האיש שנולד מחדש, יח"צ

"האיש שנולד מחדש": קולנוע שנוגע בשלמות

דיקפריו מדהים בסרטו החדש של איניאריטו ועדיין- הוא לא הדבר הכי טוב, בסרט המופלא הזה • ביקורת סרט

  • פורסם ב:
  • 14/01/2016 16:57
  • |
  • עודכן ב:
  • 21/01/2016 12:16
  • |
  • כתבים:
  • זוהר צלח

אתם מכירים את התחושה הנדירה הזו שסרט נגמר ולוקח לכם כמה דקות לקום מהכיסא? לוקח לכם כמה דקות לעכל את העובדה שראיתם כנראה, משהו יוצא דופן? לי זה קרה בשנת 2015 פעמיים: ב"מקס הזועם: כביש הזעם" וב"בירדמן" של אלחנדרו גונזלס איניאריטו שאחראי גם ל"איש שנולד" מחדש.


הסרט מתרחש בתחילת המאה ה19 ועוקב אחרי את הצייד יו גלאס (ליאונרדו דיקפריו) שנפצע במהלך עבודתו באורח קשה ובסופו של דבר ננטש ע"י חבריו, ביניהם ג'ון פיצג'רלד (טום הארדי). השם העברי שניתן לסרט "האיש שנולד מחדש" מרמז על הסרט עצמו ועל המסע הנקמה שדמותו של יו גלאס הולכת לעבוד בסרט.

 

כבר מסיקוונס הפתיחה אפשר להבין שמדובר בחוויה קולנועית יוצאת דופן. הסיקוונס מתאר טווח שיכול לעמוד כסרט קצר מדהים בזכות עצמו. ומשם הסרט רק רץ ונהיה מעניין, אכזרי ואינטנסיבי מסצנה לסצנה. "האיש שנולד מחדש" הוא קודם כל חוויה ויזואלית מושלמת. על הצילום אחראי עמנואל לובצקי שזכה בשנתיים האחרונות באוסקר על הצילום בסרטים "כוח משיכה" ו"בירדמן" ונראה בדרך הבטוחה לזכייה שלישית. העין של לובצקי נותנת מימד כמעט פיוטי לסרט עם שוטים שקשה לתאר עד כמה הם מפעימים במקרה הזה תמונה אחת אכן שווה 1,000 מילים.

 

האיש שנולד מחדש
 

האיש שנולד מחדש(יח"צ)

כולם מדברים על העבודה של ליאונרדו דיקפריו בסרט ובצדק, יש פה את כל המרכיבים שאנשי האקדמיה לקולנוע אוהבים- דיקפריו עבר עינויים בצילומים ולקח דמות שעצם ההסכמה לעשות אותה היא מדהימה ונותן תצוגת משחק מרהיבה שלא מתבטאת בהרבה מילים אלא בעיקר באופן פיזי ומנטלי- דיקפריו, שחקן שהדיאלוג הוא חלק עצום בעבודה שלו, יוצא מאיזור הנוחות שלו ומספק את אחד מתפקידיו הטובים ביותר עד כה.


טום הארדי תמיד היה שחקן מדהים ומאוד לא מעורך מספיק בעיניי וגם כאן ההופעה המעולה שלו נבלעת בצל הענק של ליאונרדו דיקפריו. הארדי מגלם את דמותו של פיצג'רלד האכזרי שגורם לך לשנוא אותו מאוד כבר בשלב מוקדם בסרט אך באותה מידה להזדהות המועמדות שלו לאוסקר בקטגוריית שחקן המשנה היא מוצדקת.

 

האיש שנולד מחדש
 

האיש שנולד מחדש(יח"צ)

על כל הטוב הזה אחראי אלחנדרו גונזלס איניאריטו שמפגין כאן שליטה אבסולוטית במדיום הקולנועי על היבטיו- מהמשחק והצילום ועד לעריכה, הסאונד - הכל בסרט הזה פשוט פשוט מתחבר מדהים. סרטיו המוקדמים "אהבה נושכת" שהציג קרבות כלבים ברוטליים ואת הצד המכוער של החברה במקסיקו, "21 גרם" העצוב לא זכו היו קשים לצפייה לעיכול וגם שני הסרטים שבאו אחרי "בבל" ו"ביוטיפול" לא היו קלים כלל אך זכו להצלחה. אך את הגאונות האמיתית שלו אראה אינאריטו ב"בירדמן" המבריק שכמו שציינתי השאיר אותי דבוק לכיסא כמה דקות אחרי שהמסך ירד.

 

אז האם גם "האיש שנולד מחדש" עשה את זה? התשובה היא כן ובענק, דקות ארוכות אחרי הסרט לא הצלחתי לקום מהכיסא וניסיתי לקלוט את הממדים העצומים של היצירה העוצמתית הזו. אפשר לנסות לנתח את מה שיש לסרט להגיד על גזענות. את התפיסה שלו בנושא כוחו האדם אל מול הטבע ועל הדמיון שקיים בין הגיבור לנבל (בסופו של דבר, שניהם עושים הכול בשביל לשרוד) וכנראה יעשו את זה, אבל שום ניתוח או מעמיק לא יעשו את העבודה כמו צפייה בסרט הזה שהשאיר אותי פעור פה מהרגע הראשון ועד הסיום המבריק שלו. בכל סצנה, בכל שוט, בכל פריים- "האיש שנולד מחדש" הוא יצירה קולנועית שנוגעת בשלמות.

 

"האיש שנולד מחדש" 5 כוכבים