"קיבלתי יותר פרסים ממה שמגיע לי": נפרדים מעמוס עוז

סופר הענק שהלך היום לעולמו התייחס בראיון לחדשות עשר לכך שלא זכה בפרס נובל • פרידה ממצפן מוסרי, מ"מיכאל שלי", ומהאיש שעבר למדבר וכתב את ספריו במרתף

את עמוס עוז אפשר להגדיר כתמצית הישראליות, כמחבר של הרומן האוטוביוגרפי "מיכאל שלי" שתורגם ליותר מ-30 שפות ונבחר על ידי הוצאת ספרים בינלאומית חשובה לאחד מ-100 הספרים החשובים בעולם במאה העשרים, אפילו כמצפן מוסרי עבור רבים - אבל יש גם פנים אחרות לאיש שמעבר לספרים. 

 
 

אלמוג בוקר פגש אותו בשנת 2010, ונזכר במי שעבר לדרום לפני יותר מ-30 שנים בגלל קשיי הנשימה של בנו. למרות הפחד וההתרגשות הראשונית, עמוס עוז גרם למבקר להרגיש בבית. אדם שנהנה כל בוקר לצאת לשאוף אוויר מדברי, ולכתוב ספרים במרתף.

"אני קם בחמש, שותה כוס קפה, יוצא לטיול קצר במדבר, חוזר, שותה עוד כוס קפה, מציץ בעיתון וחוזר לעבוד, וחוזר אחרי הצהריים למרתף למחוק את מה שכתבתי בבוקר. אם אמות בלי פרס נובל? זה לא כאש בעצמותיי. קיבלתי את מכסת הפרסים שמגיעה לי ולפי דעתי קיבלתי יותר ממה שמגיע לי".