השגרירים הכי טובים: ויני ויצ'י כבשו את פראג עם הופעה מהפנטת

נסענו לטראנסמישן, אחד מפסטיבלי הטראנס הגדולים בעולם, כדי לראות את ויני ויצ'י - ונדהמנו מתגובות הקהל אליהם וגם: הסט המדהים של פול ואן דייק • נכנס לקצב

במשך שנים, פסטיבל ה-EDM היחיד שעניין אותי היה טומורולנד. שמעתי כמובן על המון פסטיבלים אחרים, אבל שום פסטיבל לא נראה לי ככזה שקרוב לספק את החוויה שמציע הפסטיבל המפורסם בבלגיה. השנה החלטתי לוותר על טומורולנד גם כי הוא הרגיש ממוחזר מאוד וגם כי רציתי לנסות משהו אחר.

כמישהו שהגיע למוזיקה האלקטרונית מהטראנס, היה לי ברור שזה הכיוון שאני רוצה וכשנודע לי שפול ואן דייק, ויני ויצ'י ואבוב אנד ביונד יופיעו בטראנסמישן השנה, הבחירה הייתה קלה למדי.

פסטיבל טראנסמישן
 

פסטיבל טראנסמישן (צילום: Transmission festival )

 

פסטיבל טראנסמישן, שמתקיים מדי שנה ב-O2 ארנה בפראג, הוא אחד מפסטיבלי האינדור (פסטיבל שמתקיים במקום סגור) הגדולים בעולם ואחד מהפסטיבלים החשובים ביותר של הז'אנר. ככזה, הוא מושך אליו אלפים מכל קצבות תבל.

הכניסה לפסטיבל מאוד מסודרת ועוברת מהר וכך כל המערך הארגוני של הפסטיבל. הלוקרים נוחים, המזנונים זמינים (וזולים ביחס לפסטיבלים אחרים) ועמדות המודיעין זמינות כל הזמן לכל מי שצריך עזרה והכוונה.

לאולם של הפסטיבל נכנסתי במהלך הסט של GRUM הסקוטי שעשה עבודה טובה. את הזמן של הסט שלו ניצלתי כדי להתרשם מהתפאורה הבאמת מרשימה של הפסטיבל, מהויז'ואלס ובעיקר מהסאונד שהיה הכי טוב שיצא לי לחוות עד היום. לא משנה אם עמדתי בשורה הראשונה מול האמן הוא ביציעים - הסאונד הרגיש מדויק, מקיף ובשום שלב לא צורם, מה שתרם המון לחוויה הכללית של הפסטיבל.

פסטיבל טראנסמישן
 

פסטיבל טראנסמישן (צילום: transmission festival )

 

לקראת תחילת המופעים המרכזיים האולם התמלא בקהל מכל העולם והיה לא פחות ממדהים לראות את כמות הגדולה של אנשים שהגיעו מלווים בשלטים וחולצות של ויני ויצ'י, אבל לסט שלהם נגיע בהמשך.

את האירוע המרכזי פתח הרכב הטראנס אבוב אנד ביונד. שהגיעו לאירוע אחרי בתחילת השנה השיקו אלבום חדש. את הסט עם פתחו עם "Always" הנהדר מאותו אלבום. לאורך כשעה וחצי סיפק ההרכב סט משובח למדי שכולל קטעים מהאלבום החדש, קטעים נהדרים של אמנים אחרים ("Ghost Voices" של Virtual Self היה הפתעה נעימה) וכמובן גם קלאסיקות שלהם כמו "Sun & Moon" ו-"We're All We Need", שנוגן ברמיקס הנהדר של אילן בלוסטון.

בסט הזה היה אפשר גם להתרשם ממופע הלייזרים של הפסטיבל שמתיימר להיות מהמרשימים בעולם הפסטיבלים, והוא אכן משאיר אבק לכל מופע לייזרים אחר שראיתי ומוסיף המון לאווירה הגם ככה אדירה בפסטיבל.

אחרי אבוב אנד ביונד עלה לבמה פול ואן דייק, אחד מהדיג'יים הכי גדולים ומוערכים בהיסטוריה של הז'אנר. אחרי הנפילה מבמת פסטיבל ASOT ב-2016 שכמעט גמרה לו את הקריירה, ואן דייק חזר לקדמת הבמה של הטראנס עם אלבום חדש ב-2017  והופעות בפסטיבלים המובילים בעולם.

לטראנסמישן ואן דייק מעט לפני שהוא משחרר את אלבום הסטודיו התשיעי שלו ובאי הפסטיבל קיבלו סט לא פחות ממדהים. ואן דייק הרכיב סט אדיר שמורכב מקטעים מכל השנים. אחד הקטעים המעניינים בסט היה Moments With You, שיתוף פעולה החדש שלו עם ה-DJ הישראלי Rafael Osmo.

כמישהו שעוקב אחרי פול מקרוב (מדובר באחד האמנים האהובים עליי)  אני יכול להגיד שמדובר באחד הסטים הכי מדהימים, מדויקים ומרגשים שלו ששמעתי, מה שמעלה את הציפייה לקראת האלבום החדש.

השיא של הסט הגיע לקראת סופו, אז ביצע ואן דייק את "For An Angel", הטראק המפורסם ביותר שלו ואחד מההמנונים הגדולים ביותר של המוזיקה האלקטרונית. את הסט האדיר שלו סגר עם "Music Rescues Me", שיר הנושא מהאלבום החדש כשהוא מלווה בסטנדינג אוביישן אדיר מהקהל.

פול ואן דייק
 

פול ואן דייק (צילום: transmission festival )

 

הבא בתור לעלות היו מרקוס שולץ, הרזידנט של הפסטיבל ואחד השמות הגדולים ביותר בטראנס. לצערי, הסט של מרקוס שולץ היה רחוק מלספק את הסחורה והאמת? גם רחוק מאוד מז'אנר הטראנס. הסט של שולץ היה מאוד מיינסטרימי והתאים לפסטיבל כמו טומורולנד יותר מאשר לפסטיבל על טהרת הטראנס כמו טראנסמישן.

בשעה 03:30 הגיע תורם של ויני ויצ'י (אבירם סחראי על הבמה) שבדיוק כמו בטומורולנד פתחו עם "אם ננעלו" האלמותי של עופרה חזה וזכו לתגובות חמות מהקהל כבר עם פתיחת הסט. מיד אחר כך הגיע תורו של "United", הקולאב החדש עם צפריר יפרח, אלוק וארמין ואן ביורן, שהקפיץ את הקהל לחלוטין.

הסט היה שונה מאוד מסטים אחרים של ויני ויצ'י ששמעתי והותאם במיוחד לקהל בטראנסמישן, שקיבל יותר טראנס והרבה פחות מיינסטרים. למשך יותר משעה האמנים הישראלים המצליחים בעולם גרמו לקהל כולו לרקוד בלי הפסקה עם סט מדויק, מוקפד ומגוון כמו שרק DJ's מהטופ העולמי יכולים לתת וכישראלי זה פשוט מילא אותי בגאווה.

לקראת סוף הסט, אבירם דיבר על אחווה ושלום בין כולם ולמשך שעה ו-10 דקות של סט ויני ויצ'י הצליחו לגרום ל-15 אלף איש לשכוח מפוליטיקה, דת, לאום, מגדר וכל שאר הדברים שמבדילים בינינו ולגרום לכולם באולם להרגיש מאוחדים. במדינה בה השגרירים הרשמיים מטיפים רק פחד ושנאה ועסוקים כל היום בהסתה טוב שיש צמד כמו ויני ויצ'י, שבשקט בשקט עושה עבודת הסברה טובה יותר מכל שגריר, שר או חבר כנסת אחר ומזכירים לכולם שבסופו של יום – יש לנו את הכוח להיות מאוחדים.

אחרי ויני ויצ'י עלה לבמה ליקוויד סול, שסגר ערב נהדר עם סט פסיי טראנס כבד ואיכותי.

אני לא יכול להמליץ לכל אחד ללכת לפסטיבל טראנסמישן כי מדובר בפסטיבל מאוד ייחודי. בניגוד לטומורולנד, שם כל אחד יצליח למצוא במה מסוימת שהוא יהנה ממנה, טראנסמישן פונה רק לחובבי טראנס. אני כן יכול להגיד שלמי שמחפש טראנס עדיף לנסוע לטראנסמישן מאשר לטומורולנד קודם כל בגלל פערי המחיר אבל גם כי בניגוד לטומורולנד, הסטים של אמני הטראנס בפסטיבל הזה הרבה יותר מגוונים ומעניינים, והרבה פחות מסחריים, מאלה שאנחנו שומעים בפסטיבל הבלגי.

פסטיבל טראנסמישן
 

פסטיבל טראנסמישן (צילום: transmission festival )