שארליז ת'רון כמלכה המרושעת רוונה ואמילי בלאנט כאחותה הפריג'ידית פריה, יח"צ

"הצייד - מלחמת החורף": גם שרליז ת'רון לא מצליחה להציל את השעמומון

למרות שהקהל לא דרש, בכל זאת קיבלנו סרט המשך לשלגיה והצייד, והפעם - בלי שלגיה. יוסי לוי שרד את הצפייה כדי שאתם לא תצטרכו לעשות זאת

קשה לי להאמין שהיה מישהו, שלאחר צפייה בסרט הראשון, קם ואמר:" הלוואי ויהיה המשך לסרט הזה". ועדיין 4 שנים מאוחר יותר אנחנו מקבלים את סרט ההמשך הצייד - מלחמת החורף. אז מראה מראה שעל הקיר, מה הוא הסרט הכי גרוע שמוקרן על מסכי העיר?


אז במה מדובר? ובכן "הצייד - מלחמת החורף" הוא סרט המשך לסרט המצליח "שלגיה והצייד" (2012), המבוסס על דמויות פרי יצירתם של האחים גרים. זהו התקציר הרישמי של הסרט: "הרבה לפני שהמלכה המרושעת רוונה (ת'רון) הובסה על ידי הלהב של שלגיה, היא צפתה בשקט כשאחותה, פריה (בלאנט), סבלה מבגידה שוברת לב שגרמה לה להקפיא את הבוגדים בה ולברוח מהממלכה שלהן. בעקבות הבגידה, מלכת הקרח הצעירה העבירה עשורים בארמון חורפי מרוחק והקדישה את זמנה להקמת ואימון לגיון ציידים בלתי מנוצחים ובראשם הצייד אריק (המסוורת') והלוחמת שרה (צ'אסטיין) אשר כובשים עבורה כפרים, עיירות וממלכות. בניגוד לצו מלכת הקרח , אריק ושרה מתאהבים ונאלצים למצוא את עצמם נאבקים בפריה המנסה להפרידם, ובאחותה המרשעת רוונה המנסה להשתלט על הממלכה כולה". נשמע בנאלי, לא?אל דאגה, זה נעשה רק גרוע יותר.

 

אז כאמור, הסרט מגיע אלינו לאחר תלאות מרובות ודרמות בהפקה (שלגיה מהסרט הראשון, השחקנית קריסטן סטיוארט הודיעה שלא תשוב להמשכון). "שלגייה והצייד" לא היה סרט גרוע, כלומר, הוא אולי היה מעט בנאלי וחסר מעוף, אך עדיין סיפק חווית צפייה מהנה וסבירה לחלוטין - שני דברים שלצערי לא ניתן לומר על הקטסטרופה שהיא הסרט הזה. אם הראשון פתח את גל סרטי ה"אגדות" דוגמת סינדרלה ואליס בארץ הפלאות ( וגם רכב על גל ההצלחה של סרטי הנעורים דוגמת "דימדומים") הרי שהנוכחי מצטייר בתור חיקוי של חיקוי, מעיין עותק דהוי של הסרט ההוא בשילוב אלמנטים מפרוזן של דיסני (מלכת הקרח, הלו) עם קורטוב של משחקי הכס. אז מה הבעיה אתם שואלים, ובכן, בראש ובראשונה התסריט.


מי שחושב שמדובר רק בהמשך לסרט ההוא, טועה טעות חמורה. ההמשכון הזה מהווה פריקוול וסיקוול בו זמנית לשלגיה- כן, אנחנו מקבלים אקספוזיציה טרחנית וארוכה שנמשכת דקות ארוכות, שנועדה למלא חורים עצומים שנובעים בכלל מעצם קיומו של הסרט הזה. הסתבכתם? גם אנחנו. קחו  למשל את השאלות הבאות: מי זה הצייד, מי זו מלכת הקרח, איפה שלגייה ולמה היא לא משתתפת בסרט הזה, למה רוונה לא באמת מתה בסוף הסרט הראשון, איך הצייד הכיר את אשתו , מי הרג אותה (זה לא ספויילר אם זה נאמר בסרט הראשון, לא?) כל השאלות האלו נענות בדקות הראשונות והארוכות עד מאוד של הסרט (אולי רבע שעה?). אז מה זה משנה אתם שואלים? ובכן זה משנה, כי התשובות שהסרט הזה מספקף משנות לחלוטין את עלילת הסרט הראשון בלי שום מטרה מיוחדת מלבד כדי לפנות מקום להמשכון המיותר הזה.

 

המסוורת' לא מסוגל לסחוב סרט על כתפיו
 

המסוורת' לא מסוגל לסחוב סרט על כתפיו(יח"צ)

עד כמה הוא מיותר? אתם שוב שואלים.  ובכן, בוא נאמר שכל מי שמעורב במוצר המשמים הזה, ירצה למחוק אותו מקורות החיים שלו ובמהירות. אנחנו מסתכלים עליכן זוכת פרס האוסקר וגלובוס הזהב שרליז ת'רון, וזוכות פרס גלובוס הזהב, ג'סיקה צ'סטיין ואמילי בלאנט - מה לעזאזל גרם לכם להסכים להשתתף בסרט הזה? זה לא התסריט, זה בטוח. כסף אתם אומרים? כנראה, שהרי מי בדעתו הצלולה יסכים לשחק בסרט שכתב תסריטאי סדרות סרטי "מת לצעוק" (מהשלישי ואילך) וההנגאובר (2 ו 3). למעשה מי בחר להשקיע 107 מליון דולר בתסריט גרוע שכזה?

 

ומה לגבי המשחק אתם שואלים? ובכן, כריס המסוורת' מוכיח, בפעם המי יודע כמה, שמחוץ לסדרת סרטי גיבורי העל של מארוול - אין לו ממש מה להציע כשחקן. הסרט הזה קורס תחת כתפיו הרחבות בכל פעם שהוא אמור לשאת ולהוביל סצינות לבדו. מושא אהבתו בסרט, השחקנית המהוללת ג'סיקה צ'סטיין, מתבזה עם דמות שלכתוב עליה שהיא דו מימדית כפיסת קרטון תהיה עלבון גמור עבור תעשיית הנייר.

 

ג'סיקה צ'סטיין
 

ג'סיקה צ'סטיין(יח"צ)

ומה לגבי שתי המלכות המרשעות שלנו? זמן המסך של ת'רון ובלאנט מוגבל, ונדמה שבכל רגע שת'רון נעדרת מהמסך (וזה רובו המכריע של הסרט) היא לוקחת עימה את העניין של הצופה והמעורבות הרגשית שלו במתרחש. היחידם שעוד איכשהו מדליקים את המסך הם הגמדים בגילומם של הקומיקאים הבריטים רוב בריידון וניק פרוסט המצויין ( שהופיע גם בסרט הראשון) שמצליחים להחדיר קצת נשמה לסרט עקר רגשית זה. מלכת הקרח, בגילומה של בלאנט, שטוחה ויבשה אך לא באשמת השחקנית (שב"דכ מצויינת) כי אם באשמת התסריט שהופך אותה מקורבן של נסיבות לשליטה אכזרית שמעשיה מגמדים את ארגון הטרור בוקו חראם (אתם צריכים לצפות כדי להאמין) - סתם כך. בעיה נוספת עם הדמות היא שכל העלילה עמה מתרחשת במקריות מוחלטת. היא רודפת אחרי המראה של אחותה רק במקרה ( היא צפתה בשיחה רחוקה דרך משקפי הינשוף שלה- אנחנו לא ממציאים את זה, זה קרה).

 

אמילי בלאנט רוכבת על יצור אימתני
 

אמילי בלאנט רוכבת על יצור אימתני(יח"צ)

וכך גם כל עלילת הסרט מרגישה, דברים קורים, סתם כך. נסיבות? סיפור? דמויות? כל זה לא רלוונטי, שהרי אנחנו צופים בסרט בעיקר בשביל האפקטים, נכון? אז הנה, אכזבה ענקית גם פה. למרות שבמאי הסרט מגיע מתחום האפקטים ( זה סרטו הראשון הארוך כבמאי) באופו מטריד לחלוטין, הרי שלכל אורכו של הסרט הוא לא מצליח לייצר עולם ברור וקוהרנטי (בניגוד לקודמו) . ובכך למעשה נדמה שאפילו יותר מהתסריט, המשחק והבימוי- החלק הוזיואלי בו הוא החלש ביותר.

 

שארליז ת'רון כמלכה המרושעת רוואנה
 

שארליז ת'רון כמלכה המרושעת רוואנה(יח"צ)

עד כמה חלש? ובכן בימנו יש הפקות טלויזיוניות שנראות מושקעות יותר. הכל כאן נראה פלסטי, אולפני וזול. כמו חיקוי לא טוב במיוחד לסדרת סרטי ההוביט ( אני בכוונה לא מעז להשוות את הסרו הזה לסדרת סרטי שר הטבעות של פיטר ג'קסון, אלא להמשכון הנחות).

 

בשורה התחתונה: המשכון/קדימון/אחורון משמים, מיותר ומביך.