  • 23/03/2016 17:03
  • |
  • עודכן ב:
  • 01/05/2016 13:30
  • |
  • כתבים:
  • זוהר צלח

פתיחה

לאחר ששני סרטיו האחרונים - "הולכת רחוק" ו"מועדון הלקוחות של דאלאס" זכו להצלחתו גם אצל המבקרים וגם במספר מועמדויות לאוסקר, חוזר הבמאי הקנדי-צרפתי ז'אן מארק ואלה למסכים עם "הרס" בכיכובו של ג'ייק ג'ילנהול ("חיית הלילה", "ללא כפפות").

 

הסרט עוקב אחרי דיוויס מיצ'ל (ג'ילנהול), יועץ השקעות מצליח שחי את החלום - הוא גר בבית ענק בניו-יורק ונשוי לאישה יפהפה (שהיא גם בתו של בעל החברה בה הוא עובד). אך כבר בדקה הראשונה של הסרט, חייו של דיוויס משתנים כשהוא ואשתו מעורבים בתאונת דרכים, הוא יוצא ללא פגע, אך מאבד בתאונה את אשתו.

 

למרות התמיכה הרחבה שהוא מקבל במיוחד מפיל (כריס קופר, "אמריקן ביוטי"), חותנו, שמתאבל גם הוא על מות בתו, דיוויס מחליט לחזור לשגרה מהר במיוחד, מתוך אמונה שלא אהב יותר את אשתו ושמותה לא באמת מפריע לו. הוא מתחיל להתנהג מוזר ושם לב לפרטים הקטנים במקום לדברים החשובים, מפרק דברים בבית  ונוטה יותר יותר להרס, גם של מי ומה שמסביבו ובעיקר להרס עצמי. הכל בכדי להתחמק מהתמודדות עם המצב החדש.

 

לעוד ביקורות שאולי יעניינו אתכם:

"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים": הסרט הכי טוב של מארוול עד כה

"ילד טוב ירושלים": הייתם בסרט הזה כבר, אבל זה נחמד לצפות בו שוב

 

 

במקביל לחזרה לשגרה, שולח דיוויס מכתבים לחברת מכונות אוטומטיות, אשר במכונה שלהם נתקעה לו חפיסת M&M בביה"ח בו הוא ואשתו אושפזו לאחר התאונה. המכתבים שלאט לאט,הופכים לאישיים יותר ויותר, מגיעים לקרן (נעמי ווטס, "הצלצול"), נציגת חברת המכונות האוטומטיותף שמכתביו של דיוויס נוגעים לליבה. קרן מחליטה ליצור קשר איתו. השניים מתחילים לפתח קשר כלשהו, אך קרן מוטרדת מכניסתו של דיוויס לחייה, המסובכים גם ככה.

 

הקשר שהשניים מפתחים הוא לא קשר רומנטי אך גם לא בדיוק קשר של ידידות, ולא בדיוק עוזר לדיויס להתמודד עם הטראומה, אבל דווקא המפגש שלו עם כריס (ג'ודה לואיס, שזהו סרטו הראשון), בנה של קרן, עוזר לדיוויס להתחיל להבין שהוא בבעיה, ואף לנסות להתמודד איתה.

 

למרות שהוא שונה מאוד מסרטיו האחרים, ניתן לראות פה טביעת אצבע ברורה של ואלה, שמנסה לפני הכל לשקף מצב פנימי ולהציג מצבים שונים של הנשמה האנושית. בסרט הזה למשל, הוא משתדל לגרום לנו לצחוק לא מעט, גם במצב שבו נראה שהדמות הראשית בדרך להתמוטטות מוחלטת. הוא נעזר בעריכה כדי ללמד אותנו עוד על עברה של הדמות ובכך ללמוד אותה, גם אם לפעמים לא באמת ברור מה הוא רוצה (אם מישהו יצליח להבין את השוטים עם הלטאה, שיגיב כאן בבקשה ויסביר לי מה ואלה רוצה). הכוח של ואלה ליצור רגעים אינטימיים נפלאים בסרטים שלו, שלא תמיד נוטים לאינטימיות, היא לא פחות ממדהימה.

 

הרס
 

הרס(יחצ)

אך הכוכב האמיתי של הסרט הוא לא ואלה, אלא ג'ילנהול שמוכיח שוב, אחרי תפקיד מצוין ב"ללא כפפות" ותפקיד בלתי נשכח ב"חיית הלילה", שהוא שחקן אופי מדהים. ההופעה שלו מחזיקה את הסרט לכל אורכו והוא מצליח ליצור דמות שמצטיירת כאדם לא נחמד כלל, כזה שהזניח את אשתו ואת הקשר שלהם, ואף מזלזל במורשת של אשתו ומקביל כזו שאנו כצופים מזדהים איתה, דמות שמתמודדת עם משבר אמיתי, וגורמת לנו להתחבר אליה, לצחוק איתה וגם לבכות ולהתפרק איתה. אין ספק שמדובר באחת ההופעות המרשימות ביותר שראיתי השנה בקולנוע.

 

ג'ודה לואיס, שזהו כאמור סרטו הראשון נותן הופעה נפלאה בתור כריס, אולי ההופעה השנייה הכי טובה של ילד בקולנוע השנה (בכל זאת, זו השנה של ג'ייקוב טרמבלי מ"חדר"). בלי להכנס לספוילרים כריס נאלץ להתמודד עם מצב לא פשוט בכלל, כזה שכמעט ולא מתייחסים אליו בקולנוע (וחבל). סצנת ההרס שלו ושל דיוויס היא אחת היפות שראיתי השנה בקולנוע.

 

למרות שהרס, הן עצמי והן של הסביבה הוא המוטיב המרכזי של הסרט, "הרס" הוא גם סרט נפלא על השלמה ומסע פנימי של אדם, שטראומה מובילה אותו לחפש את עצמו מחדש. הוא לא סרט קל לצפייה ולפרקים גם לא נגיש, אבל הוא מהסרטים שישארו איתכם הרבה אחרי שהמסך יירד והאורות ידלקו. בין המלחמות של סופרמן ובאטמן לאלו של קפטן אמריקה ואירון מן, אנחנו צריכים גם סרטים כאלה.


****

 

"הרס" מ28.4 בבתי הקולנוע

 

 

הרס
 

הרס(יחצ)